אור ברסלב
בני בבת עיני ההרגל › תמורה להרגל

בני בבת עיני

ההרגל · תמורה להרגל

ביצוע ההרגל

* הַפְּרָס לַיֶּלֶד מֻמְלָץ אוּלָם לֹא כְּמַשְׂכֹּרֶת. * מַטְּרַת הַפְּרָס לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחְסוֹם בְּבִצּוּעַ הַמַּטָּלוֹת הַטְּעוּנוֹת מַאֲמָץ.

שְׁאֵלָה מְפֻרְסֶמֶת וּנְדוֹשָׁה הִיא, הַאִם רָצוּי לָתֵת לַיֶּלֶד פְּרָסִים כִּתְנַאי וּכְחֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִקִּיּוּם הַמִּצְווֹת כְּדֵי לְדַרְבֵּן אֶצְלוֹ אֶת הַחֵשֶׁק וְהַשִּׂמְחָה לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, אוֹ שֶׁמֶּא אֵין זֶה רָצוּי, שֶׁהֲרֵי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הַיֶּלֶד צָרִיךְ לִלְמֹד בַּצּוּרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לִלְמֹד לִשְׁמָהּ, וְאִם נִתֵּן לוֹ פְּרָסִים, עֲלוּלִים לְאַבֵּד אֶת עִקַּר הַמִּצְוָה, שֶׁהִיא לִשְׁמָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד יִתְרַגֵּל לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִיל הַפְּרָס, וּבְנוֹסָף - הַיֶּלֶד עָלוּל לִיצֹר תְּלוּת בַּפְּרָס, דְּהַיְנוּ, הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַמֻּטָּל עָלָיו רַק אִם יִתְּנוּ לוֹ פְּרָס.

הִנֵּה לָנוּ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם (סנהדרין פ"י מ"א): וְהַכַּת הַחֲמִישִׁית וְכוּ', וְאַתָּה הַמְעַיֵּן בְּסֵפֶר זֶה תָּבִין זֶה הַמָּשָׁל שֶׁאֲנִי מַמְשִׁיל לְךָ, וְאָז תָּכִין לִבְּךָ וְתִשְׁמַע דְּבָרַי בְּכָל זֶה. שִׂים בְּדַעְתְּךָ, כִּי נַעַר קָטָן הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל הַמְלַמֵּד לְלַמְּדוֹ תוֹרָה, וְזֶה הַטּוֹב הַגָּדוֹל לוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁיַּשִּׂיג מִן הַשְּׁלֵמוּת, אֶלָּא שֶׁהוּא לְמִעוּט שָׁנָיו, וְחֻלְשַׁת שִׂכְלוֹ אֵינוֹ מֵבִין מַעֲלַת אוֹתוֹ הַטּוֹב וְלֹא מַה שֶּׁיַּגִּיעֵהוּ בִּשְׁבִילוֹ מִן הַשְּׁלֵמוּת, וּלְפִיכָךְ "בְּהֶכְרֵחַ" יִצְטָרֵךְ הַמְלַמֵּד, שֶׁהוּא יוֹתֵר שָׁלֵם מִמֶּנּוּ, שֶׁיְּזָרֵז אוֹתוֹ עַל הַלִּמּוּד בִּדְבָרִים שֶׁהֵם אֲהוּבִים אֶצְלוֹ לְקַטְנוּת שָׁנָיו, וְיֹאמַר לוֹ: קְרָא וְאֶתֵּן לְךָ אֱגוֹזִים אוֹ תְּאֵנִים וְאֶתֵּן לְךָ מְעַט דְּבַשׁ, וּבָזֶה הוּא קוֹרֵא וּמִשְׁתַּדֵּל לֹא לְעֶצֶם הַקְּרִיאָה, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַעֲלָתָהּ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל, וַאֲכִילַת אוֹתָם הַמְּגָדִים אֶצְלוֹ יָקָר מִן הַקְּרִיאָה וְטוֹב הַרְבֵּה בְּלֹא סָפֵק. וּלְפִיכָךְ חוֹשֵׁב הַלִּמּוּד עָמָל וִיגִיעָה, וְהוּא עָמֵל בּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ בְּאוֹתוֹ הֶעָמָל הַתַּכְלִית הָאָהוּב אֶצְלוֹ - וְהוּא אֱגוֹז אֶחָד אוֹ חֲתִיכַת דְּבַשׁ. וּכְשֶׁיִּגְדַּל וְיַחֲזִיק שִׂכְלוֹ, יֵקַל בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ נִכְבָּד מִלְּפָנִים, וְחָזַר לֶאֱהֹב זוּלָתוֹ, יְזָרְזוּ אוֹתוֹ וִיעוֹרְרוּ תַאֲוָתוֹ בְּאוֹתוֹ דָבָר הֶחָמוּד לוֹ וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

לָמַדְנוּ מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁלְּיֶלֶד אֵין אֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הוּא בְּהֶכְרֵחַ צָרִיךְ דִּרְבּוּנִים, לָכֵן יֵשׁ לָתֵת לוֹ מִינֵי מְגָדִים אוֹ פְּרָסִים אֲחֵרִים. הַכֹּל תָּלוּי בְּיַחַס לְגִיל וּלְתַאֲווֹת הַיֶּלֶד. יֵשׁ יֶלֶד שֶׁאוֹהֵב מַמְתָּק מְסֻיָּם, וְיֶלֶד אַחֵר אוֹהֵב מַמְתָּק אַחֵר. הָעִקָּר לְהַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁהַיֶּלֶד יִרְצֶה לִלְמֹד, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ "אִינְטֶרֶס חִיּוּבִי".

אוּלָם עָלֵינוּ לָתֵת אֶת דַּעְתֵּנוּ, שֶׁעִקַּר הָעֲבוֹדָה אֵינֶנָּה רַק הַלִּמּוּד שֶׁנִּגְרָר כְּתוֹצָאָה מֵהַפְּרָסִים, כִּי הָאֱמֶת, אִם נַפְסִיק אֶת הַפְּרָסִים, הַיֶּלֶד יַפְסִיק לִלְמֹד. וּמַה יִּהְיֶה כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד יִהְיֶה לְאִישׁ, הַאִם גַּם אָז נִתֵּן לוֹ פְּרָס? הֲרֵי כְּבָר לֹא יִהְיֶה לָנוּ מַה לְּהַצִּיעַ לוֹ!

אוּלָם הַפְּרָס מְהַוֶּה כְּאֶמְצָעִי לְהַרְגִּיל אֶת הַיֶּלֶד לִלְמֹד וּלְקַיֵּם מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה. אֲבָל עָלֵינוּ מֻטֶּלֶת הַמְּשִׂימָה לְהַפְנִים לוֹ אֶת חֲשִׁיבוּת הַלִּמּוּד וְהַמִּצְווֹת, אִם עַל יְדֵי הַסְבָּרָה, אִם עַל יְדֵי סִפּוּרֵי הוֹד עַל הַצַּדִּיקִים, וְאִם עַל יְדֵי חֶבְרָה מַתְאִימָה, וְאִם עַל יְדֵי הַדֻּגְמָא הָאִישִׁית. פָּשׁוּט, הַמְּשִׂימָה הִיא לְהַחְדִּיר לְשִׂכְלוֹ וּלְהַסְפִּיג לְלִבּוֹ אֶת חֲשִׁיבוּת וְאַהֲבַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְכֵן נִסְתַּיַּע בַּהֶרְגֵּל עַל יְדֵי פְרָסִים כְּגוֹרֵם תּוֹמֵךְ לְהָקֵל עַל הַיֶּלֶד לִרְצוֹת לָדַעַת וּלְהִזְדַּהוֹת עִם דִּבְרֵי הַהוֹרִים, מִשּׁוּם שֶׁנּוֹחַ לוֹ לִשְׁמֹעַ, וְאֵין לוֹ סִבָּה לְהִתְנַגֵּד לְדִבְרֵי הַהוֹרִים. אַף עַל פִּי שֶׁמִּדִּבְרֵי הַהוֹרִים מוּבָן שֶׁעָלָיו לָשֵׂאת בְּעֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת - זֶה לֹא מַרְתִּיעַ אוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי בְּלָאו הָכִי כָּרֶגַע בְּפֹעַל הוּא מְקַיֵּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת עַל יְדֵי הַפְּרָסִים, וְכָל פְּעֻלַּת מִצְוָה מְבִיאָה לוֹ "בְּרָכָה".

גַּם זֹאת עָלֵינוּ לְהַקְפִּיד, שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מַבְטִיחִים לָתֵת פְּרָס, יֵשׁ לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד, שֶׁמִּשּׁוּם שֶׁבְּעֵינֵינוּ הַמִּצְווֹת וְהַתּוֹרָה חֲשׁוּבוֹת עַד מְאֹד, לָכֵן אֲנַחְנוּ מְעֻנְיָנִים לָתֵת לוֹ פְּרָס עַל קִיּוּמָן כְּדֵי לְדַרְבֵּן אוֹתוֹ.

אָמְנָם הַיֶּלֶד לֹא יַחְשֹׁב שֶׁאָכֵן הַתּוֹרָה חֲשׁוּבָה יוֹתֵר, וְזֹאת לְקֹצֶר שִׂכְלוֹ וְחֻלְשַׁת אָפְיוֹ, אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי שֶׁנְּדַבֵּר אִתּוֹ בְּרוּחַ כָּזֹאת, הוּא יָבִין בְּהֶחְלֵט, שֶׁלְּהוֹרָיו הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת חֲשׁוּבוֹת יוֹתֵר מֵהַפְּרָס, וְאַף שֶׁלְּעֵת עַתָּה בְּקַטְנוּתוֹ הוּא לֹא יַעֲרִיךְ כִּדְבָעֵי, מִכָּל מָקוֹם, מִיּוֹם לְיוֹם, עִם הִתְפַּתְּחוּת שִׂכְלוֹ וִידִיעוֹתָיו, בְּצוּרָה נְכוֹנָה דְּבָרֵינוּ וְהַשְׁקָפָתֵנוּ יַחְדְּרוּ לְשִׂכְלוֹ, וּבְבַגְרוּתוֹ הוּא עָשׂוּי לְהַגִּיעַ לִידִיעָה בְּרוּרָה וְרָצוֹן חָזָק בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה.

אֱמֶת, זֹאת יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, שֶׁאָסוּר לִגְרֹם לִ"תְלוּת" בִּפְרָסִים. דְּהַיְנוּ, אֵין לִקְשֹׁר כָּל פְּעֻלָּה בִּפְרָס וְאֵין "לְשַׁדֵּר" לַיֶּלֶד שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָתֵת לוֹ פְּרָס.

לְדֻגְמָא: אִם נִרְצֶה שֶׁהַיֶּלֶד יוֹרִיק אֶת הָאַשְׁפָּה, הַאִם בִּשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לָתֵת פְּרָס?

וַדַּאי שֶׁלֹא! הַיֶּלֶד חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד בַּזְּכֻיּוֹת וּבַחוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת, וְלָכֵן מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהוֹשִׁיט יָד לְעֶזְרָה.

וְכֵיצַד עָלֵינוּ לְהָגִיב כַּאֲשֶׁר הַיֶּלֶד אוֹמֵר: אִם תִּתְּנוּ לִי פְּרָס - אֲנִי אֶתְפַּלֵּל, הַאִם עָלֵינוּ לְהַבְטִיחַ לוֹ פְּרָס? לֹא וָלֹא! אָסוּר לְשַׁדֵּר לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ חַיָּבִים לָתֵת לוֹ "מַשְׂכֹּרֶת" לְפִי תַעֲרִיפִים שֶׁהוּא יִקְבַּע, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, עָלֵינוּ לוֹמַר לוֹ, שֶׁתְּפִלָּה אֵינָהּ תְּלוּיָה בִּפְרָס, וְאִם נַחְלִיט לָתֵת פְּרָס - נִתֵּן, וְאִם לֹא - אָז לֹא נִתֵּן, וְעָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּלִי תְנָאִים.

