יחסי גומלין בין ההורים לתלמוד התורה · הילד החלש
* יֵשׁ לִבְדֹּק אֶת סִבַּת חֻלְשָׁתוֹ, יִתָּכֵן שֶׁזּוֹ סִבָּה חִיצוֹנִית. * אִם הַסִּבָּה הִיא רָמַת הַמִּשְׂכָּל, יֵשׁ לְשַׁדֵּר לוֹ שֶׁהָעִקָּר הוּא הַמַּאֲמָץ. * יֵשׁ לִמְצֹא אֶצְלוֹ נְקֻדָּה שֶׁהוּא חָזָק בָּהּ וּלְפַתֵּחַ אוֹתָהּ.
כְּפִי שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, שֶׁבָּאֹפֶן הָרָגִיל הַיֶּלֶד צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ שַׁיָּכוּת לַתַּלְמוּד תּוֹרָה בְּכָל הַפְּעִילֻיּוֹת, הָחֵל בַּלִּמּוּדִים וְכַלֵּה בַּמִּשְׂחָקִים. אוּלָם אִם הַיֶּלֶד הוּא חַלָּשׁ בְּלִמּוּדָיו, וְאָז מִמֵּילָא הוּא לֹא מְתַפְקֵד בְּאֹפֶן רָגִיל כִּשְׁאָר הַתַּלְמִידִים - חֲסֵרָה לוֹ שַׁיָּכוּת לַחֹמֶר הַנִּלְמָד, וִיכוֹלוֹת לִהְיוֹת הַשְׁלָכוֹת גַּם עַל הַהִשְׁתַּלְּבוּת בְּחֶבְרַת כִּתָּתוֹ. לְמָשָׁל, הוּא עָלוּל לְהֵרָאוֹת בְּעֵינֵי הַחֶבְרָה כִּנְחוּת דַּרְגָּה. וְיוֹתֵר חָמוּר, הוּא עָלוּל לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כִּנְחוּת דַּרְגָּה, וּבְהַרְגָּשָׁה כָּזֹאת הוּא עָלוּל לְחַפֵּשׂ סִפּוּק בְּצוּרָה שְׁלִילִית, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְיֵאוּשׁ מִלְּהַשִּׂיג סִפּוּק בְּאֹפֶן חִיּוּבִי.
מָה עוֹשִׂים? רֵאשִׁית, עָלֵינוּ לְבָרֵר בְּצוּרָה זְהִירָה וִיסוֹדִית מָה הַסִּבָּה לְחֻלְשָׁתוֹ בַּלִּמּוּדִים. יִתָּכֵן שֶׁזֶּה מִשּׁוּם רַשְׁלָנוּת הַבֵּן כְּתוֹצָאָה מֵחֹסֶר חֵשֶׁק, אוֹ יִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִקּוּי שְׁמִיעָה, רְאִיָּה, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָרַב לֹא מַסְבִּיר לוֹ פָּנִים, אוֹ שֶׁהוּא בָּא עָיֵף מֵהַבַּיִת הֱיוֹת וְהוּא יָשֵׁן בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וְיִתָּכֵן גַּם שֶׁרָמַת הַמִּשְׂכָּל שֶׁלּוֹ אֵינָהּ מַסְפִּיקָה לְרָמַת הַלִּמּוּדִים.
אַחֲרֵי שֶׁבֵּרַרְנוּ הֵיטֵב אֶת הַסִּבָּה לְחֻלְשָׁתוֹ בַּלִּמּוּדִים, נִשְׁתַּדֵּל לְטַפֵּל בְּצוּרָה נְכוֹנָה. אִם הַסִּבָּה הִיא לִקּוּי שְׁמִיעָה וְכוּ', פָּשׁוּט מְאֹד יֵשׁ לְטַפֵּל. וְאִם זֶה מֵחֹסֶר חֵשֶׁק, יֵשׁ לְבָרֵר עִם הָרַב מַה, לְדַעְתּוֹ, יֵּשׁ לִפְעֹל כְּדֵי לְהָשִׁיב לוֹ אֶת אַהֲבַת הַלִּמּוּד, [הֶעָרָה: לְהַצְלָחָה וְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה בָּרִיא, כְּדַאי לִפְנוֹת אֶל הָרַב עִם פָּנִים מַסְבִּירוֹת, וְעִם הַפְגָּנַת אֵמוּן מִלּוּלִית בָּרַב, כְּגוֹן לוֹמַר: "אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עַל שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ וְנִסְיוֹנוֹ שֶׁל הָרַב". וּכְמוֹ כֵן מִלּוֹת הַעֲרָכָה וְשֶׁבַח "לִפְתֹּחַ אֶת הַלְּבָבוֹת", אוּלָם אֵין לְהָבִין שֶׁבִּלְעֲדֵי הַנַּ"ל הָרַב לֹא יְשַׁתֵּף פְּעֻלָּה, אֶלָּא זוֹ הַצָּעַת יֵעוּל בִּלְבַד]. יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּסֵדֶר יוֹמוֹ, וְעִם מִי הוּא מִתְחַבֵּר, וְעִם מִי כְּדַאי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קֶשֶׁר. נִתָּן גַּם לְהַצִּיעַ תַּמְרִיצִים עַל יְדֵי נְקֻדּוֹת, מַחֲמָאוֹת, וְהַעֲרָכָה לְכָל מַאֲמָץ, וַאֲפִלּוּ מַאֲמָץ קָטָן שֶׁהַיֶּלֶד עוֹשֶׂה [כַּמּוּבָן יֵשׁ לְהַקְפִּיד שֶׁהַמַּחֲמָאָה תִּהְיֶה טִבְעִית וּמְצִיאוּתִית]. וּכְמוֹ כֵן יֵשׁ לְ"שַׁרְיֵן" זְמַן שֶׁל שִׁנּוּן הַחֹמֶר הַנִּלְמָד בְּצַוְתָּא עִם אָבִיו אוֹ עִם חָבֵר מַתְאִים וְכַדּוֹמֶה, וּמְאֹד מְאֹד חָשׁוּב לְבַקֵּשׁ מֵהָרַב עִם כָּל הַכָּבוֹד וְהַהַעֲרָכָה, שֶׁיִּבְדֹּק אִם יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת לְתַמְרִיץ מִצַּד הָרַב, וְשֶׁיַּסְבִּיר לוֹ פָּנִים לְפָחוֹת פֶּרֶק זְמַן מְסֻיָּם בְּאֹפֶן בּוֹלֵט, וְגַם שֶׁיִּמְצָא נְקֻדּוֹת חִיּוּבִיּוֹת.
אִם הַסִּבָּה הִיא חֹסֶר שֵׁנָה - רֵאשִׁית יֵשׁ לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁשִׁים שֶׁסִּבַּת חֻלְשָׁתוֹ הִיא מִשּׁוּם שֶׁהוּא יָשֵׁן מְאֻחָר, וּמִמֵּילָא הוּא עָיֵף, וְכַאֲשֶׁר עֲיֵפִים, זֶה פּוֹגֵעַ בָּרִכּוּז וְגוֹרֵם לְמֶתַח וְכוּ', וּלְטוֹבָתוֹ אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ לִישֹׁן בְּשָׁעָה סְבִירָה שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת עֵרָנִי [וְלִקְבֹּעַ לוֹ שָׁעָה]. אַחֲרֵי הַהַסְבָּרָה יֵשׁ לַעֲמֹד עַל כָּךְ שֶׁיִּישַׁן בַּשָּׁעָה הַיְעוּדָה, אִם עַל יְדֵי יְצִירַת תְּנָאִים מַתְאִימִים [שֶׁקֶט, כִּבּוּי אוֹר הַחֶדֶר, תִּזְכֹּרֶת מֻקְדֶּמֶת וְכוּ'], וְאִם עַל יְדֵי עִדּוּד, כְּגוֹן לוֹמַר לוֹ: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ קַל, אֲנַחְנוּ נַעֲשֶׂה אִתְּךָ מִבְצָע, שֶׁכָּל יוֹם שֶׁתִּישַׁן בַּזְּמַן, תִּצְבֹּר נְקֻדָּה חִיּוּבִית, וְכַעֲבוֹר מִסְפַּר נְקֻדּוֹת [לְדֻגְמָא חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת] תְּקַבֵּל פְּרָס. אוּלָם אֵין זֶה תְּנַאי קָבוּעַ לְשֵׁנָה, אֶלָּא תַּמְרִיץ זְמַנִּי בִּלְבַד, כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ לְהִתְרַגֵּל לִזְמַן הַשֵּׁנָה הֶחָדָשׁ. אִם זֶה לֹא עוֹזֵר, אֶפְשָׁר לְהַעֲנִישׁוֹ, כְּגוֹן לְהַגְבִּיל אֶת יְצִיאָתוֹ לְשַׂחֵק מִשּׁוּם שֶׁלֹא יָשֵׁן בַּזְּמַן, אוֹ לִשְׁלֹל צַעֲצוּעַ אָהוּב, וְלוֹמַר לוֹ: תּוּכַל לְקַבֵּל אֶת הַצַּעֲצוּעַ, כַּאֲשֶׁר תַּצְלִיחַ לִישֹׁן בַּזְּמַן. וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ.
אִם הַסִּבָּה הִיא רָמַת הַמִּשְׂכָּל, תְּחִלָּה עָלֵינוּ לְשַׁדֵּר לַיֶּלֶד [הָאֱמֶת שֶׁאֶת זֶה צָרִיךְ לְשַׁדֵּר גַּם לַיֶּלֶד הַכִּשְׁרוֹנִי כִּי זוֹ הָאֱמֶת, אֶלָּא שֶׁלַּיֶּלֶד הַחַלָּשׁ יֵשׁ לְהַבְלִיט נְקֻדָּה זֹאת בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת] בְּצוּרָה יְשִׁירָה וַעֲקִיפָה, שֶׁהָאָדָם נִמְדָּד לְפִי הַמַּאֲמָץ שֶׁהוּא מַשְׁקִיעַ וְלֹא לְפִי שִׂכְלוֹ. הָאָדָם הַשָּׁלֵם הוּא הָאָדָם שֶׁמְּמַצֶּה אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו לְטוֹב, וּלְהַרְאוֹת לוֹ שֶׁאַהֲבַת הוֹרָיו אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּהַצְלָחָתוֹ בְּלִמּוּדָיו, אַדְּרַבָּה, הוּא אָהוּב בְּכָל מַצָּב. בְּצוּרָה כָּזֹאת, הַיֶּלֶד מֵבִין שֶׁהוּא חִיּוּבִי אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חָכָם מַסְפִּיק, וְאֵין לוֹ אֶת הַמִּגְבָּלָה "לְהַצְלִיחַ" בְּצוּרָה חִיּוּבִית, דְּהַיְנוּ מִצּוּי כֹּחוֹתָיו. וְעִם זֹאת, יֵשׁ לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַעֲבִירוֹ לְמָקוֹם שֶׁתּוֹאֵם אֶת רָמָתוֹ, וְאִם אֵין אֶפְשָׁרוּת לְהַעֲבִירוֹ, יֵשׁ לִלְמֹד אִתּוֹ כְּדֵי לְצַמְצֵם אֶת הַפַּעַר [וּבִתְנַאי שֶׁהַלִּמּוּד לֹא יִהְיֶה בְּלַחַץ], וּלְהִתְמַקֵּד בַּהַצְלָחוֹת הַקְּטַנּוֹת בְּיוֹתֵר. פָּשׁוּט, הַיֶּלֶד זָקוּק לְחֹם וְאַהֲבָה וּתְמִיכָה בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת. וּכְמוֹ כֵן, מְאֹד חָשׁוּב לִמְצֹא אֶצְלוֹ נְקֻדָּה חֲזָקָה וְלָאו דַּוְקָא בְּלִמּוּד, וְלָתֵת לוֹ "שֶׁטַח פְּעֻלָּה" בִּנְקֻדָּה זוֹ.
לְדֻגְמָא: אִם הוּא מְסֻדָּר וְאַחֲרָאִי, לְהַטִּיל עָלָיו כִּמְשִׂימָה לִהְיוֹת אַחֲרַאי כִּתָּה אוֹ בַּבַּיִת, וְכֵן עַל זוֹ הַדֶּרֶךְ, לְרוֹמֵם אֶת רוּחוֹ בִּנְקֻדּוֹת חִיּוּבִיּוֹת. אִם יְרוֹמְמוּ אוֹתוֹ בִּנְקֻדּוֹת חִיּוּבִיּוֹת, לֹא תִהְיֶה שׁוּם מַחֲשָׁבָה לִמְצֹא סִפּוּק בְּצוּרָה שְׁלִילִית. וְגַם כַּאֲשֶׁר יִהְיוּ לוֹ כִּשְׁלוֹנוֹת, הוּא יַחֲזִיק מַעֲמָד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּמַצָּב שֶׁאֵין בְּמָה לְהִתְבַּטֵּא וּלְהַרְגִּישׁ חֲשִׁיבוּת.