ענישה · ענישה מדה כנגד מדה האם רצויה
* מַטְּרַת הָעֲנִישָׁה מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה הִיא כְּדֵי שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין מַה הוּא עָשָׂה לְעַצְמוֹ. * לֹא בְּכָל מִקְרֶה עֲנִישָׁה בְּדֶרֶךְ זוֹ מַתְאִימָה.
כַּוָּנַת הַדְּבָרִים - שֶׁמַּעֲנִישִׁים אֶת הַיֶּלֶד בְּאוֹתוֹ עִנְיָן שֶׁהִתְרַשֵּׁל בּוֹ. לְדֻגְמָא: יֶלֶד שֶׁלֹא הֵרִים אֶת הַצַּעֲצוּעִים, נַחֲרִים לוֹ אוֹתָם לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, לְהַעֲנִישׁוֹ בְּאוֹתָהּ מַטְבֵּעַ שֶׁהַיֶּלֶד לֹא נָהַג בָּהּ כַּשּׁוּרָה. לִכְאוֹרָה לְפִי הָאָמוּר לְעֵיל (מטרת העונש), שֶׁמַּטְּרַת הָעֹנֶשׁ לַעֲצֹר הִדַּרְדְּרוּת אוֹ לְצַמְצֵם אֶת הַסִּכּוּיִים שֶׁהַיֶּלֶד יַחֲזֹר עַל מַעֲשֶׂה שְׁלִילִי שֶׁעָשָׂה בְּיָדְעֵנוּ שֶׁלַּיֶּלֶד יֵשׁ תַּאֲוֹת לְפִי גִילוֹ וְכוּ', הִנֵּה לְפִי הָאָמוּר אֲנַחְנוּ מַשִּׂיגִים אֶת הַמַּטָּרָה, וְאִם כָּךְ זֶה רָצוּי.
אוּלָם בְּמַחֲשָׁבָה שְׁנִיָּה נָבִין שֶׁאֵין זֶה מֻחְלָט לְכָל מִקְרֶה. יֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם רָצוּי, וְיֵשׁ מִקְרִים שֶׁבָּהֶם אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן. דֻּגְמָא: אִם יֶלֶד יָרוּץ בִּכְבִישׁ סוֹאֵן, הַאִם נוּכַל לוֹמַר: "לֹא נוֹרָא, הוּא כְּבָר יְשַׁלֵּם עַל הַמַּעֲשֶׂה"? הַאִם שַׁיָּךְ לוֹמַר כָּךְ? בְּוַדַּאי שֶׁלֹא! מִי יְסַכֵּן אֶת חַיֵּי בְּנוֹ עֲבוּר הַסִּכּוּי שֶׁיִּלְמַד לֶקַח? אָמְנָם בַּסֵּפֶר "עַל חֶבֶל דַּק" רָאִיתִי רַעְיוֹן יָפֶה. הַמְחַבֶּרֶת מַצִּיעָה לְחַיֵּב אֶת הַיֶּלֶד תַּרְגִּיל יוֹמִי שֶׁל חֲצִיַּת כְּבִישׁ בְּלִוּוּי אָדָם מְבֻגָּר בְּמֶשֶׁךְ 15 דַּקּוֹת לְמֶשֶׁךְ 40 יוֹם [כַּמּוּבָן שֶׁזֶּה יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת גַּם לְ10 אוֹ 20 דַּקּוֹת], וְזֶה יִגְרֹם לוֹ לַחְשֹׁב שֶׁלֹא כְּדַאי לִהְיוֹת פָּזִיז. כַּמּוּבָן כָּל זֶה בְּמִדָּה וְאֶפְשָׁרִי הַדָּבָר מִבְּחִינָתֵנוּ, וְאִם זֶה לֹא שַׁיָּךְ מִבְּחִינָה טֶכְנִית, וַדַּאי שֶׁלֹא בְּכָל מְחִיר נַעֲנִישׁ בָּעִקָּרוֹן הַזֶּה.
מִכָּאן יֵשׁ לִלְמֹד, שֶׁכָּל מִקְרֶה יֵשׁ לִשְׁקֹל לְגוּפוֹ מָה הַתּוֹצָאָה הַצְּפוּיָה, וְאִם יֵשׁ הַשְׁלָכוֹת צְדָדִיּוֹת, וּמַה מַּשְׁמָעוּתָן. הִנֵּה בַּמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַצַּעֲצוּעִים - בְּאֹפֶן נוֹרְמָלִי לֹא נִרְאֵית שׁוּם בְּעָיָה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לַיֶּלֶד אֶפְשָׁרֻיּוֹת אֲחֵרוֹת לְשַׂחֵק, אֶלָּא שֶׁהוּא מַעְדִּיף לְשַׂחֵק עִם אוֹתָם צַעֲצוּעִים שֶׁהֻחְרְמוּ, וְכֵיוָן שֶׁהוּא לֹא הֵרִים אוֹתָם, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַחֲרִים, וְהוּא יִצְטָרֵךְ לְוַתֵּר עַל הַתַּעֲנוּג הַזֶּה תְּקוּפָה מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם, אִם מִקְרֶה כָּזֶה הָיָה קוֹרֶה עִם הַיַּלְקוּט שֶׁל הַיֶּלֶד - הַאִם יֵשׁ הַצְדָּקָה לְהַחֲרִים לוֹ אֶת הַיַּלְקוּט וּמָחָר לוֹמַר לוֹ "לֵךְ בְּלִי הַיַּלְקוּט"? אֵין הַדָּבָר פָּשׁוּט, הַיֶּלֶד לֹא יְתַפְקֵד, וְזֶה עָלוּל לִגְרֹם לוֹ לְשִׁבּוּשִׁים לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה. וּבִפְרָט אִם הַיֶּלֶד קַר־מֶזֶג וְאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַנִּלְמָד אוֹ שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד עִם הַסְּפָרִים וְהַמַּחְבָּרוֹת, וְזֶה עָלוּל לִגְרֹם לְהַחֲרִיף אֶת הַבְּעָיָה. וְיוֹתֵר חָמוּר אִם הַיֶּלֶד עַקְשָׁן, אָז הַבְּעָיָה הִיא יוֹתֵר עֲמֻקָּה, וְהוּא עָלוּל לַעֲשׂוֹת בְּדַוְקָא, וּבִמְקוֹם לְהִכָּנַע הוּא יִתְמָרֵד. וְגַם יֵשׁ לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן עַד כַּמָּה בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה יְכוֹלִים לִסְבֹּל תּוֹפָעָה שֶׁל יֶלֶד שֶׁלֹא יִלְמַד. וּבְנוֹסָף, הַפִּגּוּר בַּחֹמֶר עָלוּל לִהְיוֹת מַכְשִׁיל לְהִשְׁתַּלְּבוּתוֹ, וְאָז נִמְצֵאנוּ מְכַבִּים אֵשׁ קְטַנָּה וּמַדְלִיקִים אֵשׁ גְּדוֹלָה.
אֲשֶׁר עַל כֵּן, רֵאשִׁית עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד שֶׁהַבֵּן יֵדַע שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ וְרוֹצִים טוֹבָתוֹ, וְלָכֵן הוּא מְקַבֵּל עֹנֶשׁ וְלֹא לְטוֹבָתֵנוּ. הַקְרָנַת הָאַהֲבָה רְצוּיָה בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת, וְלָאו דַּוְקָא בִּשְׁעַת הָעֲנִישָׁה. אַדְּרַבָּה, רָצוּי בִּזְמַן רָגִיל, זֶה יוֹתֵר טִבְעִי. וְדָבָר שֵׁנִי - הַיֶּלֶד צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁכְנָע שֶׁהוֹרִים יוֹדְעִים הֵיטֵב וְחוֹשְׁבִים בְּצוּרָה צְלוּלָה אֶת אֲשֶׁר הֵם מַחְלִיטִים לַעֲשׂוֹת.
לְדֻגְמָא, יֶלֶד שֶׁמְּבַקֵּשׁ לָצֵאת הַחוּצָה וְהָאֵם עוֹנָה בִּשְׁלִילָה. לִשְׁאֵלַת הַבֵּן מַדּוּעַ - הִיא עוֹנָה שֶׁיֵּשׁ חוֹל מְלַכְלֵךְ. הַבֵּן מַבְטִיחַ: אֲנִי אֲשַׂחֵק בַּמִּדְרָכָה. הָאֵם שׁוּב עוֹנָה בִּשְׁלִילָה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא אֵינָהּ מְעֻנְיֶנֶת שֶׁחָבֵר פְּלוֹנִי יִהְיֶה בְּחֶבְרָתוֹ. וְשׁוּב הַבֵּן עוֹנֶה: הֶחָבֵר לֹא נִמְצָא בַּחוּץ. וְאָז הָאֵם עוֹנָה בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת: אָמַרְתִּי לֹא, וְדַי!! בְּמִקְרֶה זֶה הָאֵם מַרְאָה שֶׁהִיא עָנְתָה בְּלִי מַחֲשָׁבָה, הִיא יְכוֹלָה לַעֲנוֹת שֶׁאֵינָהּ רוֹצָה מִשּׁוּם שֶׁהִיא מְסֻפֶּקֶת אִם זֶה כְּדַאי, וְהִיא רוֹצָה לַחְשֹׁב מְעַט. אֵין זֶה בּוּשָׁה לוֹמַר שֶׁהִיא מְסֻפֶּקֶת. אִם הַיֶּלֶד יִהְיֶה מְשֻׁכְנָע שֶׁהַהוֹרִים אַחֲרָאִים לְמוֹצָא פִיהֶם, יִהְיֶה לוֹ אֵמוּן בָּהֶם, וְאָז הוּא יְקַבֵּל בְּאַהֲבָה גַּם עֹנֶשׁ שֶׁיֻּטַּל עָלָיו.
וּבַמִּקְרֶה הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁהַבֵּן לֹא הִנִּיחַ אֶת הַיַּלְקוּט וְכוּ', אֶפְשָׁר לוֹמַר לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ אוֹסְרִים עָלָיו כָּל פְּעִילוּת לִפְנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁאָכֵן הִנִּיחַ אֶת הַיַּלְקוּט בַּמָּקוֹם. וּכְדֵי לְוַדֵּא שֶׁאָכֵן הוּא הִנִּיחַ, עָלָיו לָגֶשֶׁת וְלוֹמַר הֵיכָן הוּא הִנִּיחַ אֶת הַיַּלְקוּט. בְּצוּרָה כָּזֹאת וּבְלִוּוּי הַסְבָּרָה נְאוֹתָה, הַיֶּלֶד יָבִין אֶת הַמֶּסֶר, וְעֶצֶם הַמִּגְבָּלָה [שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם מוֹצָא] תִּגְרֹם לוֹ לָשִׂים לֵב בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְגַם לֹא תִתְפַּתַּח אֶצְלוֹ הִתְמָרְדוּת. וּבְסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הִשַּׂגְנוּ אֶת הַמַּטָּרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ - שֶׁהַיֶּלֶד צָרִיךְ לְהָבִין שֶׁאוֹהֲבִים אוֹתוֹ וּמַדְרִיכִים אוֹתוֹ, וְלֹא נִלְחָמִים נֶגְדּוֹ, וְנֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב!
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִרְאוֹת פְּרִי מְשֻׁבָּח בַּעֲמָלֵנוּ, הֵם הַבָּנִים, אָמֵן.