וּמַה כֵּן?

יֵשׁ לָתֵת פְּרָס עַל מַאֲמָץ בַּמִּצְווֹת. כְּגוֹן, אִם נִרְצֶה שֶׁהַיֶּלֶד יְבָרֵךְ בְּקוֹל רָם וּלְאַט, אָז נוּכַל לוֹמַר שֶׁהַבְּרָכוֹת חֲשׁוּבוֹת לָנוּ עַד מְאֹד, וּכְדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים הַשָּׁבוּעַ "מִבְצַע בְּרָכוֹת", כְּדֵי שֶׁנִּתְרַגֵּל לְבָרֵךְ בְּקוֹל וְכִדְבָעֵי. בְּמִקְרֶה זֶה אֵין "תְּלוּת", מִשּׁוּם שֶׁאֲנַחְנוּ קָבַעְנוּ אֶת הַקְּרִיטֶרְיוֹנִים לִפְרָס וְאֶת אֹרֶךְ הַזְּמַן לִנְתִינָתוֹ, וְאִם נַחְלִיט שֶׁבְּעוֹד שָׁבוּעַ אֵין פְּרָסִים עַל הַבְּרָכוֹת וְכוּ', הַיְלָדִים יְקַבְּלוּ זֹאת בַּהֲבָנָה. הֵם פָּשׁוּט יַגִּיעוּ לְמַסְקָנָא: מִי שֶׁמַּחְלִיט מָה הַתְּנָאִים וּמָה אֹרֶךְ הַזְּמַן וְכָל הַקָּשׁוּר בִּפְרָסִים אֵלּוּ - הַהוֹרִים, וְלֹא הֵם.

וְעוֹד נְקֻדָּה פְּשׁוּטָה וַחֲשׁוּבָה עַד מְאֹד: אִם הִבְטַחְנוּ פְּרָס, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל:

א. לְקַיֵּם. וְזֹאת כְּדֵי שֶׁלַּיֶּלֶד יִהְיֶה אֵמוּן בָּנוּ [מִלְּבַד הַנְּקֻדָּה שֶׁאֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לְלַמֵּד אוֹתוֹ לִהְיוֹת שַׁקְּרָן וְכוּ'], שֶׁאִם לֹא כֵן - זֶה עָלוּל לְחַבֵּל בְּעָצְמַת הַפְּרָס, מִשּׁוּם שֶׁהַיֶּלֶד לֹא יִתְלַהֵב מֵהַבְטָחַת פְּרָסִים בְּיָדְעוֹ שֶׁאֵין כִּסּוּי לְמַה שֶּׁהוֹרָיו מַבְטִיחִים, וְאִם כֵּן, לָמָּה זֶה אָנֹכִי?

ב. לֹא לְעַכֵּב אֶת קִיּוּם הַהַבְטָחוֹת. וְזֹאת מִשּׁוּם, שֶׁאִם חוֹלֵף זְמַן רַב עַד לְקִיּוּם הַהַבְטָחָה, הַהִתְלַהֲבוּת יוֹרֶדֶת, וְגַם מִתְרוֹפֵף הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה לְבֵין הַפְּרָס שֶׁקִּבֵּל. הַיֶּלֶד כְּבָר מַסְפִּיק לִשְׁכֹּחַ, אוֹ זוֹכֵר בְּצוּרָה לֹא בְרוּרָה, אוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁב מַדּוּעַ הוּא קִבֵּל אֶת הַפְּרָס, וְזֶה חֲבָל, מִשּׁוּם שֶׁזִּכְרוֹנוֹת נְעִימִים שֶׁמִּתְלַוִּים לְמַעֲשִׂים טוֹבִים עֲשׂוּיִים לִתְרֹם לְחִזּוּק וְאַהֲבַת הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר הוּא מְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס בְּסָמוּךְ לַמַּעֲשֶׂה, גְּדֵלָה הַהִתְלַהֲבוּת וְהַחֵשֶׁק וְהַקֶּשֶׁר לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה.

"תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד!" (משלי ט, ט).

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה