בני בנימין על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים [האדר"ת]
פרק ה
הלכה יא
עי' השגת הראב"ד. ואפשר לה"ר לרבינו מהא דתמורה (ג'.) דאריו"ח חוץ מהנשבע ומומר ומקלל חבירו בשם. והנה הנשבע הוא ג"כ בשם וא"כ ק' מ"ט הפסיק התנא בין נשבע למקלל והל"ל נשבע ומקלל בשם ומומר או מומר ונשבע ומקלל בשם. וקאי בשם אתרווייהו או דנשבע משכ"ל גם בלא שם הקדוש והיינו בשם ע"ז. וא"כ אינם שוים. לכך לא כללינהו בחד בשם וכה"ג מדייק הגמ' בב"ק (כה:) ובכריתות (ג'.) וע"ש עוד (ה'.) דדייקינן הכי בקראי. ודע דבדברי הראב"ד יש ט"ס. שחסר מלות ומקלל חבירו בשם ע"ש: