בני מחשבה טובה· רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
תיקונים בדבר החברה · פרק ד
כְּשֶׁיִּתְאַסְּפוּ לֹא יְדַבְּרוּ דְּבָרִים בְּטֵלִים, רַק יִלְמְדוּ כל אחד דָּבָר שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד, זֶה גְּמָרָא, זֶה מִשְׁנָיוֹת וכו'. אֲבָל שִׁעוּר אֶחָד יִקְבְּעוּ לִלְמֹד כֻּלָּם יַחַד, אִם פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ אוֹ יוֹתֵר פְּעָמִים, כְּפִי שֶׁיִּתְרַצּוּ רֹב הַחֲבֵרִים, וּבִפְרָט עִנְיְנֵי הַדְרָכָה וְכֵן קֻנְטְרֵס הַזֶּה שֶׁכֻּלָּם יִלְמְדוּ יַחַד.