בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן נ
תמיה על הגאון רעק"א בשו"ע או"ח סי' תרכ"ד בקושיתו על המג"א ס"ק ז':
במג"א סי' תרכ"ד ס"ק ז' כתב העושין שני ימים יום הכפורים וכו', כשחל יוה"כ יום ה' אסור הכין להם כל צרכי שבת בע"ש שהוא יוה"כ שלהן, אך יאכלו עם אחרים שלא הרבו בשבילו, כן הורה מהר"ם, וכן דעת רבינו בה' עירובין פ"ח הל' י', וז"ל הרמב"ם שם יוה"כ שחל להיות ע"ש או אחר שבת יראה לי שהם כיום אחד וקדושה א' להם עכ"ל, והא דשרי לאכול מה שבשלו אחרים כתוב בתשובת מהר"ם סי' ע"ו כיון דבהיתר הוא מבשל, לא שייך לאסור משום קנס עכ"ל המג"א יעו"ש.
וכתב ע"ז בחדושי רעק"א על מה שכתב המג"א דלכן שרי לאכול מה שבשלו אחרים כיון דבהיתר הוא מבשל לא שייך קנס, דלא צריך לזה הטעם דהא גם במבשל במזיד בשבת, מותר במ"ש מיד לאחרים שלא נתבשל בשבילן, וא"כ בלא"ה מותר לאכול מה שבישלו אחרים יעו"ש.
ולא זכיתי להבין דבריו הקדושים דהא מחמת זה הקדים המג"א דעת הרמב"ם הנ"ל שכתב אח"כ שחל להיות בערב שבת או אחר שבת יראה לי שהם כיום אחד וקדושה אחת להם, וא"כ פשוט לדעת הרמב"ם הנ"ל דאם בישל ביום הכפורים אסור אף בשבת שלאחריו עד מוצאי שבת, אפילו לאחרים שלא נתבשל בשבילן וכמו"כ אם בישל בשבת אסור אף ביוה"כ של אחריו, משום דהיו כיום אחד ובו ביום אסור אפילו לאחרים, כמבואר בשו"ע סי' שי"ח וא"כ שפיר הוא דקשיא ליה להמג"א דלדעת הרמב"ם דס"ל שהם כיום א' וקדושה אחת, א"כ העושים שני ימים יוה"כ אמאי מותר לאכול בשבת מה שבישלו אחרים בע"ש הא בישול ביוה"כ שלו והיה ראוי להיות אסור אף בשבת שלאחריו, משום דכיום אחד דמי ואסור לבו ביום אפילו לאחרים, וע"ז תירץ המג"א בשם מהר"ם דכיון דבהיתר הוא מבשל, לא שייך לאסור משום קנס, ומוכרחין אנו לתירוץ זה דלא נוכל לתרץ כמו שכתב הגרע"א דמבשל במזיד בשבת מותר במ"ש מיד דהכא דקדושה אחת הם א"כ אסור בשני הימים וז"פ: