בני בנימין על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ו
הלכה ב
מש"כ הכ"מ בתו"כ הוא בפסוק והנפש אשר תפנה. והתוי"ט פ"ז דסנהדרין מ"ז לא מצאו וכבר הושג מהגרע"א שם:
הלכה ג
נותן הבן לאביו. נ"א בירושלמי פ"ז דסנהדרין ק"י. לעולם אינו חייב עד שימסרנו לכומרים ויטלנו ויעבירנו. עכ"מ ולח"מ אם ס"ל לרבינו מולך ע"ז. וע"ל פ"ה מיסוה"ת ה"ד מש"ש בס"ד:
הלכה ד
בכ"מ סוד"ה ואינו. צע"ק דהא ה"ל התראת ספק:
הלכה ח
או בלא פישוט ידים ורגלים. הוריות ד' סע"א:
משעה שיכבוש פניו בקרקע. מבואר כן בברכות ומגילה. שזולת זה ל"נ השתחואה:
הלכה י
עי' השגת הראב"ד וכ"מ ובירושלמי פ"ק דמגילה ה"ה ובדברי רבינו והראב"ד שלהי ה' חגיגה ובסמ"ש באריכות: