בני מחשבה טובה· רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
תיקונים בדבר החברה · פרק ה
כְּשֶׁיִּלְמְדוּ יַחַד אֵיזֶה עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַדְרָכָה, לֹא יַעַבְרוּ עָלָיו כְּעַל אֵיזֶה סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה רַק יִלְמְדוּ בְּנַחַת וּבְעִיּוּן, וְיַתְאִימוּ אוֹתוֹ הָעִנְיָן עַל עַצְמָם, אֵיךְ יְקַיְּמוּ הֵם אֶת דִּבְרֵי הַדְרָכָה שֶׁל סֵפֶר זֶה וְאֵיךְ יִקְבְּעוּ אֶת הַדָּבָר בְּקִרְבָּם, וְאָז יִתְגַּלֶּה לִפְנֵיהֶם עִנְיָנִים שׁוֹנִים בַּסֵּפֶר.
וּבִכְלָל כָּל מִי מֵהַחַבְרַיָּא שֶׁיִּפֹּל בְּמוֹחוֹ אֵיזֶה רַעְיוֹן טוֹב, בֵּין אִם יִפּוֹל לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְצָא יַחַד עִם הַחֲבֵרִים בֵּין כְּשֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ בִּרְחוֹב וכו', יֹאמְרו לִפְנֵי חֲבֵרָיו וְהַחֲבֵרִים יִשְׁמְעוּ לוֹ, כִּי אֲפִלּוּ אִם ט' פְּעָמִים לֹא יִהְיֶה מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, יָכוֹל לִהְיוֹת בְּפַעַם הָעֲשִׂירִי דָּבָר טוֹב בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בזוהר הקדוש, לִפְעָמִים גַּם בְּיַלְקוּטוֹ שֶׁל הֶעָנִי יְכוֹלִים לִמְצוֹא מַרְגָּלִית.
וּבִכְלָל, כָּל מַחֲשָׁבָה טוֹבָה בְּעִנְיַן עֲבוֹדָה שֶׁמִּתְחַדֶּשֶׁת בְּמוֹחַ וְלֵב הֲיִשְׂרָאֵל, מִין הֵד שֶׁל קוֹל נַפְשׁוֹ הִיא, אִם הֵד שֶׁל קוֹל צְעָקָה עַל נְפִילָתָהּ, אוֹ שֶׁל קוֹל שִׂמְחָה בְּשָׁעָה שֶׁעוֹלָה הִיא.
אֲבָל לֹא יַחְפְּצוּ הַחֲבֵרִים הַמַּשְׁמִיעִים אֶת רַעֲיוֹנוֹתֵיהֶם רַק לְבַלּוֹת זְמַן, כְּדֵי לְהוֹסִיף דִּבּוּרִים וּלְהַרְאוֹת חָכְמָתָם בִּלְבַד.