אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן סד

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן סד

סימן סג

הערה על המקום שמואל הובא בס' שערי תשובה סי' תס"ז

בספר שערי תשובה סי' תס"ז ס"ק ל"ד הביא דברי השו"ת מקום שמואל לענין ספק כבוש, שכתב דהא דספק כבוש אסור היינו דוקא היכא שהוא חמץ גמור כגון לחם או עיסה, משא"כ חטה שנתרככה איכא ס"ס שמא עתה נפלה, ואת"ל מקודם שמא אעפ"י שהיא מרוככת לפנינו שמא לא שהתה מע"ל בריכוכה, וזה מקריב שנתרככה ואין כאן מע"ל, וצונן אינו אוסר, ומזה הורה לענין גרעין חטה שנמצא בחביות בפסח, לאחר שפינו המשקה משם דהו"ל ספוק כבוש ואסור, ולפי מ"ש במקום שמואל הנ"ל גם בזה יש ס"ס שמא לא נתרככה עד זמן קרוב בענין שלא שהתה מע"ל לאחר הריכוך יעו"ש וכן כתב המ"ב שם דיש להתיר מטעם ס"ס שמא עכשיו נפלה ואת"ל שנפלה מעל"ע מקודם, שמא לא נתבקעה ונתרככה עד תוך מעל"ע, ולא נעשה כבוש משעה שנעשה חמץ ע"כ, ולפי"ז נוכל למצוא דין חדש דחמץ שנכבש אינה אוסרת במעל"ע הראשון של הפסח, אף שנכבש כמה ימים קודם הפסח למ"ד דאינו חוזר וניעור, דמה שנפלט קודם הפסח בטל בס', ובפסח עדיין ליכא מעל"ע:

אמנם לא הבנתי הוראה זו דכי החטה נביאה היא, לידע מה שיפלוט אם חמץ או מצה, דהא כיון שהחטה מונחת במים מעל"ע היא פולטת הטעם שבחטה, הן שהוא מצה הן שהוא חמץ, דכבוש מעל"ע הרי הוא כמבושל ופולטות, ולפי"ז מאי נפ"מ לן אם החטה לא נתרככה עד תוך מעל"ע, מ"מ הא אחר שכבר עברה מעל"ע שנכבש במים, והחטה כבר נעשה חמץ ופולטת הטעם חמץ שבהחטה, ולמה בעינן שישהא מעל"ע בריכוכה, דאפילו אם לא נתרככה עד אחר מעל"ע, מ"מ הא בעת פליטה הוא חמץ ואמאי אינה אוסרת, וכן אם נעשה כבוש קודם הפסח תיכף כשיגיע הפסח, פולט החמץ ואוסרת במשהו אף שעדיין לא שהתה מעל"מ משעה שנעשה איסור, דאנו צריכין לדון רק על שעת הפליטה אם הוא איסור, או היתר ודבריהם לענ"ד צ"ע:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה