אור ברסלב
בני בבת עיני יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה › עידוד הלמוד

בני בבת עיני

יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · עידוד הלמוד

בעיות רבות בתלמוד תורה

* עִדּוּד הַלִּמּוּד הוּא יְצִירַת קַרְקַע פּוֹרִיָּה לְהַגְבָּרַת הָרָצוֹן שֶׁל הַיֶּלֶד. * לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל תְּנָאִים סְבִיבָתִיִּים מַתְאִימִים, לִוּוּי חִיּוּבִי, זְמַן לִמּוּד קָצָר, שֶׁהַלִּמּוּד יִהְיֶה נָעִים וְלֹא כְּבֹחַן.

כָּל הוֹרֶה רוֹצֶה מְאֹד שֶׁבְּנוֹ יִלְמַד וְיִתְעַלֶּה בַּלִּמּוּדִים. אוּלָם הַמְּצִיאוּת מַרְאָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ רָצוֹן וְגַם שֶׁמְּדַבְּרִים עִם הַיֶּלֶד שֶׁיִּלְמַד, לֹא תָמִיד זֶה יוֹצֵא לַפֹּעַל. הַשְּׁאֵלָה הִיא: מַדּוּעַ?

כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּחֵלֶק גָּדוֹל מֵהַמִּקְרִים, הָעִדּוּד אֵינוֹ נִתָּן בְּצוּרָה נְכוֹנָה, וּמִמֵּילָא תּוֹצָאַת הָעִדּוּד אֵינָהּ בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁרוֹצֶה לְחַמֵּם אֹכֶל - וְהוּא מַדְלִיק לֶהָבָה עֲנָקִית בְּיַחַס לָאֹכֶל, כַּמּוּבָן שֶׁצָּפוּי שֶׁהָאֹכֶל יִשָּׂרֵף, מִשּׁוּם שֶׁהַחֹם גָּבֹהַּ מִדַּי. לְעֻמַּת זֶה, אִם הוּא יַנִּיחַ כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל אֹכֶל עַל אֵשׁ קְטַנָּה מְאֹד - הָאֹכֶל לֹא יִתְחַמֵּם, וַאֲפִלּוּ אִם יִתְחַמֵּם, יַעֲבֹר זְמַן רַב, שֶׁכְּבָר אֵין טַעַם לְחַכּוֹת. אֹכֶל צָרִיךְ לְחַמֵּם בְּאֵשׁ מַתְאִימָה!

אֶת הַיֶּלֶד צָרִיךְ לְעוֹדֵד בְּצוּרָה מַתְאִימָה! כֵּיצַד נַגִּיעַ לְעִדּוּד בְּרָמָה נְכוֹנָה? וּבְכֵן:

א] יֵשׁ לִדְאֹג לִתְנָאִים סְבִיבָתִיִּים מַתְאִימִים. מְקוֹם לִמּוּד מַתְאִים הוּא מָקוֹם שָׁקֵט בַּבַּיִת, אוֹ לְחִלּוּפִין בֵּית מִדְרָשׁ שֶׁבּוֹ לוֹמְדִים כֻּלָּם. אוּלָם אֵין לְהוֹשִׁיבוֹ לִלְמֹד בְּסָלוֹן הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר יֵשׁ רַעַשׁ שֶׁל יַלְדֵי הַבַּיִת אוֹ שֶׁל אוֹרְחִים וְכַדּוֹמֶה, זֶה יַטְרִיד אוֹתוֹ וְיַקְשֶׁה עָלָיו לִלְמֹד. כְּמוֹ כֵן בְּמִדַּת הָאֶפְשָׁר רָצוּי שֶׁיִּלְמַד אִתּוֹ חָבֵר לְסַפְסַל הַלִּמּוּדִים, שֶׁהַהוֹרִים מַכִּירִים שֶׁאָכֵן הֶחָבֵר מֻכְשָׁר לִלְמֹד וְאֵינוֹ "קְפִיצִי". כַּמּוּבָן שֶׁיֵּשׁ לִדְאֹג שֶׁהַמָּקוֹם יִהְיֶה מוּאָר דֵּי הַצֹּרֶךְ וְכוּ'.

ב] יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיֶה לִוּוּי חִיּוּבִי לַלִּמּוּד. דְּהַיְנוּ, מַה שֶּׁמִּתְלַוֶּה לַלִּמּוּד יוֹתִיר לַיֶּלֶד רֹשֶׁם חִיּוּבִי, נוֹחַ וְרָצוּי. לְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַלִּמּוּד לֹא יִתְנַגֵּשׁ בְּאִינְטֶרֶס שֶׁל הַיֶּלֶד, כְּגוֹן: זְמַן הַלִּמּוּד - רָצוּי שֶׁלֹא יִהְיֶה בִּזְמַן מִשְׂחָק מְעַנְיֵן אוֹ כָּל פְּעִילוּת שֶׁהַיֶּלֶד אוֹהֵב, כֵּיוָן שֶׁאָז הַלִּמּוּד נִרְאֶה בְּעֵינֵי הַיֶּלֶד כְּגוֹרֵם מַפְרִיעַ לַהֲנָאָתוֹ [שֶׁהִיא בְּעֶצֶם הָאִינְטֶרֶס שֶׁלּוֹ], וּמִמֵּילָא זֶה עָלוּל לְהַשְׂנִיא אֶת הַלִּמּוּד בְּעֵינָיו, לָכֵן יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַתְאִים זְמַן שֶׁאֵינוֹ פּוֹגֵעַ בִּדְבָרִים אֲהוּבִים עָלָיו. לְדֻגְמָא: אֶפְשָׁר לִקְבֹּעַ לוֹ זְמַן לִמּוּד אַחֲרֵי הַמִּקְלַחַת וְלִפְנֵי הָאֹכֶל. בְּמִקְרֶה זֶה הַיֶּלֶד הִתְנַתֵּק מֵהַפְּעִילוּת עַל יְדֵי הַמִּקְלַחַת וְלֹא עַל יְדֵי הַלִּמּוּד, וַעֲדַיִן אֵין לוֹ בּוּלְמוּס לֶאֱכֹל, וּמִמֵּילָא הַלִּמּוּד אֵינוֹ מִצְטַיֵּר כְּגוֹרֵם מַפְרִיעַ. לְעֻמַּת זֹאת, אֵין לִקְבֹּעַ זְמַן לְלִמּוּד בִּזְמַן שֶׁחֲבֵרָיו יוֹרְדִים לְשַׂחֵק, מִשּׁוּם שֶׁטִּבְעִי הַדָּבָר שֶׁגַּם הוּא מְאֹד רוֹצֶה לְשַׂחֵק עִם חֲבֵרָיו, וְאִם כֵּן, זֶה עָלוּל לְהוֹלִיד סְלִידָה מֵהַלִּמּוּד הַזֶּה.

ג] יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁזְּמַן הַלִּמּוּד יִהְיֶה קָצָר, רַק הַזְּמַן הַנִּצְרָךְ, כֵּיוָן שֶׁהַאֲרָכַת זְמַן הַלִּמּוּד עֲלוּלָה לִיצֹר חֹסֶר סַבְלָנוּת וְאִי רָצוֹן לִלְמֹד. וּמִכָּל מָקוֹם, בְּכָל מִקְרֶה יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַלִּמּוּד יִהְיֶה רָגוּעַ וּמְהַנֶּה עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר. וְקַל וָחֹמֶר כַּאֲשֶׁר זְמַן הַלִּמּוּד מִתְאָרֵךְ מִכָּל סִבָּה שֶׁהִיא, יֵשׁ לְהַקְפִּיד בְּיוֹתֵר שֶׁהַלִּמּוּד לֹא יַכְבִּיד. אֶפְשָׁר לְלַוּוֹת אֶת הַלִּמּוּד בְּכוֹס מַשְׁקֶה טָעִים תּוֹךְ כְּדֵי הַלִּמּוּד, וּמִדֵּי פַּעַם לָתֵת מַמְתָּק בְּסוֹף הַלִּמּוּד.

ד] יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁזְּמַן הַלִּמּוּד יִהְיֶה קָבוּעַ וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה. אִם הַזְּמַן קָבוּעַ, זֶה תּוֹרֵם לִרְגִיעָה אֵצֶל הַיֶּלֶד, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הִסְכִּים בְּדַעְתּוֹ שֶׁזְּמַן הַלִּמּוּד עֲבוּרוֹ "מָכוּר" לְלִמּוּד וְאֵין מַה לַּחְשֹׁב עַל פְּעִילוּת אַחֶרֶת, וְגַם מִתּוֹךְ הַהֶרְגֵּל קַל לוֹ לִזְכֹּר וּלְהַגִּיעַ בַּזְּמַן לַלִּמּוּד. מַה שֶּׁאֵיןכֵּן כַּאֲשֶׁר אֵין שָׁעָה קְבוּעָה, זֶה עָלוּל לִיצֹר מֶתַח מְיֻתָּר - אִם מִשּׁוּם שֶׁהוּא צָרִיךְ לְוַתֵּר עַל פְּעִילוּת מְסֻיֶּמֶת, וְאִם מִשּׁוּם שֶׁהוּא עָלוּל לִשְׁכֹּחַ לְהִתְיַשֵּׁב לִלְמֹד. וְכַמּוּבָן שֶׁכָּל תַּקָּלָה תּוֹרֶמֶת לְמֶתַח מְיֻתָּר בֵּין הַהוֹרִים לַיֶּלֶד.

ה] יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַלִּמּוּד יֵרָאֶה כְּלִמּוּד וְלֹא כְּבֹחַן. דְּהַיְנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְהִמָּנַע מִשְּׁאֵלוֹת עַל הַנִּלְמָד הָעֲלוּלוֹת לְהָבִיךְ אֶת הַיֶּלֶד, וּבְוַדַּאי שֶׁלֹא לְנַסּוֹת לְהַכְשִׁיל אוֹתוֹ כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַחֹמֶר הַנִּלְמָד. אָמְנָם לִכְאוֹרָה נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ רֶוַח אִם מַרְאִים לַיֶּלֶד שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַחֹמֶר הַנִּלְמָד, שֶׁזֶּה מְחַיֵּב אוֹתוֹ לִלְמֹד כְּדֵי לָדַעַת, אוּלָם זוֹ טָעוּת! מִשּׁוּם שֶׁהַהֶפְסֵד גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מֵהָרֶוַח. אַף עַל פִּי שֶׁהַיֶּלֶד יִלְמַד עִם הָאָב, הַלִּמּוּד יִהְיֶה מֵחֹסֶר בְּרֵרָה, וּכְכָל שֶׁיִּתְרַבּוּ "שִׁעוּרִים כָּאֵלֶּה" מִתּוֹךְ שֶׁמַּרְאִים לוֹ שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ - תִּגְבַּר הַסְּלִידָה מִלִּמּוּד שֶׁכָּזֶה, וְסָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהַיֶּלֶד יְחַפֵּשׂ אֲמַתְלָאוֹת בִּ"מְסִירוּת נֶפֶשׁ" כְּדֵי לְהִתְחַמֵּק מִלִּמּוּד מֵבִיךְ וְשָׂנוּא שֶׁכָּזֶה. פָּשׁוּט, הַיֶּלֶד יַחְשֹׁשׁ מֵעָגְמַת נֶפֶשׁ, וְכַמּוּבָן שֶׁלַּיֶּלֶד יֵשׁ מָקוֹר בִּלְתִּי נִדְלֶה לַאֲמַתְלָאוֹת. "אֵין דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הָרָצוֹן". זֹאת וְעוֹד, יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ סְלִידָה מִלִּמּוּד גַּם בְּלִי אָבִיו, וּמִי יוֹדֵעַ עַד כַּמָּה יִהְיֶה הַנֶּזֶק. בְּנוֹסָף יֵשׁ לַחְשֹׁשׁ, שֶׁהַיֶּלֶד יְאַבֵּד אֶת הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי בַּלִּמּוּד. הֵן בַּהֹוֶה בְּכִתָּתוֹ - הַיֶּלֶד יַסְכִּים בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא לֹא יֻצְלַח בַּלִּמּוּדִים, וְהָרְאָיָה: הֲרֵי אָבִיו נָתַן לוֹ "תְּעוּדַת כִּשָּׁלוֹן", וְאֵין לְךָ עֵד טוֹב מֵאַבָּא, וְהֵן בֶּעָתִיד, שֶׁזֶּה כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ מְהַוֶּה גוֹרֵם לֹא לִרְצוֹת לִגְדֹּל כְּ"בֶן תּוֹרָה", מִשּׁוּם שֶׁהוּא חוֹשֵׁשׁ לְהֵרָאוֹת חַלָּשׁ בְּלִמּוּד, וְזֶה לֹא נוֹחַ לוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתָּכֵן מְאֹד שֶׁהוּא בְּרָמַת־מִשְׂכָּל מְצֻיֶּנֶת. זֹאת וְעוֹד, הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁל הַיֶּלֶד וְהַמִּרְדָּף שֶׁל הָאָב עֲלוּלִים לְהוֹבִיל לְמֶתַח וְרִחוּק נַפְשִׁי וּסְלִידָה מִלִּמּוּד הַתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהוּא זוֹכֵר אֶת הַלִּמּוּד כְּדָבָר לֹא נָעִים, וְכָךְ יָכוֹל לִגְרֹם לְרִחוּק נַפְשִׁי בֵּין הַיֶּלֶד לְהוֹרָיו, וְזֶה עָלוּל לְהִתְבַּטֵּא גַּם בִּדְבָרִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם קְשׁוּרִים בְּלִמּוּד. וְדַי בָּזֶה לַמֵּבִין!

אֱמֶת וְיַצִּיב. הַשְּׁאֵלָה זוֹעֶקֶת: אִם כֵּן, מַה לַּעֲשׂוֹת? הַאִם לָתֵת לַיֶּלֶד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁעוֹלֶה בְּרוּחוֹ? הֲרֵי לִפְעָמִים הַיֶּלֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת הַנִּלְמָד!

הַתְּשׁוּבָה הִיא: חָלִילָה לְוַתֵּר עַל הַלִּמּוּד, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, יֵשׁ לִלְמֹד בְּצוּרָה חֲבִיבָה!

כֵּיצַד? רֵאשִׁית, יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל עַל הַנַּ"ל. וּבְנוֹסָף, רָצוּי מְאֹד שֶׁהָאָב יָכִין אֶת חֹמֶר הַלִּמּוּד לִפְנֵי כֵן וְלֹא "יִנְחַת לְתוֹךְ הַקַּלַּחַת שֶׁל הַחֹמֶר". הַלִּמּוּד יִהְיֶה בְּפָנִים מַסְבִּירוֹת וְלֹא בְּלַחַץ. כַּאֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַיֶּלֶד שְׁאֵלָה - אִם הֵשִׁיב נָכוֹן, הִנֵּה מַה טּוֹב, וְאִם שָׁגָה אוֹ לֹא יָדַע מַה לַּעֲנוֹת, "אַתְּ פְּתַח לוֹ", וְאַף תֵּן דַּעְתְּךָ [בְּלִבְּךָ] מַדּוּעַ הוּא לֹא יָדַע? בְּדֶרֶךְ כְּלָל תִּרְאֶה שֶׁאֵין זֶה בְּאַשְׁמָתוֹ. וְגַם אִם רָאִיתָ שֶׁזֶּה כְּתוֹצָאָה מֵאִי־הַקְשָׁבָה לְלֹא גוֹרֵם חִיצוֹנִי, תִּשְׁתַּדֵּל לִגְרֹם לוֹ לְהַקְשִׁיב בְּדֶרֶךְ חִיּוּבִית, וְאִם לֹא עָזַר בְּדֶרֶךְ חִיּוּבִית, אָז בְּחֹסֶר בְּרֵרָה עָלֶיךָ לִנְקֹט בְּדֶרֶךְ שְׁלִילִית. אוּלָם, בְּכָל מִקְרֶה, יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלִּשְׁלֹל אֶת הַיֶּלֶד, אֶלָּא יֵשׁ לִשְׁלֹל אֶת הַמַּעֲשֶׂה. וְיֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַדֶּרֶךְ הַשְּׁלִילִית תִּהְיֶה מִעוּט שֶׁבַּמִּעוּט, אַחֲרֵי יָם שֶׁל אַהֲבָה וְחֹם לַיֶּלֶד. הַיֶּלֶד צָרִיךְ לִהְיוֹת מְשֻׁכְנָע וְגַם לְהַרְגִּישׁ שֶׁאַתָּה אוֹהֲבוֹ אַהֲבַת נֶפֶשׁ בְּלִי מְצָרִים, וְלֹא מַסְפִּיק שֶׁיָּבִין שֶׁאַתָּה אוֹהֵב אוֹתוֹ. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ לְהַקְפִּיד עַל סִיּוּם בְּרוּחַ טוֹבָה בְּמִלָּה מְעוֹדֶדֶת וְכַדּוֹמֶה, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ. תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד.

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה