אור ברסלב
בני בבת עיני יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה › תלות, תמיכה, התמודדות, עצמאות

בני בבת עיני

יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · תלות, תמיכה, התמודדות, עצמאות

בעיות גבוליות

אִם נִפְתֹּר לַיֶּלֶד אֶת בְּעָיוֹתָיו, זֶה עָלוּל לִגְרֹם לִתְלוּת לֹא בְּרִיאָה בַּהוֹרִים. וְאִם נִתְעַלֵּם מִבְּעָיוֹת הַיֶּלֶד, הוּא עָלוּל לְהִתְיָאֵשׁ, מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאֹד וְאוּלַי זֶה מֵעֵבֶר לִיכָלְתּוֹ. הַדֶּרֶךְ הַמְמֻצַּעַת הִיא הָרְצוּיָה, דְּהַיְנוּ לַעֲזֹר לוֹ בִּמְגַמָּה שֶׁיַּגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל "חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ" (להלן דוגמאות).

פְּעָמִים רַבּוֹת שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ בְּהַרְצָאוֹת חִנּוּכִיּוֹת שֶׁלֹא כְּדַאי לְהִתְעָרֵב הַרְבֵּה בְּחַיֵּי הַיֶּלֶד, וְאִם יֵשׁ לוֹ בְּעָיָה, יֵשׁ לָתֵת לוֹ לְהִתְמוֹדֵד לְבַד. הוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת עַצְמָאִי, אָסוּר לוֹ לִהְיוֹת תְּלוּתִי.

וּלְעֻמַּת זֹאת שׁוֹמְעִים אֲנַחְנוּ מִמְּנַהֲלֵי וּמוֹרֵי בָּתֵּי הַסֵּפֶר שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד עִם הַיְלָדִים, לְהִתְעַנְיֵן מַה קּוֹרֶה אִתָּם וְלַעֲזֹר לָהֶם, מִשּׁוּם שֶׁבִּלְעֲדֵי זֶה, עָלוּל הַיֶּלֶד לְהִדַּרְדֵּר.

וְהַשְּׁאֵלָה הִיא, הֲרֵי זֶה שְׁנֵי הֲפָכִים. צַד אֶחָד אוֹמֵר לָתֵת לַיֶּלֶד לְהִסְתַּדֵּר בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וּלְעֻמָּתוֹ הַצַּד הָאַחֵר מַתְרִיעַ עַל אִי שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם הַיֶּלֶד.

מָה הַנָּכוֹן?

תְּשׁוּבָה: שְׁתֵּי הַגִּישׁוֹת צוֹדְקוֹת.

נַרְחִיב אֶת הַדְּבָרִים:

כֻּלָּנוּ מַסְכִּימִים שֶׁהַמַּטָּרָה הִיא הַהַצְלָחָה בְּחִנּוּךְ הַיֶּלֶד, וַאֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים כֵּלִים וּדְרָכִים כְּדֵי לְיַשֵּׂם זֹאת. אִם הַיֶּלֶד יִהְיֶה תָּלוּי בְּכָל צַעַד בְּהוֹרָיו, הוּא לֹא יוּכַל לְהִתְקַדֵּם לְבַדּוֹ. זוֹ תְלוּת לֹא רְצוּיָה, שֶׁהֲרֵי זֶה גוֹרֵם לַיֶּלֶד נִוּוּן. הוּא לֹא יְנַסֶּה לְהִתְמוֹדֵד, וּמִמֵּילָא יִהְיֶה תְלוּתִי כָּל חַיָּיו, וְאַדְּרַבָּה - לֹא דַּי שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא עוֹזְרִים לוֹ, אֶלָּא עוֹד אֲנַחְנוּ מַחֲרִיפִים אֶת הַבְּעָיָה. הַיֶּלֶד לֹא מִתְקַדֵּם בְּצוּרָה נוֹרְמָלִית בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ, וּמִמֵּילָא גָּדֵל פַּעַר הַיְכֹלֶת הָעַצְמִית בֵּינוֹ לְבֵין שְׁאָר בְּנֵי גִילוֹ, וְכַמּוּבָן שֶׁאָז הוּא דּוֹרֵשׁ תְּמִיכָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה וְכֵן הָלְאָה. כְּכָל שֶׁהוּא גָּדֵל - מַחֲרִיפָה הַבְּעָיָה. הַיֶּלֶד נַעֲשֶׂה כְּמוֹ נָכֶה שֶׁצָּרִיךְ קַבַּיִם.

לְדֻגְמָא: הֲכָנַת שִׁעוּרֵי בַּיִת.

אִם הַיֶּלֶד חוֹזֵר מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה וְאוֹמֵר: "אִמָּא, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת שִׁעוּרִים." הָאִמָּא הָרַחֲמָנִית אוֹמֶרֶת לוֹ: "בְּנִי מַחֲמַדִּי, בּוֹא אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ, מָה הַשְּׁאֵלָה הָרִאשׁוֹנָה?" הַיֶּלֶד קוֹרֵא אֶת הַשְּׁאֵלָה, וְהָאִמָּא מַכְתִּיבָה אֶת הַתְּשׁוּבָה, וְכֵן הָלְאָה. אָמְנָם הַיֶּלֶד נֶעֱזָר, הוּא בָּא לַתַּלְמוּד תּוֹרָה מוּכָן עִם שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַנִּלְמָד, וְהַבְּעָיָה תַּחֲרִיף מִיּוֹם לְיוֹם, עַד שֶׁהַבּוּרוּת שֶׁל הַיֶּלֶד תֵּרָאֶה לְעֵין כֹּל. וּבְעֶצֶם, בִּמְקוֹם לַעֲזֹר לַיֶּלֶד - הָאִמָּא גָּרְמָה לוֹ נֶזֶק. הַיֶּלֶד נַעֲשֶׂה עַצְלָן יוֹתֵר, וְהַפַּעַר בֵּינוֹ לַכִּתָּה גָּדֵל, וּבְכָךְ הִשַּׂגְנוּ הֵפֶךְ הַמַּטָּרָה.

כָּךְ גַּם כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד מִסְתַּכְסֵךְ עִם חֲבֵרָיו בַּכִּתָּה, הַהוֹרִים יוֹצְאִים לְהָגֵן עַל יַלְדָּם בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ בְּצוּרָה עִוֶּרֶת: מִי יָעֵז לְהַצִּיק לְיַלְדָּם? הֵם לֹא מְנַסִּים לְבָרֵר מִי צוֹדֵק. אוֹתָם מְעַנְיֵן שֶׁאָסוּר שֶׁהַיֶּלֶד שֶׁלָּהֶם יָבוֹא עָצוּב, וְקַל וָחֹמֶר בּוֹכֶה מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה.

הַאִם הֵם פָּתְרוּ אֶת הַבְּעָיָה?

לֹא וָלֹא!

הַיֶּלֶד לוֹמֵד שֶׁיֵּשׁ לוֹ "עֶזְרָה רִאשׁוֹנָה" בְּכָל מִקְרֶה. הוּא לֹא מְנַסֶּה לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ אִם אָכֵן הוּא צוֹדֵק. הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּהְיֶה בְּעָיָה, יֵשׁ לוֹ כְּבָר "גַּב" חָזָק, הֲגַנָּה בְּטוּחָה בְּכָל מִקְרֶה. כָּךְ גָּדֵל יֶלֶד אָנֹכִיִּי וַחֲסַר אַחֲרָיוּת, וַאֲפִלּוּ מִסְכֵּן.

לְעֻמַּת זֹאת, אִם בַּמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת, הָאִמָּא תַּעֲנֶה: "זוֹ לֹא הַבְּעָיָה שֶׁלִּי," "תִּשְׁבֹּר אֶת הָרֹאשׁ לְבַד," אוֹ "תִּסְתַּדֵּר לְבַד," וְאַף עַל פִּי שֶׁהַיֶּלֶד לֹא הִצְלִיחַ, הָאִמָּא לֹא מִתְיַחֶסֶת. אָמְנָם הָאִמָּא נוֹתֶנֶת לוֹ "עַצְמָאוּת", אֲבָל עַצְמָאוּת מְסֻכֶּנֶת, מִשּׁוּם שֶׁפְּעָמִים לֹא מְעַטּוֹת יֵשׁ סִבָּה טוֹבָה שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יֵדַע לְהָכִין אֶת שִׁעוּרֵי הַבַּיִת; אִם מִשּׁוּם שֶׁהַחֹמֶר הָיָה קָשֶׁה מְעַט לְעֻמַּת הֲבָנָתוֹ, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ לוֹ הַפְרָעוֹת כְּגוֹן עֲיֵפוּת, אוֹ יֶלֶד שֶׁפִּתָּה אוֹתוֹ וְשִׂחֵק אִתּוֹ וְכַדּוֹמֶה. אֵיךְ שֶׁלֹא יִהְיֶה, הַיֶּלֶד יָבוֹא לֹא מוּכָן וְלֹא יוֹדֵעַ, מִמֵּילָא גַּם לַמָּחֳרָת הוּא לֹא יֵדַע, וְהָאִמָּא עוֹמֶדֶת עַל שֶׁלָּהּ שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְמוֹדֵד לְבַד, וְכָךְ הַיֶּלֶד נִכְנָס לְמַלְכֹּדֶת עַד שֶׁהוּא מִתְיָאֵשׁ, וְאָז הַמְלַמֵּד מֵרִיץ מִכְתָּב לְהַזְמָנַת הוֹרִים, וְהִנֵּה לָנוּ בְּעָיָה!

כָּךְ גַּם עִם הַמִּקְרֶה הַשֵּׁנִי. הַיֶּלֶד מִסְתַּכְסֵךְ עִם חֲבֵרָיו - וְלַהוֹרִים לֹא אִכְפַּת. הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לְהִסְתַּדֵּר לְבַד - הֵם טוֹעֲנִים. הַיֶּלֶד פּוֹעֵל לְפִי הֲבָנָתוֹ, וְאִם הוּא לֹא מַצְלִיחַ לִגְבֹּר אוֹ לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה, וְלֹא חֲסֵרוֹת סִבּוֹת טוֹבוֹת לְכָךְ, כְּגוֹן שֶׁמְּדֻבָּר בְּיֶלֶד גָּדוֹל מִמֶּנּוּ שֶׁלֹא חֻנַּךְ עַל צַו הַתּוֹרָה "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", אוֹ שֶׁזּוֹ קְבוּצַת יְלָדִים וְכַדּוֹמֶה - אָז הַיֶּלֶד נִמְצָא בְּמַשְׁבֵּר חֶבְרָתִי וְאוּלַי גָרוּעַ מִזֶּה. שׁוּב, בְּדֶרֶךְ זוֹ, בִּשְׁנֵי הַמִּקְרִים הִגַּעְנוּ לְמַטָּרָה הֲפוּכָה.

הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה הִיא הַדֶּרֶךְ הַמְמֻצַּעַת:

בַּמִּקְרֶה הָרִאשׁוֹן יֵשׁ לוֹמַר לַיֶּלֶד: תְּנַסֶּה בְּכֹחוֹת עַצְמְךָ, וּבְמַה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ סָפֵק - תַּעֲשֶׂה בְּעַצְמְךָ אֵיךְ שֶׁאַתָּה מֵבִין, וְאַחַר כָּךְ תַּרְאֶה לִי. וְאִם רָאִינוּ שֶׁהוּא פָּתַר נְכוֹנָה - הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאִם לֹא - יֵשׁ לִרְאוֹת מֵהֵיכָן טָעוּת הַיֶּלֶד נוֹבַעַת, וּלְנַסּוֹת לְהַסְבִּיר לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה שֶׁתִּתְיַשֵּׁב עַל לִבּוֹ, וְאָז לָתֵת לוֹ לְכָתְבָהּ.

בְּצוּרָה כָּזוֹ אֲנַחְנוּ לִמַּדְנוּ אוֹתוֹ אֶת הַחֹמֶר, וְעִם זֹאת גַּם עוֹדַדְנוּ אוֹתוֹ לְהִתְאַמֵּץ לְבַד, וְנוֹסָף לְכָךְ - מָנַעְנוּ אֶת הַבְּעָיָה שֶׁלַּמָּחֳרָת הוּא לֹא יֵדַע אֶת הַנִּלְמָד. זֹאת וְעוֹד, אֲנַחְנוּ כְּבָר עוֹקְבִים בְּצוּרָה נְכוֹנָה אַחַר הִתְקַדְּמוּת הַיֶּלֶד עַל כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ מִכָּךְ, וְאִם בֶּאֱמֶת נִרְאֶה שֶׁהַיֶּלֶד לֹא מִתְאַמֵּץ כִּדְבָעֵי, נוּכַל לְהָעִיר לִתְשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁעָלָיו לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר.

כָּךְ גַּם בַּמִּקְרֶה עִם הַיֶּלֶד שֶׁהִסְתַּכְסֵךְ עִם חֲבֵרָיו. רֵאשִׁית, יֵשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת פְּרָטֵי הַמִּקְרֶה וּלְנַסּוֹת לְהָבִין אֶת הַפְּרָטִים לַאֲשׁוּרָם, אַחַר כָּךְ יֵשׁ לָדוּן עִם הַיֶּלֶד בְּכִוּוּן מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל חֲבֵרָיו. לֹא לְהַצְדִּיקָם, אֶלָּא רַק לְנַסּוֹת לְהָבִין מַדּוּעַ הֵם הִתְנַכְּלוּ אֵלָיו, הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם סִבָּה. אָמְנָם יָכוֹל לִהְיוֹת מְאֹד שֶׁהַסִּבָּה לֹא צוֹדֶקֶת, אוּלָם וַדַּאי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סִבָּה. וּבְכֵן, נְנַסֶּה לְנַתֵּחַ אֶת הַטַּעַם שֶׁגָּרַם לַחֲבֵרָיו לְהִסְתַּכְסֵךְ אִתּוֹ, זֶה יִפְתַּח לוֹ אֶת הָעֵינַיִם, וְיַעֲזֹר לוֹ לְהָבִין אֶת הַשֵּׁנִי, וַאֲפִלּוּ לְהַצְדִּיק אֶת חֲבֵרָיו.

לְאַחַר שֶׁמָּצָאנוּ אֶת סִבּוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹ וְשֶׁל חֲבֵרָיו, יֵשׁ לְנַתֵּחַ הַאִם כְּדַאי בִּשְׁבִיל זֶה לָרִיב. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַדֵּעוֹת אֵינָן רְחוֹקוֹת, אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא שֶׁכָּל אֶחָד לֹא נִסָּה לְהָבִין אֶת הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד, וּמִמֵּילָא פֹּעַל יוֹצֵא שֶׁהַיֶּלֶד יָבִין שֶׁלֹא הָיָה כְּדַאי. וְאִם כֵּן, יֵשׁ לְשַׁדֵּר לַיֶּלֶד: אֲפִלּוּ שֶׁאַתָּה צוֹדֵק, אֵין זֶה כְּדַאי לְהִתְקָרֵב לְמִקְרִים שֶׁכָּאֵלֶּה, וְיֵשׁ לִבְרֹחַ מֵהֶם כְּבוֹרֵחַ מֵהָאֵשׁ.

אָמְנָם, יֵשׁ לְהַבְהִיר, שֶׁאֵין לִשְׁלֹל בְּכָל מִקְרֶה אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ, וְגַם כַּאֲשֶׁר הֶחְלַטְנוּ שֶׁהוּא טָעָה, יֵשׁ לְהַרְאוֹת שֶׁהַדָּבָר נִשְׁקָל בְּכֹבֶד רֹאשׁ וְלֹא כִּלְאַחַר יָד, וְלָכֵן יֵשׁ לְהִתְעַכֵּב מְעַט, לְהַרְאוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים וְשׁוֹקְלִים אֶת דְּבָרָיו בִּרְצִינוּת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים בְּצִדְקָתֵנוּ וְאָכֵן זוֹ הָאֱמֶת, מִכָּל מָקוֹם, הַיֶּלֶד צָרִיךְ לְהָבִין וּלְהַאֲמִין שֶׁהַחְלָטָתֵנוּ אָכֵן אַחֲרָאִית, וְגַם זֶה יִמְנַע מַחֲשָׁבָה מֵהַיֶּלֶד שֶׁאֲנַחְנוּ דַּנּוּ אִתּוֹ רַק כְּדֵי לִדְחוֹת דְּבָרָיו, שֶׁאִם הוּא יַחְשֹׁב כָּךְ, זֶה עָלוּל לְאַבֵּד אֶת הָאֵמוּן שֶׁל הַיֶּלֶד בְּהוֹרָיו וְאֶת הָרָצוֹן לִשְׁמֹעַ מֵהוֹרָיו, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מֵרֹאשׁ אֶת "הַתּוֹצָאָה", שֶׁהִיא כִשְׁלוֹנוֹ.

וּבְכֵן, נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים, שֶׁבְּצוּרַת דִּיּוּן שֶׁכָּזֹאת אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים לְנָכוֹן מַה מַּצָּבוֹ, נוֹתְנִים לוֹ תְּמִיכָה - וְגַם מְעוֹדְדִים אוֹתוֹ לְהִתְמוֹדֵד בְּצוּרָה נְכוֹנָה.

וִיהִי רָצוֹן שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּנוּ הַכָּתוּב: "בְּנִי אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי" (משלי כג, טו).

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה