יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · תקשרת עם התלמוד תורה
מַטְּרַת הַתִּקְשֹׁרֶת עִם הַתַּלְמוּד תּוֹרָה הִיא לְיַעֵל אֶת הַדְּרָכִים וְהַשִּׁיטוֹת לְהַצְלָחַת הַיֶּלֶד. * אֵין לְדַוֵּחַ לַמְלַמֵּד עַל תְּכוּנוֹת שְׁלִילִיּוֹת אֶלָּא רַק עַל רְגִישׁוּת זְמַנִּית.
רֵאשִׁית, עָלֵינוּ לָדַעַת מַה הִיא מַטְּרַת הַתִּקְשֹׁרֶת עִם הַתַּלְמוּד תּוֹרָה.
וּבְכֵן, בְּאֹפֶן כְּלָלִי הַתְּשׁוּבָה הִיא: לְיַעֵל אֶת הַדְּרָכִים וְהַשִּׁיטוֹת לְהַצְלָחַת הַיֶּלֶד, אִם מִבְּחִינָה לִמּוּדִית וְאִם מִבְּחִינָה מוּסָרִית. וְכֵיצַד נַעֲשֶׂה זֹאת?
תְּשׁוּבָה: אִם נַעֲבִיר מְסָרִים בְּצוּרָה נְכוֹנָה לַמְלַמֵּד, שֶׁחָשׁוּב לָנוּ מְאֹד שֶׁהַיֶּלֶד יָפִיק אֶת הַכֹּחוֹת הַטְּמוּנִים בּוֹ לַעֲבוֹדַת ה', וְאִכְפַּת לָנוּ מֵהִתְנַהֲגוּתוֹ וּמִלִּמּוּדָיו - אֲזַי, בְּצוּרָה כָּזֹאת, זֶה יְדַרְבֵּן אֶת הַיֶּלֶד וְגַם אֶת הַמְלַמֵּד. אֶת הַיֶּלֶד זֶה יְדַרְבֵּן - כִּי הַיֶּלֶד יִרְצֶה לְהַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹן הוֹרָיו [זֶהוּ אִינְטֶרֶס חִיּוּבִי], וּבְיָדְעוֹ שֶׁחָשׁוּב מְאֹד לַהוֹרִים שֶׁהוּא יִתְנַהֵג בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְגַם שֶׁיִּתְקַדֵּם בְּלִמּוּדָיו, מִמֵּילָא הוּא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם. גַּם לַמְלַמֵּד זֶה דִּרְבּוּן, כֵּיוָן שֶׁטִּבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא, שֶׁאָדָם שֶׁמִּתְעַנְיְנִים בּוֹ, הוּא יוֹתֵר בּוֹלֵט וְחָשׁוּב.
לְדֻגְמָא, אָדָם שֶׁשּׁוֹכֵב בְּבֵית הַחוֹלִים, לֹא עָלֵינוּ - אִם רוֹאִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְבַקְּרִים רַבִּים, זֶה מַקְנֶה לוֹ חֲשִׁיבוּת, שֶׁהֲרֵי אִם הוּא לֹא הָיָה חָשׁוּב, לֹא הַרְבֵּה הָיוּ מִתְעַנְיְנִים בּוֹ. לְעֻמַּת זֹאת, אִם אֵין מְבַקְּרִים - טִבְעִי הַדָּבָר שֶׁתְּשׂוּמֶת הַלֵּב יוֹרֶדֶת.
הוּא הַדִּין גַּם בַּנִּדּוֹן שֶׁלָּנוּ. אִם הַמְלַמֵּד רוֹאֶה שֶׁהַהוֹרִים אִכְפָּתִיִּים, אֲזַי בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי הוּא מִתְעַנְיֵן יוֹתֵר בַּיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם, הַיֶּלֶד נִכְנָס לַתְּמוּנָה, וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת לְעֵזֶר לַהוֹרִים, בְּנוֹסָף לְכָךְ שֶׁעֶצֶם הַהִתְעַנְיְנוּת שֶׁל הַהוֹרִים בַּיֶּלֶד תּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁיַּלְדָּם יִבְלֹט בְּזִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד, כְּמוֹ כָּל דָּבָר שֶׁמַּזְכִּירִים אוֹתוֹ לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, שֶׁטֶּבַע הַדְּבָרִים שֶׁהוּא נִזְכָּר. אוּלָם צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁהַתִּקְשֹׁרֶת צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹנָה וְלֹא הוֹרֶסֶת, אָסוּר לִיצֹר מֶתַח גָּבֹהַּ שֶׁמְּתַסְכֵּל אֶת נֶפֶשׁ הַיֶּלֶד (ראה להלן בהרחבה בנושא "מעקב").
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד, שֶׁלֹא לְהַעֲבִיר לַמְלַמֵּד תְּכוּנוֹת שְׁלִילִיּוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד. וְגַם שֶׁמַּטְּרָתָן הִיא לְתַקֵּן, מִכָּל מָקוֹם, הַסִּכּוּן לְקִלְקוּל גָּדוֹל מֵהַסִּכּוּן לְתִקּוּן, מִשּׁוּם שֶׁבְּהִגָּיוֹן פָּשׁוּט יִתָּכֵן שֶׁהַהוֹרִים טוֹעִים בְּהַעֲרָכָתָם, וְגַם אִם הֵם לֹא טָעוּ, לָרֹב עֲלוּלָה לִהְיוֹת "סְטִיגְמָה" שְׁלִילִית עַל הַיֶּלֶד, וְכָל פְּעֻלָּה שֶׁהַיֶּלֶד יַעֲשֶׂה, עֲלוּלָה לִהְיוֹת מְתֻרְגֶּמֶת מִנְּקֻדַּת הַמּוֹצָא הָרִאשׁוֹנִית כְּפִי שֶׁהָרַב שָׁמַע.
לְדֻגְמָא: אִם נְסַפֵּר לַמְלַמֵּד שֶׁהַיֶּלֶד "חֻצְפָּן", הַמְלַמֵּד עָלוּל לְתַרְגֵּם אֶת פְּעֻלּוֹת הַיֶּלֶד מִנְּקֻדַּת רְאִיַּת יֶלֶד חֻצְפָּן. וְהִנֵּה קָרָה שֶׁהַיֶּלֶד לֹא הֵבִין אֶת הַשִּׁעוּר וְהוּא שָׁאַל שְׁאֵלָה, הַמְלַמֵּד עוֹנֶה תְּשׁוּבָה, אֲבָל הַיֶּלֶד נִשְׁאָר בְּדַעְתּוֹ, וְשׁוּב הַיֶּלֶד אוֹמֵר: "הָרַב, לֹא הֵבַנְתִּי, הַדְּבָרִים לֹא בְרוּרִים לִי". בְּמַצָּב כָּזֶה עָלוּל הַמְלַמֵּד לִרְאוֹת אֶת טַעֲנַת הַבֵּן כְּקִנְטוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁבֶּאֱמֶת הַיֶּלֶד לֹא הֵבִין אֶת דְּבָרָיו. וּבֶאֱמֶת, אִם תַּלְמִיד "שָׁקֵט" הָיָה טוֹעֵן אוֹתָהּ הַטַּעֲנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁהַדְּבָרִים לֹא בְּרוּרִים, הַמְלַמֵּד הָיָה שׁוּב חוֹזֵר וּמַסְבִּיר בְּסַבְלָנוּת מִתּוֹךְ הַנָּחָה שֶׁאָכֵן יֵשׁ צֹרֶךְ בְּהַבְהָרָה נוֹסֶפֶת.
וְלִכְאוֹרָה נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מָה הַהֶבְדֵּל? הַתְּשׁוּבָה בְּרוּרָה, לַיֶּלֶד הָרִאשׁוֹן יֵשׁ "תָּוִית" שֶׁהוּא חֻצְפָּן, וּמִמֵּילָא סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁזֶּה מִתּוֹךְ חֻצְפָּה [אַף עַל פִּי שֶׁזּוֹ שְׁגִיאָה חִנּוּכִית מֻבְהֶקֶת!], וְאִלּוּ הַיֶּלֶד הַשֵּׁנִי שָׁקֵט, וְלָכֵן סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁזֶּה מִתּוֹךְ תְּמִימוּת. זֹאת וְעוֹד, גַּם אִם נַנִּיחַ שֶׁאָכֵן הַיֶּלֶד חֻצְפָּן, זֶה לֹא יַעֲזֹר אִם נְסַפֵּר לַמְלַמֵּד, שֶׁהֲרֵי בְּוַדַּאי הוּא לֹא מִתְכַּוֵּן לְהַנִּיחַ לוֹ לְהִתְחַצֵּף. וְאִם הַטַּעַם הוּא שֶׁהַמְלַמֵּד יֵדַע עַל כָּךְ כְּדֵי לְתַקֵּן מִדָּה זוֹ, הֲרֵי גַּם בִּלְעֲדֵי הַדִּוּוּחַ שֶׁל הַהוֹרִים - אִם אָכֵן זֶה נָכוֹן - הַמְלַמֵּד כְּבָר יַרְגִּישׁ לְבַד.
אָמְנָם, הַשִּׁקּוּל שֶׁל הַהוֹרִים, שֶׁאִם הַמְלַמֵּד יִשְׁמַע עַל הַמִּדָּה הַטְּעוּנָה תִּקּוּן שֶׁלֹא בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאָז הַמְלַמֵּד נִנּוֹחַ, הוּא יְקַבֵּל זֹאת בְּסַבְלָנוּת וּבְסַלְחָנוּת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר הָיָה מְגַלֶּה זֹאת בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאָז עָלוּל לְהֵרָאוֹת קֹצֶר רוּחַ, מִשּׁוּם שֶׁגַּם הוּא נָתוּן בְּמֶתַח בְּאֹפֶן יַחֲסִי.
אוּלָם, אַף עַל פִּי כֵן - יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ. הַנֶּזֶק שֶׁיָּכוֹל לְהִגָּרֵם מֵהַ"סְּטִיגְמָה", גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהַתּוֹעֶלֶת שֶׁאוּלַי תִּהְיֶה בִּידִיעָה מֻקְדֶּמֶת.
וּמַה כֵּן יֵשׁ לְסַפֵּר? תְּשׁוּבָה: יֵשׁ לְסַפֵּר עַל "רְגִישֻׁיּוֹת זְמַנִּיּוֹת".
לְדֻגְמָא: אִם הַיֶּלֶד מְדֻכְדָּךְ עֵקֶב מִקְרֶה מַעֲצִיב, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּר לוֹ מִשְׂחָק יָקָר לוֹ מְאֹד, אוֹ שֶׁהוּא רָצָה מְאֹד לִנְסֹעַ לְאֵרוּחַ שֶׁאֶחָיו נָסְעוּ וְכַדּוֹמֶה, וּבַסּוֹף לֹא נָסַע - זֶה עָלוּל לְהִתְבַּטֵּא בַּשִּׁעוּר אוֹ בַּחֶבְרָה, וְאִם נַשְׂכִּיל לְעַדְכֵּן אֶת הַמְלַמֵּד בִּכְדֵי שֶׁיְּרוֹמֵם אֶת רוּחוֹ, הַדָּבָר יָבִיא לִבְרָכָה. כְּמוֹ כֵן, אִם רוֹאִים שֶׁזְּמַן מְסֻיָּם יֵשׁ לַיֶּלֶד רִפְיוֹן אוֹ זִלְזוּל בְּמִצְווֹת מְסֻיָּמוֹת, יֵשׁ לְהִתְיָעֵץ עִם הָרַב כֵּיצַד לְעוֹדְדוֹ. אוֹ כְּדֵי שֶׁהָרַב יְדַוַּח לָנוּ אִם יֵשׁ לָזֶה סִבָּה מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה, כְּגוֹן חֲבֵרִים לֹא מַתְאִימִים וְכַדּוֹמֶה - בַּמִּקְרִים הַנַּ"ל הַתִּקְשֹׁרֶת הִיא בּוֹנָה, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁפֵּר אֶת הַלִּקּוּיִים וְאֵין זוֹ "סְטִיגְמָה" שֶׁל תְּכוּנָה קְבוּעָה, אֶלָּא רִפְיוֹן שֶׁחוֹלֵף, וִידִיעָה מֻקְדֶּמֶת עֲשׂוּיָה לַעֲזֹר לַמְלַמֵּד לַחְשֹׁב עַל פִּתְרוֹן הוֹלֵם, וְגַם לִמְנֹעַ אִי נְעִימֻיּוֹת אוֹ טָעֻיּוֹת הַנּוֹבְעוֹת מֵאִי יְדִיעַת הַמַּצָּב.
כַּמּוּבָן, שֶׁאִם יֵשׁ בְּעָיוֹת רְפוּאִיּוֹת, מוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁאִם זֶה עָלוּל לְהִתְבַּטֵּא בַּכִּתָּה, יֵשׁ לְעַדְכֵּן אֶת הַמְלַמֵּד כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהִתְנַהֵג בְּהֶתְאֵם.
וּלְסִיּוּם נַדְגִּישׁ, שֶׁתִּקְשֹׁרֶת חִיּוּבִית עִם הַמְלַמֵּד יוֹצֶרֶת אֵמוּן הֲדָדִי וְרָחָב בֵּין הַמְלַמֵּד וְהַהוֹרִים. וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה עָשׂוּי לַעְזֹר לַהוֹרִים לְ"תַמְרֵן" בְּלִי לַחַץ מִתּוֹךְ צְלִילוּת הַדַּעַת. הֱיוֹת וְהַמְלַמֵּד מַכִּיר שֶׁהַהוֹרִים אִכְפָּתִיִּים, הוּא יַנִּיחַ לָהֶם מֶרְחַב זְמַן לְטַפֵּל בִּבְנָם, וְלֹא יַחְשֹׁשׁ שֶׁאִם הוּא יִשְׁתֹּק הֵם יְזַלְזְלוּ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן לְהוֹרִים שֶׁלֹא מֻכָּרִים לַמְלַמֵּד, לֹא תָמִיד תִּנָּתֵן הָאֶפְשָׁרוּת הַנַּ"ל מֵהַחֲשָׁשׁ לְאִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה וַאֲדִישׁוּת מִצַּד הַהוֹרִים.