בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן קכג
תירוץ נכון לקושית הש"ש על הר"ן גיטין ד' ע"ו:
גיטין דף ע"ו ע"ב במשנה כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש כתבו לאחר י"ב חודש ונתנו לאחר י"ב חודש ומת אם הגט קדם למיתה ה"ז גט ואם מיתה קדמה לגט אינו גט ואם אינו ידוע זו היא שאמרו מגורשת ואינה מגורשת ע"כ לשון המשנה והר"ן שם כתב ע"ז והא דלא מוקמינן ליה בחזקת חי והשתא הוא דמת, ואמאי אם אינו ידוע אמרינן דהוי ספק מגורשת, ותירץ כיון דהשתא הוא מת לפנינו להכי מספקינן דילמא מת מקמי הכי בתוך י"ב חודש וכתב ע"ז הש"ש ש"ג פ"ח דחזקת א"א נמי איתרע דהרי חסר לפניך דהא השתא היא פנויה ולכן הוי ספק ומגורשת ואינה מגורשת:
ותמה ע"ז הש"ש שם לפי מה דמבואר ביבמות דף ל' ע"ב גבי ספק קדושין דס"ל לרבה דכל אשה בחזקת היתר ליבם עומדת לכשימות בעלה בלא בנים ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק, וא"כ הכא אמאי הויא מגורשת ואינה מגורשת והדין דחולצת ולא מתיבמת נהי דחזקת א"א שלה איתרע דהרי היא פנויה לפנינו, מ"מ הא היה לה חזקת היתר ליבם לכשימות בעלה וחזקה זו לא איתרע עדיין כלל, וא"כ אמאי אינה מתיבמת דהא נוכל לומר אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק שמא נתגרשה אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק והוי ודאי זקוקה ליבם ואמאי תנן דמגורשת ואינה מגורשת והניח בצ"ע:
ולענ"ד נראה לומר דלק"מ לפי מה שמבואר באחרונים דאמרינן נשחטה הותרה אף לענין ספק נקובת הושט, אף דנקובת הושט הוי נבילה ואין שחיטה מועלת מ"מ אמרינן נשחטה הותרה, והטעם דכל בהמה בחייה יש לה חזקת היתר לאחר שיעשה בה מעשה השחיטה כראוי, והכא הרי נשחטה כראוי ועומדת בחזקת היתר שלה אלא דאתה בא לאוסרה מספק שמא נעשה בה מקודם נקב בושט ולא מועיל בה מעשה השחיטה אל תאסרנה מספק, כמו דאמרינן בגמ' דיבמות הנ"ל דאשה יש לה חזקת היתר לכשימות בעלה, ומספק שמא יתרע החזקה ע"י קדושי ערוה אין אנו אוסרין מספק, כמו"כ הכא יש להבהמה חזקת היתר לשכתשחט אלא דמספק שמא נעשה בה נקב אתה בא לאוסרה אין אנו אוסרין מספק:
ולפי"ז א"ש ג"כ קושית הש"ש הנ"ל דכמו דיש לאשה חזקת היתר ליבם וחזקת איסור לשוק לכשימות בעלה בלא בנים, כמו כן יש לאשה חזקת היתר לשוק וחזקת איסור ליבם אם יגרשנה בעלה גירושין כדין וה"נ כיון דכאן נעשה מעשה הגירושין כדין שכתבו ונתנו לה לאחר י"ב חודש אלא דאנו מסופקין שמא מת מקודם ולא מהני הגירושין, מעמידין אותה על חזקתה חזקת היתר לשוק וחזקת איסור ליבם, ואין אנו אוסרין אותה מספק שמא מת מקודם, וכמו בספק נקובת הושט דלא אמרינן שמא ניקב הושט ולא מהני השחיטה משום דמוקמינן אותה אחזקתה דשחיטה מהני לה להתירה, כמו"כ הכא מוקמינן האשה אחזקתה דגירושין מהני לה להתירה לשוק והרי נתגרשה, ואין אנו אוסרין אותה מספק שמא מת קודם הגירושין, וא"כ לכאורה היה ראוי לומר דהוי ודאי גרושה מחמת חזקה זו, אלא דנגד זה יש לה חזקת היתר ליבם אם ימות הבעל, וכיון דמת הבעל הרי עומדת בחזקת היתר ליבם, אלא דאנו מסופקין שמא גירשה קודם המיתה ואינה ניתרת ליבם, וא"כ מספק אתה בא לאוסרה על היבם אין אנו אוסרין אותה מספק ליבם דהעמידנה על חזקת היתר, וא"כ הוי חזקה נגד חזקה דיש לאשה זו חזקת היתר לשוק אם יגרשנה בעלה, ויש לה חזקת היתר ליבם אם ימות בעלה והרי מת והוי החזקות כמאן דליתא ושפיר הדין דחולצת ולא מתיבמת, דאין זה רק ספק השקול ודברי הר"ן נכונים: