אור ברסלב

בני בנימין על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]

פרק ו

פרק ה

הלכה א

טומטם ואנדרוגינוס חייבין מספק וכן מי שח"ע וחב"ח. אין לשון "וכן" מדוייק דחב"ח אינו משום ספק כמו טו"א וי"ל בדוחק:

הלכה ו

אסור לאכול חוץ לסוכה כל שבעה כביצה. מ' דכל ז' שווים ואף בשויו"ט מותר כביצה ולא כהסוברים דבשויו"ט אף פחות מזה אסור חוץ לסוכה עי' שעה"מ ואולי י"ל דלילה הראשונה אינה בכלל על ה"ז רצה אינו אוכל כל ז' וא"כ י"ל דכזית הראשון לילה הא' אסור אף כזית חוץ לסוכה וצע"ק:

הלכה יא

ואם הוצרך לסעוד. מ"ז ב' כיון דאי מתרמי לי' סעודתא כו':

הלכה יב

ובלילי יו"ט הראשון מברך על הסוכה ואח"כ על הזמן. קצת מ' מזה דבליל יו"ט שני זמן קודם וכבר העירותי מכמה שנים ראיה לזה מירושלמי פ"ח דברכות ה"א דבליל סוכות מברך יין קידוש נר הבדלה סוכה זמן והרי לא אד"ו ראש ולא משכ"ל רק בליל ב' ומצאתי שכבר קדמוני אך באמת א"ר כלל כמש"כ במקומו בס"ד:

הלכה יג

בכ"מ נחסר הציון בשם הר"ן שלהי סוכה:

הלכה טו

בין עצי דפנות. הרא"ש חולק ע"ז ובפשוטו מ' כן מלשון עצי סוכה ולא "סכך" דאף הדפנות במשמע ובחידושי פלפלתי מזה בס"ד לענין סוכה מעצי אשירה עי' שעה"מ ונוב"ת חא"ח סקל"א והארכתי בחידושי בס"ד בחבורי סד"מ בקונ' נויי סוכה דבל"ז הרי ל"ה סוכה הראוי לשבעה ואכמ"ל:

תוכן העניינים

בני בנימין על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה