בני בנימין על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ה
הלכה ב
אבל אם עבר וסיכך כו' בדבר שריחו רע כשירה. עכ"מ בשם הר"נ ולכאורה מ' כן מהא דפ"ה מה' שבת ה"י ושם אף דיעבד אסור כמש"כ בת' הרשב"א והביאו הרמ"א ר"ס רס"ד ואולי דשאני עטרן דאינו פסול מצד עצמו רק שמא יניחו מותר דיעבד ואף הרשב"א יודה לזה ורק משום לתא דשמא יטה הוא שי"ל דאף בדיעבד א"י וילה"ר לזה דבדיעבד יצא דאלכ"ק וכי רב יהודא ואביי כיחידאה אמרו למילתייהו דהרי חכמים חולקים שם על רי"ש א"ו דגם שם בדיעבד ש"ד וא"כ י"ל דגם חכמים אינם מחולקים עמו שם רק דרישא אף בדיעבד וסיפא לכתחילה ומיהו גם בל"ז מ' דבדיעבד ש"ד מדא' אין מסככין ע"ש י"ב א':
הלכה י
בהשגת הראב"ד ול"י למה לא כתב כצ"ל:
הלכה כה
העושה סוכתו ברה"ר. עי' ירושלמי ספ"ו דב"ק ובתוספתא שם ובמה"פ שם ועי' רש"י ז' א' ד"ה וכן לשבת כ"א הרה"ג שליט"א [ז"ל] ועי' ירושלמי פ"ג דסוכה גמליאל זוגא עבד סוכה ברה"ר עבר רשב"ל א"ל מאן שרא לך ובחדושי הארכתי בס"ד בדינים חדשים בזה ועי' חידושי ח"ס שם ל"א א':