אור ברסלב

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ

פרק כג · הלכה טו

הלכה ט

האב שפסק על יד בתו לא קנתה הבת אותה המתנה עד שיכנוס אותה בעלה. דברי רבינו סתומים כאן ולא פירש אי בעינן כניסה ממש או דסגי במסירה ליד שלוחי הבעל ובאמת לפי מ"ש רבינו לעיל בפרק כ"ב הלכה ב' דאע"פ שהכתובה בבית אביה בעלה יורשה בנמסרה ליד שלוחי הבעל ולא אמרינן דהאב פסק על מנת לכנוס ש"מ דמסירה זו היא כניסה וליכא למימר דלעיל מיירי בנכסים שנפלו לה מבית אבי אמה ולא מה שפסק לה אביה דהא מהך דלעיל הביאו הפוסקים ראיה דרבינו הרמב"ם לא ס"ל כדעת ר"ת דפוסק בנדוניות חתנים דאין האב מחויב ליתן נדוניא לבעל במתה בתו דלא כתב לה אלא על מנת שתהנה בתו ממנו א"כ ש"מ דלעיל מיירי נמי בפסק לה ועיין לעיל וא"כ הדבר צ"ע.

תוכן העניינים

בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה