בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן קח
שני תמיהות על הגרש"ש שם ד' ל"ב על רש"י שם
גיטין ד' ל"ב ע"א בגמ' מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה מתנה לידו מתנה זו מבוטלת היא תיבטל אי אפשי בה לא אמר כלום בטלה היא אינה מתנה, דבריו קיימין, ופי' רש"י מבוטלת וכו' לא אמר כלום, וזכה בה בעל כרחו ואם יש לו בעל חוב גובה אותה בשבילו, לפי שכל הלשונות לשון עתיד הן והואיל וקבלה אינו יכול לחזור בה, בטלה היא משמע דבטלה היתה מקודם שקיבלתו והודאת בעל דין כמאה עדים דמי, והרי אומר שלא זכה בה וחוזרת לנותן עכ"ל רש"י:
והגרש"ש הקשה על דברי רש"י דאמאי נאמן המקבל לומר שלא זכה בה ואין ב"ח גובה הימנו מטעם הודאת בע"ד, הא היכא דחב לאחריני לא אמרינן הודאת בע"ד כמאה עדים דמי, ואינו נאמן בהודאתו והכא הוי חב לאחריני להבע"ח ואמאי נאמן לאפוקי מהבמ"ח, ותירץ דחב לאחריני לא מהני אלא במקום דשייך הא דר"נ כדמוכח בכתובות י"ט יעו"ש:
ודבריו דברי תימא הן, דע"כ לא בעינן גבי חב לאחריני הא דר' נתן אלא דוקא גבי מלוה שאמר שטר אמנה הוא זה וכגון שהמלוה חב לאחרים, וכדרבי נתן דאמר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה ת"ל ונתן לאשר אשם לו, ולהכי אינו נאמן דהוי חב לאחרים דהתם אם לא נימא הא דר' נתן לא הוי חב לאחרים כלל דלאו בעל דברים דהלוה הראשון הוא דהא לא הלוה לו כלל רק להמלוה שלו, וא"כ אינו יכול לגבות ממנו כלל ולא הוי חב לאחרים, ורק לר' נתן דס"ל דהמלוה השני יכול לגבות מהלוה הראשון ולכן הוי חב לאחרים ולזה מוכרחין אנו לומר דס"ל כר"נ אבל הכא גבי מקבל מתנה שיש לו בע"ח גם בלא דר"נ הוי חב לאחרים דהא הוא יכול לגבות מהשדה של מקבל מתנה גם בלא דר"נ, וכיון דע"י הודאתו שוב אינו יכול להגבות א"כ הוי בזה חב לאחרים, וא"כ תשאר כאן הקושיא על רש"י דאמאי נאמן המקבל מתנה בהודאתו הא הוי חב לאחרים להבע"ח
וביותר תמיהני על הגאון הנ"ל שה"ק הקושיא הנ"ל על רש"י, ואישתמיט מיניה שכבר הקשה כן הטור על שיטת רש"י וכתב טעם ע"ז, דז"ל הטור בחו"מ סי' רמ"ה מקבל מתנה שאמר לאחר שבאה המתנה לידו מתנה זו מבוטלת היא תיבטל אי אפשי בה אינה כלום אלא שלו הוא ואם בא בע"ח גובה ממנה אבל אם אמר בטילה היא אינה מתנה דבריו קיימין, שהרי זה מודה שהיתה בטילה מעיקרא ומעולם לא כיון לזכות בה והודאת בע"ד כמאה עדים דמי וחזרה לנותן, וכתב הראב"ד דוקא שאינו חב לאחר אבל אם חב לאחרים כגון שיש לו בע"ח שיש לו לגבות ממנה אינו נאמן, ורש"י פי' שהוא נאמן אפילו יש לו בע"ח, וטעמא דמילתא כיון שלא היתה בחזקתו עד עתה וכן דעת א"א הרא"ש עכ"ל הטור, הרי מבואר דקושיתו כבר הרגיש הראב"ד והטור מתרץ משום דלא היה בחזקתו מעולם מהני הודאתו אף במקום שחב לאחריני וכן כתב הרמ"א שם סעיף י' להלכה כשיטת רש"י שכתב וז"ל נאמן בהודאתו ואפילו חב לאחריני כגון שיש לו בע"ח עליו מ"מ מאחר שלא היתה בחזקתו עד עתה נאמן עליה והוא שיטת רש"י הנ"ל ופלא גדול שלא ראה את כל הנ"ל ותמה על רש"י: