אור ברסלב
בני ציון אורח חיים › סימן נג

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

אורח חיים · סימן נג

סימן נב

ראיה מקדושין ד' מ"ח אם בלשון יער נכלל גם העצים.)

עובדא הוי באחד שמכר יער לחבירו בקנין גמור ונכתב ע"ז שטר מכירה שמכר לו יער פלוני בסך כך וכך ולא נזכר בהשטר שמכר לו ג"כ העצים שבהיער, וא"כ כאשר נתייקר העצים ועלה השער גבוה מאוד חזר המוכר וטען שלא מכר לי רק הקרקע של היער, אבל העצים לא היתה כונתו כלל למכור ושייר לעצמו והלוקח צווח ככרוכיא כי אין דרכו כלל לקנות קרקע ורק הוא סוחר עצים וגם הדמים מודיעים שהיתה כונתו על העצים וגם טען כי סתם יער הכונה על העצים לא על הקרקע ופסקו הב"ד דבלשון יער אם הכונה על הקרקע או על העצים הדין עם המוכר, דכן משמע מהרבה כתובים יער וכל עץ בו יער צומח עצים וכן בהרבה מקומות בתנ"ך, דמכל אלו משמע דסתם יער הכונה על הקרקע ואין עצים בכלל יער, אלא דיש לדון מה דיש אונאה ביותר מפלגא ועוד כמה חקירות אבל זה דבר פשוט דעיקר יער הוא קרקע היער:

ולענ"ד נראה להוכיח בזה דהדין עם הלוקח דהעצים נכללו בלשון סתם יער ואפשר עוד לומר דאדרבה דהקרקע לא נמכר כלל רק העצים מהא דאיתא בקדושין מ"ח ע"ב התקדש לי בכוס זה תני חדא בו ובמה שבתוכו ולא בו וקאמר הגמ' דלא קשיא הא במיא והא בחמרא, והא בציהרא, ופי' רש"י בו ובמה שבתוכו בשניהם זכתה ומצטרף דשוה פרוטה, בו קדשה ולא במה שבתוכו אינו זוכה בו ואינו מצטרף לשוה פרוטה, במיא דלא חשיבא ולא היתה דעתה אלא בכלי בחמרא במה שבתוכו ולא בו דעבידי אינשי למשתיה ומהדרי כוס למריה, בציהרא ציר דגם קטנים שעשוי לימים רבים והכוס צריך לשומרו בו ובמה שבתוכו יעו"ש אלמא אף דאמר בכוס זה סתם מ"מ הכל לפי הענין, דאם אמדינן דעתיה דכונתו אף במה שבתוכו אמרינן שזכתה בכולו:

ולפי"ז ה"נ גבי יער כיון דדרך הסוחרים לקנות העצים ולהחזיר הקרקע לבעליו, פשוט דהדין כמו גבי חמרא דמקודשת במה שבתוכו ולא בו וכמ"ש רש"י משום דעבידי למשתיה ולמהדר כוס למריה ה"נ כן הוא דבודאי היה דעתו על העצים ועכ"פ זה בודאי דלא נוכל לומר דהיה כונתו רק על הקרקע, דלא מצינו זה רק לגבי מים שאינו שוה כלום ולכן לא היה כונתו רק על הכוס אבל הכא דהעצים הם החשיבות בודאי דלא נוכל לומר דסתם יער הוא הקרקע לבד, ורק דאילו יש להסתפק אם דמי לציהרא דאמרינן בו ובמה שבתוכו ושניהם מכורים הקרקע והעצים אבל עכ"פ לא גרע מחמרא דהעצים מכורים:

ולשיטת ר"ת דמפרש שם במיא בו ובמה שבתוכו שהמים בטלים לגבי הכוס בחמרא בו ולא במה שבתוכו שהיין חשוב ואינו בטל לגבי הכוס, ומ"מ אינו חשוב כ"כ שנאמר דדעתה תהא על היין, אבל בציהרא במה שבתוכו דחשוב יותר מן הכוס, אבל לא בו דהכוס אינו בטל לגבי ציהרא, נמצא דלשיטת ר"ת לא נוכל לומר דשניהם מכורין דבודאי הקרקע אינו בטל לגבי העצים, וכמו"כ העצים אינם בטלים לגבי הקרקע אבל כיון דזה ידוע דהעצים הרבה חשובין יותר מן הקרקע א"כ בודאי דדמי לציהרא דבמה שבתוכו ולא בו משום דחשוב יותר מן הכוס, וה"נ העצים חשובין יותר מן הקרקע וא"כ בודאי דהעצים מכורין, אלא דאם הקרקע ג"כ מכורה תליא במחלוקת רש"י ור"ת דלרש"י יוכל להיות דהקרקע ג"כ מכורה דדמי לציהרא, ולר"ת אין הקרקע מכורה דאינה בטילה לגבי העצים משום דהקרקע ג"כ חשוב, וזה ראיה שאין עליו תשובה לענ"ד, ומלבד זה מבואר בב"ק ס"ח דהמוכר את השדה מכר את האילנות, וא"כ פשיטא דלא נוכל לומר דכונתו רק על הקרקע וז"פ:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה