אור ברסלב
בני ציון חושן המשפט › סימן רא

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

חושן המשפט · סימן רא

סימן ר

תמיה על הנה"מ סי' ס' ס"ק ט' והערה על דבריו בסי' רנ"ו בס"ק ב' במ"ש לתרץ שם קושית הסמ"ע:

בספר נתיבות המשפט סי' ס' ס"ק ט' כתב אבל אם אמר לו שדה זו כשאקחנה הריני מחויב ליתן לך, וכ"ז שלא קנהו ליכה שום חיוב על גופו דהא בידו שלא יקנהו, וכן אם אמר פירות שיוציא הדקל אני מחויב ליתן לך, כיון דליכא שום חיוב על גופו קודם שיוציא הדקל, רק שמחייב עצמו ליתן כשיוציא הדקל, ודאי עדיף חיוב לרבנן מקנין לר"מ כו' יעו"ש:

ותמיהני ע"ז דבסימן זה הביא הב"י תשובת הרשב"א להיפך שכתב וז"ל, כתב הרשב"א שאלת מי שחייב עצמו לחבירו כל מה שירויח מכאן עד ל' אם ישעבד לו בקנין גמור כל נכסיו שקנה ושיקנה אי אמרינן דלא אמר כלום לפי שאין אדם מקנה דשלב"ל, תשובה דבר ברור הוא שחייב דלא אמרו בדשב"ל אלא כגון פירות דקל אבל המחייב עצמו ליתן מה שיוציא הדקל דבריו קיימין, שזה אינו מקנה הפירות אלא מחייב עצמו ליתן עכ"ל הרי מבואר להדיא דבלשון חיוב מהני דלא כדבריו אלא דסברת הרשב"א צריך להבין דהא קנין אתן הוי קנין דברים ואמאי מהני וצ"ע:

עוד בסימן רנ"ו ס"ק ה' הביא מה שהקשה הקצה"ח על תשובת הרא"ש דדמי לעודר בנכסי הגר וכסבור שלו הן דלא קנה, ותירץ דהכא מדין חצר קאתינן וחצר קונה שלא מדעתו וכמ"ש הסמ"ע דהקנה לה כוחו ורשותו:

ודבריו תמוהים לענ"ד דכונת הקצה"ח להקשות כיון דשמעון היה סבור שכבר קנתה היתומה כדין מתנת שכ"מ ולא נתכוין לקנותן כלל ומהיכי תיתי לומר שהקנה לה כחו ורשותו, מאחר שלא כיון לזכות עבורה כלל, וכדדייק הקצה"ח שלא נתכוין אלא לשמור את ממונה ולא נתכוין לקנות כלל, ומ"ש הסמ"ע שם בשם הרשב"א שהקנה לה כוחו ורשותו, היינו למאי דמדמה שם הרשב"א לעודר בנכסי הגר וכסבר של גר אחר הן דמכוין לזכות ולכן הקנה לה כוחו ורשותו, אבל לפי דמדמה הקצה"ח לעודר בנכסי הגר וכסבר שלו הן דלא נתכוין לקנין כלל, ממילא שלא הקנה לה את כוחו ורשותו, וא"כ אין שם תורת חצר כלל וליתא לתירוצו וע"ש:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה