אור ברסלב
בני סמיכי ליקוטים על הרמב"ם › הלכות מעילה

בני סמיכי· רבי יהודה יצחקי

ליקוטים על הרמב"ם · הלכות מעילה

הלכות תרומות

פ"ה הלכה ה' אבל המקדיש עצים ואבנים ובנה בית הדר שם מעל עיין לרש"י בפ' הא"מ דנ"ה ע"א אהא דפרכי' התם והרי חומת העיר ופירש"י ואמאי מועלין בהם וכו' מהלינות מן החומה והק' הריטב"א דא"כ מאי מייתי מחומת העיר שהרי מן הדין אין בהן מעילה לפי שאין מעילה במחובר משום הקדש וכו' והשע"ה בה' אלו תמה עליו שהרי במעילה מסקינן דאם הקדישו ולבסוף בנאו לכל"ע מעל א"כ ה"נ גבי חומת העיר וכו' מכיון שלקחו עצים ואבנים ממעות שיירי הלשכה הרי חלה וכו' והרי הקדישו ואח"כ בנאהו דלכל"ע מעל ואע"ג דאמר שמואל בונין בחול ואח"כ מקדישין נר' זה דוקא בבנין המקדש וכו' ע"ש ולע"ד להביא ראיה לזה מההיא דאמרינן במציעא דנ"ד ע"א דהקדש אינו מתחלל על הקרקע וכ' התוס' שם הא דאמר בונין בחול וכו' דאפי' למ"ד דחשיב מחובר מ"מ כיון דאם לא היה הקדש סופו ליעקר מקרי תלוש ע"ש וא"כ לפ"ז עכ"ל דשמואל דקאמר מר בונין בחול וכו' דוקא בבנין המקדש דהוא צריך משל הקדש לבנותו בהכי אמרי' דאם לא קדוש סופו ליעקר אבל חומת העיר ומגדלותיה דא"צ לבנותו משל הקדש היאך בונין בחול ואח"כ מקדושין הא אין הקדש מתחלל על קרקע אלא עכ"ל שלוקח עצים ואבנים במעות הקדש זה נר' דעת רש"י והריטב"א דקא מקשה אפשר דס"ל כמ"ש בש"מ שם בשם תלמידי הרי"ף ז"ל וז"ל וי"ל דתלוש ולבסוף חברו הוי תלוש לענין מעילה ע"ש וא"כ לפ"ז מצינו למי' דשמואל דקאמר בונין בחול ואח"כ מקדישין איירי נמי בחומת העיר ומגדלותיה ומש"ה הוק' להו על פירש"י אלא שתי' זה ק"ל א"כ מאי מייתי ראיה הש"ס במעילה דכ"א ע"א לרב דס"ל המשתחוה לבית אסרו ממתני' דילמא לענין מעילה שאני הוי תלוש אבל לענין ע"א ס"ל תלוש ולבסוף חברו הוי מחובר ויש ליישב ועפי"ד התוס' דמציעא ניחא מה שהק' השע"ה לדעת רבי' מההיא דאמרי' בפסחים דאמר אביי מנא אמינא לה אמרו על ריב"ז שהיה יושב בצלו של היכל וכו' ומאי ראיה שאני התם דאין איסורו אלא מדרבנן שהרי אין מעילה במחובר כשבנאו ולבסוף הקדישו דבנין היכל הוא כדקאמר שמואל בונין בחול וכו' עש"ב והשתא ניחא כיון דבנינו צריך משל הקדש ואם לא היה הקדש סופו ליעקר חשוב תלוש כמ"ש התוס' דמטעם זה מתחלל על הקרקע ועי"ל דאביי מייתי ראיה לפי מאי דבעי למי' התם במעילה לימא מסייע ליה לרב דהמשתחוה לבית אסור דהוי מעילה וע"א שוה ולא משום חומרא דע"א ועיין להח"ן בערכין דכ"א שכתב לתרץ דסוגיא דהתם הכי ע"ש ועי"ל דהא בחולין דט"ז ע"א פליגי תנאי בתלוש ולבסוף חברו אי הוי תלוש או לא לענין הכשר זרעים ולמ"ד דס"ל ה"ה לענין מעילה כמו שנר' בהדיא מדברי התוס' דמציעא וא"כ מייתי ראיה שפיר אביי משום דס"ל כמ"ד תלוש ולבסוף חברו הוי תלוש וניחא השתא מה שהק' הלח"מ פ"ו מה' ערכין עמ"ש הכ"מ דאפי' רב לא אמר אלא משום חומרא דע"א א"כ הך סוגיא דערכין כמאן אתיא ע"ש ומה שתי' השע"ה דשאני בנין קה"ק הוי צורך גדול ע"ש אדרבא להפך דבק"ק משלשין בתיבות אבל ההיא דריב"ז ליכא תיקון וא"כ הוי צורך גדול וכ"כ המש"ל בה' יסודי התורה פ"ה ד"י ד"ה ודע דההיא דריב"ז צ"ג ע"ש ומה שהק' השע"ה עמ"ש הריטב"א וז"ל כשם שאין אדם להוציא מעות הקדש בבניינו ולא ליקח קורה של הקדש לבנותה בביתו לכתחלה אעפ"י שאחר בניינו אין בה מעילה וכו' והוא מותיב לה כש כשהקדישו ולבסוף בנאו לכל"ע יש מעילה במחובר ע"ש ולעד"ן דס"ל כמ"ש התוספות שם ד"ה הדר בבית וכו' שכ' דאפי' הקדישו ולבסוף בנאו אינו נאסר אלא א"כ הנאה הנראית לעינים ע"ש וא"כ כונת הריטב"א דה"ק דאין אדם לוקח קורה וכו' ר"ל דהיינו היכא דליכא הנאה הנראית דאינה ניכרת מבחוץ דאם ניכרת מבחוץ הוי הנאה הנראית לעינים כמ"ש התוס' שם דהוי תלוש ואסור ודומיא למעות שכ' דהוי הנאה שאינה נראית לעינים כנ"ל:

תוכן העניינים

בני סמיכי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה