בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
חושן המשפט · סימן קצב
תמיה על קונטרס הספיקות כלל ג' ותירוץ על קושיתו שם:
בקונטרס הספיקות כלל ג' סי' ד' הביא דברי התרומת הדשן שכתב דשאלה ופקדון לא מקרי תפיסה קודם שנולד הספק והביא ראיה לדבריו מהא דהכותב בעובדא דהאי איתתא דאפקידו גבה מלוגא דשטרי ואמרה מחיים תפסינא ואמר רב נחמן אי אית לך סהדי דתפסו מינך מחיים ולא יהבית להו הוי תפיסה מחיים ואי לא הוי תפיסה דלאחר מיתה, וה"נ כל זמן שלא תבע אותו אידך להחזיר לו את השאלה או הפקדון קודם שנולד הספק ולא רצה לחזור, שאמר שהוא תופס אותו הוי תפיסה דלאחר הספק עכ"ד הת"ה והקה"ס הקשה עליו מתוך דברי הסמ"ג שהוכיח דתפיסה קודם שנולד הספק מהני, מפ' יש בכור דמת ביום שלשים דאמר ר"ע התם אם נתן לא יטול וע"כ משום דתפיסה קודם שנולד הספק ע"ש בדברי הסמ"ג והרי התם בפודה בתוך שלשים יום, אין הפדיון חל מיד אלא בזמנו דוקא, ומשו"ה סובר שמואל התם בפ' יש בכור דאם נתאכלו המעות אין בנו פדוי, ולפי"ז המעות האלו בתוך שלשים פקדון בעלמא הם ביד הכהן, ואפי"ה מקרי הכהן תקשה"ס, אלמא דכל שהוא בידו בתורת פיקדון שלו שאלה מקרי נמי תקשה"ס ותירץ דהסמ"ג לשיטתו דאיהו פוסק כרב דהפודה בנו בתוך שלשים שיהי' חל לאחר שלשים, בנו פדוי ואפ' נתאכלו המעות ולפי"ז זכה הכהן לגמרו מיד והלכך שפיר הוי תקש"ה ע"ש:
ודבריו אינם מובנים כלל דא"כ לשמואל דס"ל דאם נתאכלו המעות אין בנו פדוי והוי פיקדון עד שלשים יום, ולדידיה הוי תפיסה לאחר שנולד הספק לשיטת התה"ד הנ"ל, א"כ תקשה לשמואל הך מתניתין דמת ביום שלשים דאמר ר"ע אם נתן לא יטול, אמאי הא הוי תפיסה לאחר שנולד הספק, וחייב להחזיר ואמאי לא יטול וכמו שהוכיח הסמ"ג מזה דתקש"ה מהני דאל"כ אמאי לא יטול, כמו"כ, קשיא לשמואל דהא לדידיה לעולם הוי לאחר שנולד הספק וצריך להחזיר וא"כ הדרא קושיתו על התר"ד ולא הועיל מאומה.
אמנם בעיקר קושיתו נראה לענ"ד דלא קשיא מדברי הסמ"ג כלל על התה"ד דע"כ לא אמר התה"ד דגבי שאלה או פיקדון לעולם הוי תפיסה לאחר שנולד הספק היינו דוקא כמו בעובדא דכתובות דלא היה מעולם כונתו לתפוס עד שנולד הספק ולכן אין זה תקשה"ס וכמו דמשמע מדבריו שם אבל הכא גבי בכור שנתן לו הפדיון בתוך שלשים והיה בדעתו להחזיקו עד לאחר שלשים לתפוס עבור הפדיון ולא היה בדעתו להחזיר כלל נהי דעד שלושים היה אצלו בתורת פיקדון אבל היתה כונתו להיות תפוס לאחר שלשים לקנות הכסף בתורת פדיון וכן ביום שלשים שיהיה תפוס ועומד וכיון שכבר בא שלשים והוא תפוס שפיר הוי תקשה"ס, ולא דמי לעובדא דהתה"ד דהתם קודם שנולד הספק היה בדעתו להחזיר הפיקדון, ולא מקרי זה תפיסה כלל, והחילוק ברור ודברי התה"ד נכונים להמעיין: