בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אורח חיים · סימן כב
תמיה על הדגול מרבבה באו"ח סי' ש"ח:
בשו"ע או"ח סי' ש"ח סעי' ד' בהגה איתא תפילין אין לטלטלם כי אם לצורך, ושופר אסור לטלטלו כי אם לצורך גופו או מקומו וכתב ע"ז המג"א בשם הב"י משמע דתפילין אפילו שלא לצורך גופו ומקומו מותר לטלטלו, דלא הוי ככלי שמלאכתו לאיסור, דנהי דשבת אין צריך אותן, אבל אם ירצה להניחן אין איסור בדבר, ותמה המג"א דבסי' ל"א פסק המחבר כהזהר דהמניח תפילין בחוה"מ חייב מיתה, וכש"כ בשבת, דמוכח מזה דאסור להניח תפילין בשבת, דלא כהב"י שכתב דאם ירצה להניחן בשבת אין איסור בדבר:
וכתב ע"ז בס' דגול מרבבה וז"ל ודבריו תמוהים דלמה הוצרך המג"א למילף שבת מק"ו דחוה"מ, והלא השו"ע לעיל סי' ל"א פסק בהדיא שאסור להניח תפילין בשבת משום שהוא זלזול אות שבת ע"כ:
ופלא גדול על הדגול מרבבה שסבור דהך ק"ו וכש"כ בשבת, שכתב המג"א הוא לשון המג"א בעצמו, ולכן תמה שאין צריך לק"ו דהא מפורש בהדיא שאסור בשבת, אמנם זה אינו לשון המג"א רק לשון הזהר בעצמו, שכתב דאיסור תפילין בחוה"מ משום דמזלזל לאות של מלך, וכש"כ בשבת כמבואר הכל בב"י לשון הזהר באריכות יעו"ש, וזה כוונת הוא המג"א בתמיהתו דהמחבר פסק בסי' ל"א דאסור להניח תפילין בשבת, כמו שכתב הזהר דאסור להניח תפילין בחוה"מ וכש"כ בשבת, ודברי המג"א נכונים: