אור ברסלב
בני בבת עיני ההרגל › הסברה להרגל

בני בבת עיני

ההרגל · הסברה להרגל

מטרת ההרגל

הַהַסְבָּרָה מְסִירָה אֶת יֵצֶר הַהִתְנַגְּדוּת לְהַתְחִיל בְּהֶרְגֵּל חָדָשׁ.

"עַבְדָּא בְּהֶפְקֵרָא נִיחָא לֵיהּ" (גיטין יג.) [תַּרְגּוּם: עֶבֶד נָח לוֹ בְּהֶפְקֵר]. טִבְעוֹ שֶׁל עוֹלָם - אָדָם לֹא רוֹצֶה מִגְבָּלוֹת! הוּא רוֹצֶה לִחְיוֹת אֵיךְ שֶׁמִּתְחַשֵּׁק לוֹ וּבְלִי שֶׁיִּקְבְּעוּ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת! וּבִפְרָט אִם מְדֻבָּר בְּיֶלֶד צָעִיר, שֶׁשִּׂכְלוֹ עֲדַיִן לֹא הִתְפַּתַּח כִּדְבָעֵי, בְּוַדַּאי שֶׁרְצוֹנוֹ לִהְיוֹת לְלֹא עֹל כָּל מַטָּלָה. בִּשְׁבִילוֹ זֶה מַגְבִּיל. וְכַמּוּבָן, אִם הַהוֹרִים רוֹצִים לְהַרְגִּיל אוֹתוֹ הֶרְגֵּלִים חֲדָשִׁים, אֲמוּרָה לִהְיוֹת לַיֶּלֶד נְטִיָּה לֹא לִרְצוֹת [אַף עַל פִּי שֶׁהוּא לֹא יְבַטֵּא זֹאת בְּצוּרָה גְלוּיָה, מִכָּל מָקוֹם זוֹהִי מַחֲשַׁבְתּוֹ: שְׁלִילַת הַהֶרְגֵּל הֶחָדָשׁ]. וּכְדֵי לְצַמְצֵם אֶת הַהִתְנַגְּדוּת, יֵשׁ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכַמָּה דְרָכִים, וְאַחַת מֵהֶן זוֹהִי הַהַסְבָּרָה. כָּאָמוּר לְעֵיל, הַשֵּׂכֶל שֶׁל הַצָּעִיר לֹא מְפֻתָּח דַּיּוֹ, וּמִמֵּילָא הוּא לֹא יוֹדֵעַ טַעְמָן שֶׁל דְּבָרִים, אוּלָם אִם נַסְבִּיר לוֹ אֶת חֲשִׁיבוּת הַדְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְנַסִּים לְהַרְגִּיל אוֹתוֹ אֲלֵיהֶם, וְנַסְבִּיר חָזוֹר וְהַסְבֵּר עַד שֶׁיִּקָּלֵט בְּשִׂכְלוֹ חֲשִׁיבוּתָם, מִמֵּילָא הַהִתְנַגְּדוּת שֶׁלּוֹ תִּפְחַת וְאוּלַי תֵעָלֵם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהַהֶרְגֵּל שֶׁמְּנַסִּים לְהַרְגִּילוֹ הוּא טוֹב וּמִשְׁתַּלֵּם, וְלָכֵן יֵשׁ רָצוֹן לִרְכֹּשׁ אֶת הַהֶרְגֵּל שֶׁנִּרְצֶה לְהַרְגִּילוֹ.

גַּם לִמְבֻגָּרִים, שֶׁשִּׂכְלָם בָּשֵׁל דַּיּוֹ, יֵשׁ אֶת הַתְּכוּנָה הַנַּ"ל, וְהִיא תִהְיֶה נִכֶּרֶת אִם וְכַאֲשֶׁר יִדָּרְשׁוּ לְסַגֵּל הֶרְגֵּל חָדָשׁ. לְדֻגְמָא: אִם יִדְרְשׁוּ מֵהֶם לְסַגֵּל לְעַצְמָם הַכְשָׁרַת בָּשָׂר עַל יְדֵי מְלִיחָה וְכוּ', הַפִּקְחִים שֶׁבָּהֶם יָבִינוּ שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ. אֲבָל יִהְיוּ כָּאֵלֶּה שֶׁיִּתְמְהוּ וְאוּלַי יִתְנַגְּדוּ לְסַגֵּל לְעַצְמָם אֶת הַהֶרְגֵּל הֶחָדָשׁ, וּבְפִיהֶם טַעֲנָה: "מַה לָּנוּ וְלִמְלִיחַת בָּשָׂר? הֲרֵי זֶה לֹא מַעֲשִׂי. אֲנַחְנוּ לֹא נִקְנֶה עוֹף שֶׁאֵינֶנּוּ מֻכְשָׁר וּמֻמְלָח."

אוּלָם, אִם לִפְנֵי שֶׁנַּרְגִּיל אוֹתָם, נַסְבִּיר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ דָּחוּף בַּאֲנָשִׁים הַיּוֹדְעִים לְהַכְשִׁיר, שֶׁאִם לֹא כֵן עֲלוּלִים לְהִכָּשֵׁל בְּבָשָׂר שֶׁאֵינוֹ מֻכְשָׁר, וְעִם זֹאת מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ בְּעַיִן יָפָה וּבְרוּחַ נְדִיבָה - אִם הַהֶסְבֵּר יִהְיֶה מְשַׁכְנֵעַ, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבִינוּ שֶׁזֶּה טוֹב וּמִשְׁתַּלֵּם עֲבוּרָם [מִשְׁתַּלֵּם - זֶה נִמְדָּד כָּל אֶחָד לְפִי אַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁלּוֹ], כַּמּוּבָן שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת תִּצְטַמְצֵם וְאוּלַי תֵעָלֵם.

כָּךְ גַּם לְגַבֵּי חִנּוּךְ הַיְלָדִים - אִם תִּקְדַּם לַהֶרְגֵּל הַסְבָּרָה נְאוֹתָה, סָבִיר לְהַנִּיחַ שֶׁהַהִתְנַגְּדוּת תִּצְטַמְצֵם, וְאוּלַי תֵעָלֵם לְגַמְרֵי.

לְדֻגְמָא: אִם נִרְצֶה לְהַרְגִּיל אֶת הַיֶּלֶד לְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁלְּבָרֵךְ זוֹ חוֹבָה, מִכָּל מָקוֹם, עַל יְדֵי הַסְבָּרָה שֶׁל חֲשִׁיבוּת הַבְּרָכוֹת, חוֹבַת הַבְּרָכוֹת, שְׂכַר הַבְּרָכוֹת, וְעַל יְדֵי שֶׁנְּסַפֵּר לָהֶם סִפּוּרִים שֶׁתָּכְנָם בְּנוֹשֵׂא הַבְּרָכוֹת, זֶה עָשׂוּי לַעְזֹר לָהֶם וְלָנוּ לְסַגֵּל לָהֶם אֶת הַהֶרְגֵּל לְבָרֵךְ בְּצוּרָה נְאוֹתָה.

"לִשְׁמֹעַ" מַשְׁמָעוּתָהּ גַּם לְהָבִין, כְּמוֹ שֶׁמְּפָרְשִׁים אֶת הַפָּסוּק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" - "שְׁמַע" פֵּרוּשָׁהּ הָבֵן.

יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לְהַפְנִים לִילָדֵינוּ הֶרְגֵּלִים טוֹבִים וּמוֹעִילִים, וּמִתּוֹךְ הֲבָנָה שָׁמוֹעַ יִשְׁמָעוּ.

תוכן העניינים

בני בבת עיני

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה