יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · בעיות גבוליות
* תַּקָּנוֹת שֶׁאֵינָן מֻסְכָּמוֹת עַל כֻּלָּם וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵן יוֹצְרוֹת גֵּרוּי לְהִתְנַגְּדוּת, יֵשׁ לָתֵת לַתַּלְמוּד תּוֹרָה לְהִתְמוֹדֵד עִם הַהַסְבָּרָה שֶׁל סִבַּת הַתַּקָּנוֹת. * הַהוֹרִים יִזְדַּהוּ עִם כְּאֵבוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְעִם זֹאת יַבְהִירוּ שֶׁהֵם מְחֻיָּבִים לְהִשָּׁמַע לַתַּקָּנוֹן. * כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּעָיָה עִם הַבֵּן, לִפְנַי שֶׁקּוֹבְעִים עֶמְדָּה יֵשׁ לְהַקְפִּיד לְבָרֵר אֶת פְּרָטֵי הַבְּעָיָה גַּם עִם הַמְלַמֵּד.
"בְּעָיוֹת גְּבוּלִיּוֹת" נִקְרָאוֹת בְּעָיוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טִשְׁטוּשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הֵן אֵינָן בְּרוּרוֹת. לְדֻגְמָא: אִם בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה אָסְרוּ לִרְכֹּב עַל אוֹפַנַּיִם, אוּלָם בַּבַּיִת בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי לֹא מִתְנַגְּדִים לִרְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם, וּמֵאָז וּמִתָּמִיד בְּנֵי הַבַּיִת רוֹכְבִים עַל אוֹפַנַּיִם - בְּמִקְרֶה זֶה בְּעָיַת הַיֶּלֶד הִיא "עַל הַגְּבוּל". מִצַּד אֶחָד זֶה אָסוּר מִשּׁוּם תַּקָּנוֹת הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְלָכֵן יֵשׁ לוֹמַר לַיֶּלֶד שֶׁלֹא לִרְכֹּב, אוּלָם לְעֻמַּת זֹאת הַהוֹרִים וְגַם הַיֶּלֶד לֹא רוֹאִים שׁוּם פְּסוּל בִּרְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם, וְהַיֶּלֶד מְאֹד מְמֻרְמָר מַדּוּעַ לֹא לִרְכֹּב עֲלֵיהֶם, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר הוּא רוֹאֶה אֶת אֶחָיו שֶׁכֵּן רוֹכְבִים, וְאִם כֵּן, מַדּוּעַ לֶאֱסֹר בְּלִי טַעַם? וְעוֹד יוֹתֵר מַתְסִיס, כַּאֲשֶׁר יוֹדְעִים עַל תַּלְמוּד תּוֹרָה אַחֵר שֶׁאֵינוֹ אוֹסֵר לִרְכֹּב.
וְהַשְּׁאֵלָה הַנִּשְׁאֶלֶת: כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג? אִם נֶאֱסֹר - יָצַרְנוּ תְּסִיסָה וּמֶרֶד אֵצֶל הַיֶּלֶד, וְאִם נַתִּיר - הַתַּלְמוּד תּוֹרָה יָבוֹא בִּתְבִיעָה וּתְלוּנָה מַדּוּעַ הִתַּרְנוּ?
אִם נִתְבּוֹנֵן, נִרְאֶה שֶׁהַבְּעָיָה הִיא, שֶׁהִכְנַסְנוּ אֶת הַמַּאֲבָק שֶׁל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה תַּחַת חֲסוּתֵנוּ, וּבְעֶצֶם אֲנַחְנוּ נֶאֱבָקִים בְּתַקָּנָה שֶׁאֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתָהּ כְּתַקָּנָה נְחוּצָה, וְלָכֵן קָשֶׁה לַיֶּלֶד שִׁבְעָתַיִם, שֶׁהֲרֵי הַיֶּלֶד רוֹאֶה כְּעֵין סְתִירָה בְּהַנְהָגַת הוֹרָיו: הֵם מַתִּירִים לְאֶחָיו לִרְכֹּב - וְעָלָיו אוֹסְרִים. וְהַטַּעַם שֶׁבְּכָל זֹאת אֲנַחְנוּ נֶאֱבָקִים, הוּא מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַתַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁרוֹאֶה בְּתַקָּנָה זוֹ צֹרֶךְ, וּמִבְּחִינָה הֶגְיוֹנִית עָלֵינוּ לַעֲזֹר לַתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁאִם לֹא כֵן, הַתַּלְמוּד תּוֹרָה עָלוּל לְהַרְחִיק אֶת הַיֶּלֶד מֵהַתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְגַם הַיֶּלֶד עָלוּל לְזַלְזֵל בְּסַמְכוּת הַתַּלְמוּד תּוֹרָה.
וּבְכֵן, כְּדֵי לְצַמְצֵם אֶת הַנִּגּוּד בֵּינֵינוּ לַיֶּלֶד, עָלֵינוּ לְהִזְדַּהוֹת עִם הַיֶּלֶד וְלוֹמַר לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַד שֶׁהוּא יִרְכַּב עַל אוֹפַנַּיִם, וַאֲנַחְנוּ מְבִינִים שֶׁזֶּה נִסָּיוֹן עֲבוּרוֹ שֶׁהוּא לֹא יִרְכַּב וְכוּ', אוּלָם אֵין לָנוּ יְכֹלֶת לֶאֱכֹף דַּעְתֵּנוּ עַל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה. וְכֵיוָן שֶׁהַתַּלְמוּד תּוֹרָה מְבַקֵּשׁ שֶׁנַּקְפִּיד שֶׁאַתָּה לֹא תִרְכַּב, אֵין לָנוּ בְּרֵרָה, וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהָבִין שֶׁהַתַּלְמוּד תּוֹרָה שָׁקַל אֶת הָעִנְיָן וְלֹא סְתָם אָסַר. וְגַם עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁבְּכָל תַּלְמוּד תּוֹרָה יֵשׁ תַּקָּנוֹת מַחֲמִירוֹת בְּנוֹשֵׂא אֶחָד, וּלְעֻמַּת זֹאת בְּנוֹשֵׂא אַחֵר הֵם מַתִּירִים אֶת הָרְצוּעָה. וּכְשֵׁם שֶׁלָּנוּ יֵשׁ דֵּעָה - גַּם לָהֶם דֵּעָה בָּעִנְיָן, וְעָלֵינוּ לְכַבֵּד אֶת דַּעְתָּם, שֶׁהֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַתַּלְמוּד תּוֹרָה יֵלֵךְ לְפִי הַנִּגּוּן שֶׁל כָּל הַהוֹרִים, אֵין מְצִיאוּת כָּזֹאת. אוּלָם אַדְּרַבָּה, אִם תַּצְלִיחַ לְהַשְׁפִּיעַ עַל הַנְהָלַת הַתַּלְמוּד תּוֹרָה לְהַתִּיר לְךָ לִרְכֹּב, אֲנַחְנוּ נִשְׂמַח לְאַפְשֵׁר לְךָ זֹאת.
בְּצוּרַת הַסְבָּרָה כָּזֹאת "הֶחֱזַרְנוּ אֶת הַכַּדּוּר" אֶל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי אָמַרְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעַד שֶׁיִּרְכַּב, וּמִמֵּילָא הַמֶּרֶד הִצְטַמְצֵם, וְגַם הַסְּתִירָה בְּהַנְהָגָתֵנוּ מְבֹאֶרֶת, וְעִם זֹאת אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַל דַּעְתֵּנוּ. וְגַם סָבִיר מְאֹד שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת לַהוֹרִים תִּקְטַן בְּהַרְבֵּה, שֶׁהֲרֵי אִם יֵשׁ מָקוֹם לְהִתְנַגֵּד, זֶה רַק עַל הַהַחְלָטָה שֶׁיֵּשׁ לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַתַּלְמוּד תּוֹרָה [וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה רָחוֹק מֵהַדַּעַת שֶׁנִּתְנַגֵּד לַתַּלְמוּד תּוֹרָה], וְלֹא עַל עֶצֶם הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁהוּא יִרְכַּב עַל הָאוֹפַנַּיִם, מֵאַחַר שֶׁהִבְהַרְנוּ לוֹ בָּאֵר הֵיטֵב שֶׁאֲנַחְנוּ בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי בְּעַד שֶׁיִּרְכַּב עַל הָאוֹפַנַּיִם.
יֵשׁ לְצַיֵּן שֶׁבְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי לֹא רָצוּי לִהְיוֹת "הַשּׁוֹטֵר שֶׁל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה". דְּהַיְנוּ, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ בְּעָיוֹת שֶׁאֵינָן מְחַיְּבוֹת הִתְעָרְבוּת הַהוֹרִים, לְדֻגְמָא: אִם הַיֶּלֶד דִּבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּאֶמְצַע הַשִּׁעוּר, זֶה דָּבָר מָצוּי שֶׁכָּל מְלַמֵּד מִתְמוֹדֵד אִתּוֹ, וְלָכֵן לֹא רָצוּי שֶׁהַהוֹרִים יִתְעָרְבוּ אוֹ יַעֲנִישׁוּ בִּמְקוֹם הַמְלַמֵּד. יֵשׁ לָתֵת לַמְלַמֵּד לְהִסְתַּדֵּר עִם הַבְּעָיָה, אֶלָּא אִם כֵּן זוֹ בְּעָיָה שֶׁהַהוֹרִים חוֹשְׁשִׁים שֶׁהִיא עֲלוּלָה לְהַחֲמִיר וְלִהְיוֹת חֲרִיגָה וּפוֹגַעַת בָּרוּחָנִיּוּת שֶׁל הַיֶּלֶד, כְּגוֹן חֲבֵרִים שֶׁאֵינָם לְרוּחַ הַבַּיִת, אוֹ שֶׁהַיֶּלֶד נֶעְלַם מֵהַשִּׁעוּרִים וְכַדּוֹמֶה. בְּמִקְרִים כְּגוֹן אֵלּוּ, הַהוֹרִים צְרִיכִים לְהִתְעָרֵב בְּאֹפֶן פָּעִיל בַּנַּעֲשֶׂה בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה וּלְהַבִּיעַ לַיֶּלֶד אֶת מוֹרַת רוּחָם עַל עֶצֶם הַמַּעֲשֶׂה אוֹ הַחֲרִיגָה, וְלֹא כְּשׁוֹטְרִים עַל הַתַּלְמוּד תּוֹרָה. כַּמּוּבָן שֶׁיֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַכֵּלִים הָעוֹמְדִים לִרְשׁוּתָם כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַמְעֻוָּת, וְאֵין זֶה מֻגְבָּל רַק לְהַבָּעַת מוֹרַת רוּחַ.
דֻּגְמָא נוֹסֶפֶת: צִלְצוּל טֶלֶפוֹן. מֵעֵבֶר לַקַּו הַבֵּן: אִמָּא! אֲנִי רוֹצֶה לַחֲזֹר הַבַּיְתָה, לֹא רוֹצֶה לִלְמֹד, הַמְלַמֵּד הוֹצִיא אוֹתִי.
הָאִמָּא: מַדּוּעַ?
הַבֵּן: לֹא יוֹדֵעַ, הוּא רַק הֶחֱרִים לִי אֶת הַחֻמָּשׁ, וְאָמַר לִי שֶׁאֶלְמַד בְּלִי חֻמָּשׁ, וַאֲנִי לֹא הִסְכַּמְתִּי לִלְמֹד, וְאָז הוּא הוֹצִיא אוֹתִי.
הָאִמָּא: וּמַדּוּעַ הֶחֱרִים לְךָ אֶת הַחֻמָּשׁ?
הַבֵּן: לֹא יוֹדֵעַ!
עַד כָּאן תֹּכֶן הַשִּׂיחָה. מָה עוֹשִׂים? מָה הַבְּעָיָה?
רֵאשִׁית, הַבְּעָיָה הִיא, שֶׁלֹא תָמִיד הַדְּבָרִים מְדֻיָּקִים. לִפְעָמִים הַיֶּלֶד מַסְבִּיר רַק אֶת הַפְּרָטִים שֶׁלְּטוֹבָתוֹ, וְגַם אִם הוּא מְנַסֶּה לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת כְּמוֹת שֶׁהִיא. מִכָּל מָקוֹם, רְאִיָּתוֹ מְאֹד מֻגְבֶּלֶת, וְהוּא עָלוּל בְּלִי כַּוָּנָה לְעַוֵּת אֶת מַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים, מִשּׁוּם שֶׁכָּךְ הוּא רוֹאֶה זֹאת. שֵׁנִית, אֲנַחְנוּ לֹא מְבִינִים מַה הוֹלֵךְ, מִשּׁוּם שֶׁאִם אָכֵן כָּךְ הֵם פְּנֵי הַדְּבָרִים, זֶה נִרְאֶה מוּזָר שֶׁהַמְלַמֵּד לֹא הוֹאִיל בְּטוּבוֹ לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד מֶה עָשָׂה וְעַל מָה הַקֶּצֶף? הֲרֵי הַיֶּלֶד אֵינוֹ גָּאוֹן כָּל כָּךְ לְהָבִין תָּמִיד מַדּוּעַ הוּא נֶעֱנַשׁ עַל יְדֵי הַמְלַמֵּד, וְאִם נַצְדִּיק אֶת הַיֶּלֶד, אֲנַחְנוּ מַכְשִׁילִים אוֹתוֹ. הוּא עָלוּל לִרְאוֹת בִּדְבָרֵינוּ גִּבּוּי לְמַעֲשָׂיו, וְכַמּוּבָן שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל לְהָבִין שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְמָרֵד נֶגֶד הַמְלַמֵּד כַּאֲשֶׁר נַרְאֶה לוֹ שֶׁהַמְלַמֵּד נָהַג שֶׁלֹא כַּשּׁוּרָה. נוּ, הוּא כְּבָר יִהְיֶה מְפַקֵּחַ שֶׁל הַמְלַמֵּד לְפָחוֹת לְעַצְמוֹ.
נוּ, מַה לַּעֲשׂוֹת?
לִגְעֹר בַּיֶּלֶד כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתּוֹ שֶׁל הַמְלַמֵּד - זֶה מַמָּשׁ קָרְבַּן עוֹלָה עַל מִזְבַּח הַמִּשְׁמַעַת. וּמַה גַּם, שֶׁהַיֶּלֶד עָלוּל לִרְאוֹת שֶׁהוֹרָיו לֹא מְנַסִּים לְהָבִין אוֹתוֹ וְהֵם גּוֹעֲרִים בּוֹ בְּצוּרָה שְׁרִירוּתִית, וְכַמּוּבָן שֶׁזֶּה לֹא תוֹרֵם לְאֵמוּן וּמִשְׁמַעַת הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו.
וּבְכֵן, כְּדֵי לִפְתֹּר בְּעָיָה כָּזֹאת וְכַיּוֹצֵא בָהּ, תְּחִלָּה עָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת כָּל הַפְּרָטִים מֵהַיֶּלֶד כְּדֵי לְהָבִין אֶת הֲלָךְ רוּחוֹ. אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְנוּ אוֹתוֹ, יֵשׁ לְנַסּוֹת לִדְלוֹת מִמֶּנּוּ אִם יֵשׁ עוֹד פְּרָטִים "שֶׁשָּׁכַח לוֹמַר", וְהַכֹּל יֵעָשֶׂה בְּצוּרָה בּוֹגֶרֶת וּמְכֻבֶּדֶת. אִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר עִם הַמְלַמֵּד, לִשְׁמֹעַ מִפִּיו מַה קָּרָה בְּדִיּוּק - מַה טּוֹב, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ נִוָּכַח שֶׁיֵּשׁ עוֹד פְּרָטִים "שֶׁנִּשְׁכְּחוּ" מֵהַיֶּלֶד. [הֶעָרָה: יֵשׁ לְהַרְאוֹת לַמְלַמֵּד, שֶׁאֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים לְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה וּלְהַרְאוֹת לוֹ פָּנִים מַסְבִּירוֹת וְלֹא לְהֵרָאוֹת כִּמְפַקְּחִים שֶׁלּוֹ. אֶלָּא אַדְּרַבָּה, שֶׁאֲנַחְנוּ מַעֲרִיכִים אוֹתוֹ וְאֶת מַאֲמַצָּיו לְטוֹבַת הַבֵּן. בְּצוּרָה כָּזוֹ יֵשׁ אֵמוּן בֵּין הַהוֹרִים לַמְלַמֵּד, וּמִמֵּילָא הַטִּפּוּל יִהְיֶה תּוֹעַלְתִּי. הַמְלַמֵּד יִסְמֹךְ עַל הַהוֹרִים שֶׁאָכֵן הֵם יִהְיוּ לוֹ לְעֵזֶר. לְעֻמַּת זֹאת, כַּאֲשֶׁר פּוֹנִים לַמְלַמֵּד כִּמְפַקְּחִים אוֹ לְשֵׁם בִּקֹּרֶת, זֶה עָלוּל לִיצֹר לוֹ לַחַץ שֶׁיִּגְרֹם לוֹ שֶׁיְּנַסֶּה לְהַרְאוֹת אֶת הַצַּד הַשְּׁלִילִי שֶׁל הַיֶּלֶד, כְּדֵי שֶׁיּוּבַן מַדּוּעַ הוּא מַעֲנִישׁוֹ, וְהוּא לֹא יְנַסֶּה לִמְצֹא נְקֻדַּת זְכוּת.]
יֵשׁ לְהַבְטִיחַ לַמְלַמֵּד שֶׁהַדְּבָרִים יְטֻפְּלוּ עִם הַיֶּלֶד, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹצְרִים קֶשֶׁר עִם הַמְלַמֵּד, אֲנַחְנוּ מוֹנְעִים מֵעַצְמֵנוּ מֶתַח מְיֻתָּר, דְּהַיְנוּ, פִּעְנוּחַ הַסִּבָּה שֶׁהַמְלַמֵּד הוֹצִיא אֶת הַיֶּלֶד.
וְאִם אָכֵן דִּבְרֵי הַיֶּלֶד נְכוֹנִים שֶׁאֵין סִבָּה מֻצְדֶּקֶת, הִרְוַחְנוּ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה הָעִלָּה לְהוֹצָאַת הַיֶּלֶד מֵהַכִּתָּה, וְכַמּוּבָן נוּכַל לִפְעֹל בְּהֶתְאֵם בְּבִטָּחוֹן גָּמוּר שֶׁאֲנַחְנוּ מְטַפְּלִים בָּעֻבְדָּה. אוּלָם, אִם אֵין אֶפְשָׁרוּת לְדַבֵּר עִם הַמְלַמֵּד - אֵין זֶה קְרִיטִי, אֶפְשָׁר לְהַמְתִּין עַד הָעֶרֶב שֶׁאָז יִתְפַּנֶּה הַמְלַמֵּד. וּמַה לּוֹמַר לַיֶּלֶד?
תְּשׁוּבָה: יֵשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁהוּא חַיָּב לִשְׁמֹעַ לְקוֹל הַמְלַמֵּד גַּם כַּאֲשֶׁר לֹא נִרְאֵית לוֹ הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל הַמְלַמֵּד, כִּי לֹא יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁכָּל אֶחָד יִנְהַג כְּפִי מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ. נְתָאֵר לָנוּ שֶׁשּׁוֹטֵר תְּנוּעָה מְכַוֵּן אֶת הַתְּנוּעָה לְצַד שְׂמֹאל - וְאֶחָד מֵהַנֶּהָגִים מַגִּיעַ לְמַסְקָנָא שֶׁהַשּׁוֹטֵר טוֹעֶה. הַאִם יַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ לִפְנוֹת יָמִינָה בְּנִגּוּד לְהוֹרָאַת הַשּׁוֹטֵר?! וַדַּאי שֶׁלֹא! שֶׁאִם כֵּן, לֹא יִהְיֶה סֵדֶר בַּכְּבִישׁ. אֶלָּא בְּכָל מִקְרֶה הוּא חַיָּב לְצַיֵּת, וְאִם יֵשׁ לוֹ תְּלוּנָה, הוּא יוּכַל לְהִתְלוֹנֵן, לְאַחַר שֶׁבִּצַּע אֶת הוֹרָאַת הַשּׁוֹטֵר.
לְהַבְדִּיל בְּאוֹתָהּ מִדָּה, הַמְלַמֵּד הוּא מְכַוֵּן אֶת הַתַּלְמִידִים, וְעַל כֻּלָּם לְצַיֵּת לְהוֹרָאוֹתָיו. וְגַם אִם יֶשְׁנָהּ הוֹרָאָה מְסֻיֶּמֶת שֶׁלֹא נִרְאֵית לָהֶם. וְכֵן אִם יֵשׁ לָהֶם תְּלֻנָּה, עֲלֵיהֶם לְבַצֵּעַ אֶת הַהוֹרָאוֹת [לְמַעֵט מִקְרִים שֶׁיְּכוֹלִים לְהָסֵב נֶזֶק שֶׁל מַמָּשׁ] וְרַק אַחַר כָּךְ לְהִתְלוֹנֵן.
וּמַה הִרְוַחְנוּ בַּמַּהֲלָכִים הָאֵלֶּה?
א. חָסַכְנוּ אֶת הַוִּכּוּחַ הַיָּשִׁיר, שֶׁבְּעֶצֶם אֵין לָנוּ יְדִיעָה מַסְפֶּקֶת בַּפְּרָטִים, וְגַם אֵין זֶה זְמַן מַתְאִים.
ב. אֲנַחְנוּ מַנְחִים עִקָּרוֹן שֶׁמּוֹנֵעַ לָנוּ הַרְבֵּה בְּעָיוֹת שֶׁל אִי הֲבָנוֹת מֵעֵין אֵלֶּה, וְאֵין סוֹף לְצוּרוֹת שֶׁל בְּעָיוֹת, אֲבָל בָּעִקָּרוֹן הַזֶּה אֲנַחְנוּ מוֹנְעִים אוֹתָם.
ג. אֲנַחְנוּ מוֹנְעִים קוֹנְפְלִיקְט בֵּינֵינוּ לְבֵין הַיֶּלֶד שֶׁאֵינוֹ רָצוּי, הֱיוֹת וּגְעָרָה לְלֹא כִּסּוּי אֵין לָהּ תּוֹעֶלֶת. וּלְעֻמַּת זֹאת, אִם דָּחִינוּ אֶת הַדִּיּוּן לַזְּמַן הַנָּכוֹן, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מוּכָנִים הֵיטֵב - הַשִּׁפּוּט וְהַתּוֹצָאוֹת יִהְיוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מוֹעִילִים.
אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד (תמיד לב ע"א).