בני גרשון· רבי גרשון ליפשיץ
יו"ד · סימן לא
סעיף א' אבל אם ניקב העליון לבדו כשרה, ראיתי בהגהות יד אברהם בסוף הסי' שכתב בשם הרב תוי"ט דבעוף נטרף בנקיבת קרום העליון לבד, אפילו למאן דס"ל דבבהמה עד דמנקיב קרמא תתאה, ותמה עליו מחולין דנ"ו דפריך שם הניחא למ"ד עד דמנקיב קרמא תתאה, מוכח מזה להדיא דשוין הן, וכלל תני לוי כל טריפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף והניח בצע"ג, וכן הקשה בספר לב אריה, ונ"ל ליישב דאפשר כוונת הרב תוי"ט כן, נהי דמן הדין גם בעוף ניקב העליון לבדו כשרה, אלא כיון דצריכה בדיקה להכניס ידו לפנים לבדוק אם מבצבץ, א"כ אפילו אי היה אינקיב עילאה לחוד, ממילא תתאה אגב רוככיה מיפקע פקע, וכדאי' בגמרא והוה מטרפינן, ולפ"ז אין לנו נ"מ מה שמן הדין הוא כשר בעילאה לחוד כיון דסוף סוף יהיה טריפה מצד הבדיקה, ובחדושי הרש"ש שם כתב ליישבו דלפי מסקנת הגמרא אי איתא דאינקיב עלאה תתאה אגב וכו' תקשה להיפוך לאידך מ"ד עד מתי אתה מכלה ממונו של ישראל דדלמא אינקב עילאה לחוד ואגב רוככיה דתתאי מיפקע פקע אלא ע"כ דבעוף מודה דבעילאה לחוד מיטרף, אלא דקשה ליה ע"ז מדתני לוי כל וכו' מדוע לא אמרינן ג"כ דיתר עליהן עוף דמיטרף בעילאה לחוד עכ"ד. אבל ג"ז יש ליישב ע"ד שראיתי במרדכי ריש פא"ט שהביא דעת ר"י בשם ר"א דשמוטת ירך בעוף טריפה אע"ג דלא איעכול ניביה, והקשה ג"כ מהא דיתר עליהן עוף ליתני נמי יתר עליהן שמוטת הירך דטריפה אע"ג דלא איעכול ניביה, ותי' כיון דבהמה איתא ג"כ שם שמוטת ירך באיעכול ניביה לא חשיב ליה בעוף גבי יתר עליהן, ולא דמי לנשבר העצם דההיא ליתא בבהמה כלל ע"כ, וה"נ כן כיון דשם טריפה מנקיבת קרום של מוח איתא נמי בבהמה, אלא דבעוף חמור טפי דמיטרפא גם בעילאה לחוד מש"ה לא תני ליה ביתר עליהן עוף, וכן משמע לן למאן דבדיק במסמר או בגילא דחיטתא, פי' רש"י שם מלמעלה מוליכו על הנקב לראות אם יחגור בקרום, ובודאי אפילו אם ניקב רק הקרום העליון נמי יחגור בקרום, עוד יש להביא ראי' דהנה אי' בתוספתא פא"ט ואלו טריפות בעוף הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה פסולה, נקובת המוח שניקב קרום שלה פסולה, ולכאורה דברישא דהכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה נמי פסולה משום נקיבת קרום של מוח, ל"ל תו למיתני הסיפא נקובת המוח שניקב קרום שלה פסולה, אלא ש"מ דקמ"ל סיפא דאפילו בקרמא עילאה לחוד נמי מיטרפא:
ט"ז סק"ב ואחר שחתכו הראש והוציאו המוח נמצא בגלגולת מים קצת וכו' עין בתב"ש דלכאורה קשיא רישא לסיפא, דברישא משמע דלא מכשיר כי אם בנמצא קצת מים בגלגולת, דאז אפשר לומר דמעלמא אתי, אבל נמצאו בתוך הקרום, והמוח שלם טריפה, דהא מקום זה סגור הוא, וא"א לבא כאן ממקום אחר ובוודאי ממוח בא, ובסיפא לא הטריף כי אם בשלחופית בין המוח לקרום, דאז נראה כיון דהוא בשלחופית לאו מעלמא אתי, אבל אם בלא שלחופית יש להתיר, ותמה על הפ"ח שהעתיק מהט"ז להכשיר בנמצא מים בין מוח לקרום, ואי דייק מסיפא להכשיר אדרבא דוק מרישא להטריף, ולדעתי נראה ג"כ לומר דכוונת הט"ז להכשיר במים גם בין קרום למוח, ומה שהזכיר ברישא דווקא נמצא בגלגולת, משום דלא שכיחא כלל שיוציא המוח מהקרומין וכמ"ש התב"ש בעצמו שם, ואם כן מ"ש הט"ז והוציאו המוח, פי' שהוציא המוח לגמרי עם הקרומים, ובזה האופן יש לספק דהמים שנמצאו אח"כ בגלגולת שמא הם גם מבין המוח להקרום, דמסתמא בעת שהוציא המוח לא השגיח כ"כ, ושמא נקרעו הקרומין ומשם באו המים בגלגלות, ולפ"ז מוכח מהט"ז גם מרישא דגם במים בין מוח לקרום כשרה, ואפשר שזהו נמי דעת הפ"ח והלבושי שרד בחדושי דינים בריש הלכות טריפות שהעתיקו מהט"ז להכשיר בזה, גם משמע דאינו מכשיר אלא במים קצת, אבל אם היו מרובים אפילו בין קרום לגלגולת ודאי מן המוח באו, ומ"ש הש"ך בסק"ד דאם נמצא המים בין הקרום והגלגלות דטריפה, י"ל דמיירי דהמים היו מרובים, וליכא פלוגתא בין ט"ז וש"ך. עוד אפשר לומר דהא הט"ז מיירי דהמוח היה שלם ועגול מכל צדדיו, וכיון דלא נחסר מהמוח כלום ס"ל דהקצת מים באו ממקום אחר, והש"ך מיירי דהוה שם כמו חסרון במוח ומש"ה טריפה, ובזה ליכא ג"כ נ"מ בין ט"ז וש"ך, ועיין בכרתי שהסכים להט"ז והעתיק נמי דברי הש"ך דאם נמצאו מים בין קרום לגלגולת טריפה משמע דלדידיה ליכא ג"כ נ"מ בין ט"ז וש"ך, אולם עדיין לא אבין לשון הש"ך מ"ש וכ"ש, דמנ"ל לומר דמים גרע משלחופית, הא מלקמן סי' מ"ד ס"ב שכתב רמ"א ואפילו נמצא המים זכים בשלחופית קטנה בכוליא כשר, משמע איפכא דשלחופית גרע ממים לחוד, ובכמה דפוסים מספר כרתי ראיתי שהעתיק דברי הש"ך בלשון וכ"כ ופירושו וכן כך, ולפ"ז אתי שפיר דהש"ך חידש לנו דלא תימא דהג"א דייק דווקא שלחופית ומש"ה העתיק נמי הרמ"א וכן אם השלחופית וכו' ובאמת החכמת אדם כלל ט"ו ד"ט דייק מזה מהג"א וז"ל מדכתב תחלה מעשה דראבי"ה במים, אח"כ כתב מעשה דשלחופית, וסיים בשלחופית מגולה או בין קרום לגלגולת, ולא כתב סתם אבל אם הי' מגולים, דהיה משמע דקאי גם על מים, משמע דבמים אע"פ שמונחים בין קרום לגלגול' כיון שהמוח שלם כשר עכ"ד קמ"ל וכל כך אם נמצא מים וכו', ומה שהזכיר הג"א שלחופית משום דמעשה אחרונה שהובא שם שהיה בא לפני ראבי"ה היה בא בשלחופית, מש"ה מסיק הג"א או שהשלחופית מונחת בין הקרום להגלגולת טריפה, אבל ה"ה במים לבד אם נמצא שם נמי טריפה: