בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי
אבן העזר · סימן צב
צ"ע בדברי התוס' יבמות מ"ז:
יבמות ד' מ"ז ע"א מי שבא ואמר גר אני וכו', תלמוד לומר וכי יגור אתך גר בארצכם אין לי אלא בארץ, בחו"ל מנין ת"ל אתך, בכל מקום שאתך, וכתבו ע"ז התוס' בד"ה אין לי אלא בארץ פי' דמקבלין גרים), ואע"ג דחובת הגוף הוא בעיא ריבוי, כיון דכתיב בארץ כדאשכחן בסוף פ"ק דקדושין גבי שילוח עבדים והשמטת כספים ע"כ מבואר מדבריהם דכל היכא דכתיב בארץ בעינן קרא יתירא לרבות חו"ל, הגם שהוא חובת הגוף, אבל אם לא הוה כתיב בארץ לא בעינן קרא יתירא לרבות חו"ל משום דהוה חובת הגוף ונוהגת בין בארץ ובין בחו"ל:
וקשה לי ע"ז שהוא נגד דעת השאילתות פ' אמור והובא דבריו בתוס' שבת דף קי"ט ע"ב, על מה דאמר שם בגמ' מנין לסירוס באדם שהוא אסור ת"ל ובארצכם לא תעשו כל שבארצכם, וכתבו התוס' שם מכם קא דריש, והא דאמר בחגיגה שאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא ואמר להו כל שבארצכם לא תעשו, התם נפקא ליה מארץ כדמפרש בשאלתות דרב אחאי דהא חובת הגוף הוא, מה לי בארץ ומה לי בחו"ל אלא האי בארץ לכל אשר בארץ אתא והכא מכם קא דריש יעו"ש, מבואר מדברי השאילתות דבחובת הגוף, אפילו היכא דכתיב בארץ לא אמרינן דאתי למעוטי חוץ לארץ, אלא דרשינן הך בארץ לדרשא אחרינא ולא למעוטי חו"ל, וא"כ קשה הכא גבי קבלת גרים ולא למעוטי חו"ל, וא"כ קשה הכא גבי קבלת גרים דכתיב בארצכם, ובעינן קרא לרבות חו"ל, אבל בלא"ה הוה אמרינן דאתי למעוטי חו"ל, ולדברי השאילתות הנ"ל לא בעינן שום קרא לרבות חו"ל וידעינן חו"ל דהא הוי חובת הגוף ונוהגת בכל מקום וצ"ע: