יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · הילד התוסס
* יֵשׁ לְכַוֵּן אֶת הַמֶּרֶץ שֶׁלּוֹ לַאֲפִיקִים חִיּוּבִיִּים. * לֹא לִדְרֹשׁ דְּרִישׁוֹת שֶׁאֵינָן הֶכְרֵחִיּוֹת. * יֵשׁ לְשַׁנֵּן עִמּוֹ אֶת תַּקְנוֹן הַתַּלְמוּד תּוֹרָה. * רָצוּי לְנַהֵל עִמּוֹ שִׂיחוֹת נְעִימוֹת עַל הָא וְעַל דָּא וְאַגַּב לְהַשְׁחִיל מְסָרִים עֶרְכִּיִּים. * לֹא לְהַרְאוֹת לַחַץ, וְלֹא לְהִלָּחֵץ מִמַּעֲשָׂיו.
יֶלֶד תּוֹסֵס הוּא יֶלֶד בָּרִיא, בְּדֶרֶךְ כְּלָל מָלֵא חָכְמָה וְלֹא פָּחוֹת מְשֻׁפָּע בְּסַקְרָנוּת. כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קַל לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ בְּכָל הַקָּשׁוּר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, עָלֵינוּ לְהַכִּיר בָּעֻבְדָּה וּלְשַׁנֵּן טוֹב, שֶׁתְּסִיסוּת הַיֶּלֶד הִיא תְּכוּנָה, וְאֵין לְהַאֲשִׁים בִּכְהוּא זֶה אֶת הַיֶּלֶד מַדּוּעַ הוּא תּוֹסֵס. יֵשׁ לִרְאוֹת כֵּיצַד לַעֲזֹר לוֹ לְהִתְמוֹדֵד בְּצוּרָה נְכוֹנָה.
הִנֵּה עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁהַמֶּרֶץ אֵינוֹ רַע, אֶלָּא הוּא כְּמוֹ חֹמֶר גֶּלֶם.
לְדֻגְמָא: בְּחֹמֶר נֵפֶץ אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְצֹרֶךְ פִּצּוּץ סְלָעִים הַמְשַׁמְּשִׁים לְתַעֲשִׂיָּה, אוּלָם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת גַּם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְהַזִּיק לַבְּרִיּוֹת. כָּךְ הָעִנְיָן בַּתְּסִיסוּת שֶׁל הַיֶּלֶד - אִם הַמֶּרֶץ מְכֻוָּן לְאָפִיק חִיּוּבִי, תִּהְיֶה בוֹ בְּרָכָה גְּדוֹלָה, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁעָלֵינוּ לְכַוְּנוֹ לַצַּד הַחִיּוּבִי.
כֵּיצַד? תְּחִלָּה עָלֵינוּ לָדַעַת מָה אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים וּמְצַפִּים מִן הַיֶּלֶד, וְגַם לְוַדֵּא שֶׁאָכֵן הוּא יָכוֹל לַעֲמֹד בַּדְּרִישׁוֹת. יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְמַעֵט כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר בְּמִגְבָּלוֹת לֹא הֶכְרֵחִיּוֹת, כְּדֵי לִמְנֹעַ חִכּוּכִים עִם הַיֶּלֶד. גַּם הַיֶּלֶד צָרִיךְ לָדַעַת בְּאֹפֶן בָּרוּר מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר.
אַחֲרֵי שֶׁהֶחֱלַטְנוּ וְהֶעֱבַרְנוּ לִידִיעָתוֹ בְּצוּרָה בְּרוּרָה מָה אָסוּר וּמַה מֻּתָּר, עָלֵינוּ לַעֲמֹד בְּתֹקֶף וּבְעִקְבִיּוּת עַל דְּרִישׁוֹתֵינוּ.
אָמְנָם, עִקַּר הָאֶתְגָּר מַתְחִיל בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְכַיָּדוּעַ אֵין אֶפְשָׁרוּת לִנְהֹג בְּכָל הַתַּלְמִידִים כִּבְבָנִים יְחִידִים - עִם כָּל הָרָצוֹן הַטּוֹב שֶׁל הַמְלַמֵּד. יֵשׁ גַּם לָקַחַת בַּחֶשְׁבּוֹן, שֶׁלֹא כָּל הַמְלַמְּדִים שָׁוִים בְּדַרְכֵי הַחִנּוּךְ וְהַגִּישָׁה לְנַפְשׁוֹ, וְאִם בַּבַּיִת הָיָה אֶפְשָׁר לְהִתְגַּמֵּשׁ אִתּוֹ וּלְכַוְּנוֹ בְּצוּרָה נְכוֹנָה, אֵין עֲרֻבָּה שֶׁבַּתַּלְמוּד תּוֹרָה אָכֵן יִתְגַּמְּשׁוּ אִתּוֹ כְּמוֹ בַּבַּיִת, שֶׁהֲרֵי אֵין הוּא יָחִיד. גַּם לֹא כָּל מְלַמֵּד יִתְנַהֵג בְּצוּרָה שָׁוָה הָאֲמוּרָה לְעֵיל. לִפְעָמִים יֵשׁ חֲשָׁשׁ לְרִפְיוֹן שֶׁל שְׁאָר הַתַּלְמִידִים.
לָכֵן יֵשׁ לִלְמֹד עִם הַיֶּלֶד אֶת תַּקְנוֹן הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וּלְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד בְּצוּרָה מְפֹרֶטֶת וּבְרוּרָה מַה מֻּתָּר וּמָה אָסוּר, וְאִם אֶפְשָׁר, רָצוּי לְהַסְבִּיר אֶת טַעַם הַתַּקָּנָה. וְגַם כַּאֲשֶׁר הִסְבַּרְנוּ פַּעַם אַחַת, יֵשׁ שׁוּב וָשׁוּב לְרַעֲנֵן אֶת תַּקָּנוֹת הַתַּלְמוּד תּוֹרָה. וּבְצוּרָה כָּזֹאת שֶׁל הַסְבָּרָה חוֹזֶרֶת, זֶה יִכָּנֵס לַמּוּדָעוּת שֶׁל הַיֶּלֶד, וְאָז יִהְיֶה לוֹ קַל יוֹתֵר לִזְכֹּר וְלַעֲמֹד בַּתַּקָּנוֹת. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְכַוְּנוֹ לִפְעִילוּת נְכוֹנָה, דְּהַיְנוּ חִיּוּבִית, גַּם עַל יְדֵי פְּרָסִים, כְּגוֹן שִׁנּוּן מִשְׁנָיוֹת, עֶזְרָה לַזּוּלַת [דְּהַיְנוּ, חַבְרֵי כִּתָּתוֹ] וְכַדּוֹמֶה.
מְאֹד חָשׁוּב לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּצוּרָה פְּתוּחָה וּשְׁלֵוָה, וְתוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה לְהַעֲבִיר מְסָרִים וְרַעְיוֹנוֹת כֵּיצַד לְהִתְמוֹדֵד וּלְהִתְגַּבֵּר עַל דְּחָפִים וְכוּ'. הַשִּׂיחוֹת הַנְּעִימוֹת בּוֹנוֹת אֶת אִישִׁיּוּתוֹ וּמְכַוְּנוֹת אֶת מִרְצוֹ לְאָפִיק רָצוּי מִתּוֹךְ הֲבָנָה. וְגַם כִּי צָפוּי מְאֹד שֶׁהַיֶּלֶד יְבַצַּע מִסְפָּר לֹא מְבֻטָּל שֶׁל מַעֲשִׂים לֹא רְצוּיִים מֵחֲמַת תְּכוּנָתוֹ הַנִּמְרֶצֶת, אוּלָם אָסוּר לָנוּ לְהִכָּנֵס לְלַחַץ. אַדְּרַבָּה, עָלֵינוּ לְהַבְלִיט יוֹתֵר אֶת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, וְאִם כִּי אֵין לְהִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי מִמַּעֲשָׂיו הַשְּׁלִילִיִּים, מִכָּל מָקוֹם, עָלֵינוּ לְצַמְצֵם אֶת הַבִּקֹּרֶת לִדְבָרִים שֶׁאֵינָם נִתָּנִים לִפְשָׁרָה, וְעַל מַסְקָנוֹת הַבִּקֹּרֶת נַעֲמֹד בְּכָל תֹּקֶף.