בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי
ליקוטים על הרמב"ם · הלכות שאר אבות הטומאה
פ"ה ה' ח' כ' המש"ל ז"ל דאף ס' דרבנן לקולא היכא דאיכא ס"ס להחמיר אזיל לחומרא ע"ש ולפ"ז ניחא מה שהק' ה' ש"א ס"ץ לדעת התוס' בגיטין דס"ל למ"ד א"ב איכא לאסתפוקי שמא החליפו כולהו או מקצתו או שמא לא החליף כלל א"כ אמאי אמר ר"י בביצה דל"ז דחבית אסורא משום דאפי' בדרבנן א"ב הא מ"מ שמא לא החליפו כלל והוי ספק דרבנן ולקולא ע"ש והשתא ניחא משום דאיכא תרי ספיקי להחמיר דשמא החליפו כולהו או לא ואת"ל לא החליפו כולהו שמא נחלף מקצתו ומש"ה אזיל ביה לחומרא ואפי' ס' דרבנן ויש לדחות דלא חשיב ס"ס להחמיר דחד ספיקא הוא אם נתחלף או לא ומ"ש ה' דס' הרי אם יש ברירה אזלינן ביה לקולא עש"ב היפך מ"ש הרדב"ז ח"א הרצ"ז הביאו ה' קהלת יעקב באות הסמ"ך וז"ל דלא אמרי' ס' דרבנן לקולא אלא היכא שהספק נפל מצד עצמו ולא ידעי' היכא נעשית עובדא אבל היכא שהספק נפל מכח חסרון דעת דלא ידעי' כמאן הילכתא לא אמרי' לקולא וזה נכ נכון ומוסכם עכ"ל א"כ ה"נ כיון דהס' דינא אם י"ב או לא א"כ עדיף מספק מציאות ואזי' ביה לחומרא (א"ה קל"ט על הרדב"ז ז"ל שכ' דזה מוסכם היאך נעלם ממנו דברי הרא"ש בפ' כ"ש גבי חיטין שנתבקעו דפלוגתא דמר עוקבא ושמואל ולא איתמר הילכתא כמאן שכ' דהוי ס' דאורייתא לחומרא אבל אי נפל בקדירת חמץ דמשהו הוא מדרבנן א"כ הוי ס' דרבנן ולקולא ע"ש הרי בהדיא אע"ג דהוי חסרון דעת אזי' ביה לקולא) ובעיקר דברי המש"ל ק"ל מההיא דאמרי' בתרומות פ"ז הל' ה' שתי קופות שנפלה סאה של תרומה לתוך א' מהם וכו' ואין ידוע איזהו של תרומה וכו' אכל א' מהם פטור וכו' וחייבת בחלה ופי' הר"מ ז"ל וז"ל וסאה של תרומה נפלה לקופא שאכל ויהיו אלו חולין וחייבת בחלה ע"ש הרי דמפ' דסיפא דקתני אין ידוע וכו' קאי על רישא דקתני סאה של תרומה לתוך א' משתי קופות א' של תרומה וא' של חולין א"כ מאי דקתני בסיפא התם הפילה א' מהם לתוך החולין אינה מדמעתן קאי על ב' קופות דקתני רישא דנפלה בהם סאה של תרומה שהרי לא איירי מתני' כלל בשני קופות דלא נפלה בהם סאה של תרומה דנאמר דקאי עליהם הרי אע"ג איכא אסתפוקי תרי ספיקי לחומרא שמא של תרומה נפלה ואת"ל של חולין נפלה שמא אותה סאה של תרומה לתוך קופה של חולין נפלה ואפ"ה אמרי' ספיקא דרבנן לקולא: