בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן מב
תמיה גדולה על הטו"א במגילה ד' י':
בטורי אבן מגילה ד' י' ע"ב דדריש שם בגמ' גבי בתי ערי חומה מאשר לוא חומה, אע"פ שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, יתקשה ע"ז הטו"א וז"ל מ"מ אכתי קשה לי דבפ"ב דע"ז תניא גבי סמני דגים אין לו עכשיו ועתיד לגדל לאחר זמן כגון הסולתנית ה"ז מותר, יש לו עכשיו ועתיד להשיר בשעה שעולה מן הים כו' מותר, ופי' התוס' בשם ר"י דנפקא ליה מדכתיב אין לו סנפיר וקשקשת וכו' עיין עליו, וא"כ ה"נ דכתיב גבי בתי ערי חומה אשר אין לוא חומה סביב, נימא מדכתיב אין עיין עליו, ובשלמא לראב"י דדריש מאין לו חומה לאין לו עכשיו, יש לומר דצריכה אין ולוא דמחדא ה"א דקרא לא מרבה אלא לחרב ולבסוף הוקף, השתא דכתב רחמנא שניהם ע"כ חדא ללא הוקף כלל אתא כו' אבל למ"ד לא קדשה לעתיד לבוא, ואין לו עכשיו אין לו דין ערי חומה, בשלמא חד קרא אתא לחזר והוקף ונתקדש לאחר יב"נ, אבל אידך קרא ל"ל עכ"ל יעו"ש היטב:
ודבריו תמוהים שהקשה דל"ל גבי אשר אין לוא חומה הך אין ולוא דמחד נפיק הך דרשה, והוא פלא גדול דלא כתוב כלל גבי בתי ע"ח בויקרא כ"ה אשר אין לוא חומה, ורק "אשר לוא חומה" ואין כאן שום דרשה יתירה ומהך לוא לחודה קא דרשי וכפשטות דברי הגמ', ואין כאן שום קושיא וממילא ליתא לכל מה שהאריך שם לתרץ קושיא זו יעו"ש: