בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן מז
ב' הערות על ישועות יעקב או"ח סי' תקפ"ז:
בספר ישועת יעקב ח' או"ח סי' תקפ"ז בתשובה מבנו הגאון מהורמ"ז שהקשה בגמ' דר"ה ד' כ"ח בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא וקשה אמאי לא אמרינן אתי עשה ודחי את ל"ת ותירץ דז"א דהכא ע"כ מיירי שהעולה היא שלו ובידו לאיתשולי עליה, דאל"כ הו"ל מוקצה וכמ"ש שם א"כ שוב לא נוכל לומר בזה דהעשה דוחה לל"ת כיון דאפשר לקיים שניהם ועיי"ש בסוף התשובה שפלפל ג"כ בזה:
ודבריו תמוהים מאד שכתב דכיון דבידו לאיתשולי מקרי אפשר לקיים שניהם ואין עשה דוחה ל"ת דזהו נגד גמ' מפורשת ביבמות ה' ע"א דהטעם דמשני בשאלה קיל דדחי אף ל"ת ועשה דאיתא התם דעשה דמצורע דחי לל"ת ועשה דנזיר מחמת דנזיר ישנו בשאלה, והגאון הנ"ל כתב ממש להיפך דמחמת ישנו בשאלה לא דחי אף ל"ת גרידא, משום דאפשר לקיים שניהם וצ"ע:
וכן מה שכתב שם באותו תשובה דלדעת הרמב"ן המובא בר"ן, דע"ז של ישראל בכי האי גונא שהיה של ישראל, ובא נכרי ועשה מעשה ואסרו דמהני בה ביטול, וכתב ע"ז הגאון הנ"ל דבאופן כזה אף ישראל יכול לבטלה, דלא גרע מע"ז שנשתברה מאליה, דבזה ל"ש הגזירה דילמא מגבה לה והדר מבטל לה, דהא גם עכשיו היא של הישראל ומה יוסיף עוד בהגבהה, וא"כ גם הוא בעצמו יכול לבטלם, ואישתמיטתי' דברי הר"ן שם, שכתב להדיא שביטלו קודם שנטל הישראל מן העכו"ם, אבל אם נטלו מן העכו"ם, שוב לא מהני ליה ביטול, וא"כ ממילא אין ישראל יכול לבטלה, דגם בזה שייך דילמא מגבה לה מקודם והדר מבטל לה, דבזה לא מהני ביטול אף לדעת הרמב"ן יעו"ש בר"ן, וא"כ ליתא לכל דבריו של הגאון הנ"ל שם: