התוכחה בחינוך · מבוא
רַב שִׂיחַ:
א. כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עִם הַבֵּן - זֶה לֹא עוֹזֵר. מַמָּשׁ כְּמוֹ קִיר! מַה לֹא עָשִׂיתִי - דִּבַּרְתִּי, צָעַקְתִּי, הִתְחַנַּנְתִּי. שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר!
ב. תָּבִין, זֶה לֹא הוֹלֵךְ כָּכָה. אַדְּרַבָּה, כַּמָּה שֶׁתּוֹכִיחַ אוֹתוֹ יוֹתֵר - הוּא יַעֲשֶׂה דַוְקָא, וּבִפְרָט שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה חֻצְפָּא יִסְגֵּא.
ג. מָה אַתָּה רוֹצֶה לוֹמַר - שֶׁלֹא נוֹכִיחַ וְלֹא נְדַבֵּר? זֶה שִׁגָּעוֹן! לְאָן הִגַּעְנוּ? מַה פִּתְאוֹם! אַדְּרַבָּה, תֵּלֵךְ עִם הַבֵּן בְּצוּרָה קְצָרָה וְחַד מַשְׁמָעִית. תַּעֲנִישׁ, אַל תְּפַחֵד! תִּרְאֶה אֵיךְ שֶׁהוּא מְצַיֵּת כְּמוֹ "טָטָלֶה".
ד. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִי בְּעָיָה, אֲנִי לֹא מִתְיַחֵס. אֲנִי מִתְפַּלֵּל - וְזֶהוּ. אֵין מַה לַּעֲשׂוֹת!
מִי צוֹדֵק?
הָבָה וְנָצִיץ לְתוֹךְ הַמֻּשָּׂג תּוֹכָחָה וְיִרְוַח לָנוּ.