בני גרשון· רבי גרשון ליפשיץ
יו"ד · סימן מו
סעיף ה' ואם באותם ארבע אצבעות ניקב יש אוסרים במשהו ויש מכשירים עד שינטל רוב רחבו, והטור מסיק ע"ז ולזה הסכים א"א ז"ל, והד"ח פא"ט אות קמ"א תמה על הב"י אמאי לא העיר כאן על הטור שהוא מוקדם, כמו שהעיר לקמן בסי' נ' במ"ש ג"כ שם הטור שא"א כתב כסברת רבינו יונה שאין מדמין אלא בכרס ובדקים, והעיר שם הא הרא"ש לא הכריע בין שתי הסברות, ואמאי נטר ליה בקושיתו עד התם ע"כ, ולדעתי נראה דהכא חזינן בפירוש שהרא"ש בסי' ל"ב הסכים לדעת רבינו יונה, משום דמה שמסיק הרא"ש דרב נחמן אמילתיה דרבי יוחנן קאי וכו', אין זה מדברי ר"י אלא הרא"ש בעצמו כתב טעם לר"י, וכן מבואר מהב"ח במ"ש, אבל מדברי הרא"ש במה שכתב אדברי הר"ר יונה וכו' וא"כ מדנותן הרא"ש טעם לשבח לרבינו יונה ש"מ דס"ל כוותיה, וכמ"ש הב"י בעצמו לקמן סי' צ"ב על מה שכתב ג"כ שם הטור שא"א הסכים לדעת הר"ר אפרים אע"פ שלא הכריע הרא"ש ביניהם, אלא שטעמו מפני שכתב הרא"ש בכ"מ מאי דניחא לפי' הר"ר אפרים, ואי לאו דסבר כוותיה לא היה מאריך כ"כ במה דניחא לדבריו, ה"נ ל"ש, עוד נראה לומר דהכא פסק הרא"ש כר"י בהדיא, משום דמה שמסיק בסוף והלכתא כרב נחמן קאי נמי על מה שכתב שם מקודם דר"נ מודה דיש ממנו ברובו כדאמר רבי יוחנן והיינו כדי תפיסה, דאל"כ ה"ל להביא הך והלכתא כר"נ קודם שכתב שם ומקום כדי תפיסה וכו', וכן באו"ה שער נ"א דין ל"א אחר שהביא דעת רבינו יונה כתב וכן פסק הרא"ש, ומש"ה לא העיר כאן הב"י כלום, אבל לענין מקיפין לא אשכחינן בהרא"ש שם סי' ל"א דיפסוק בהדיא כרבינו יונה, דאפילו אם נאמר דהך. והלכך שכתב שם הוא מדברי הרא"ש בעצמו וכמ"ש הב"ח בסי' נ', ג"כ אינו ראי' כ"כ דפסק כן, דאפשר דכוונתו רק דלדעת התו' לקמן גבי נפולה ודרוסה דס"ל דבני מעים אינו אלא בכרס ודקים ה"נ לדידהו גבי הקפה כן. ואפשר עוד לומר דהאי והלכך נלקח מסוף לשון של רבינו יונה. הגם שרישא דמלתיה כתב כמדעתיה דנפשיה לדברי התו' רבינו יצחק דזהו סתם תו' מיהו סוף דבריו העתיק מלשון רבינו יונה. ובחדושי הרשב"א הביא ג"כ דעת רבינו יונה ומהנך ראי' שהביא הרא"ש ז"ל וכתב וכן דעת רבותינו בעלי התו' ז"ל לקמן גבי דרוסה ומסיק גם והלכך וכו'. גם הר"ן ז"ל הביא דעת רבינו יונה ומסיק ג"כ האי והלכך וכו', וא"כ מאן מצית לן למימר דהאי והלכך הוא לאו מלשון רבינו יונה ז"ל. וזאת היה כוונת הב"י בפי' דברי הרא"ש. ומש"ה לא מצא טעם לדברי הטור אלא מפני שהביא הרא"ש סברת הר"ר יונה לבסוף, נראה לו שסובר כמותו:
באר הגולה אות י"א מה שנרשם שם וכ"פ הרמב"ם וכו' עד סופו צריך להיות לעיל באות י' על מה שכתב המחבר שם אם ניקב במשהו טריפה, כי כן כתב הב"י בשם כל הנך פוסקים דס"ל דר"נ לא פליג אדרבי יוחנן אלא במקום הדבק אבל שלא במקום הדבק מודה ליה דבמשהו טריפה, אבל כאן על מה שכתב המחבר ואם באותם ארבע אצבעות ניקב יש אוסרים במשהו, הוא ציון בטעות כי בדברי הרמב"ם בפ"ו מה"ש לא נתבאר דעתו האיך ס"ל אם ניקב במקום התפיסה וכמ"ש הרב המגיד והרדב"ז, גם בדברי הרשב"א בת"ה לא נתבאר דעתו בזה, גם הרא"ש פסק כרבינו יונה דבמקום התפיסה במשהו כשרה עד שינטל רוב רחבו וכמ"ש הטור, גם הר"ר ירוחם כתב דהעיקר כהמכשירים וכמ"ש הש"ך ס"ק י"ד: