בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק יז · הלכה ד
מי שגירש את אשתו ועליו שטר חוב וכו' והאשה לא חסרה דבר וכו'. מסקנת מהרי"ל ומהרי"ו והרב רמ"א סימן ק"ב סעיף ב' דאפילו תפסה מוציאין מידה והחלקת מחוקק ס"ק ט' והבית שמואל ס"ק ז' נסתפקו אי תפסה על פי בי"ד אי מוציאין מידה ולא ידעתי מה מקום ספק בזה דהא הר"ן הקשה כיון דקי"ל יחלוקו היכי גוזלין לאשה ונותנין לבע"ח ותירץ כיון דבהך אם קדם וגבה גבה א"כ משום טעמא דיותר ממה שהאיש רוצה לישא האשה רוצה להנשא מגבינן לבע"ח תחילה ואח"כ זכה בהן מהדין עכ"ל וכן משמע בהרא"ה ולפי זה כל זה מספיק אם עדיין לא גבתה האשה על פי בי"ד אבל אם כבר גבתה האשה על פי בי"ד הדרא קושיית הר"ן לדוכתיה בתוספות אמיץ דהא היא גבתה והאיך נגזול הדבר מידה ליתן לבע"ח ולכן ברור לכאורה דאפילו במטלטלין מהני תפיסה בבי"ד אבל שלא בב"ד יש לומר שפיר כתירוץ הר"ן משום דס"ל כרבינו יונה דמה שגבה גבה היינו בגביית בי"ד אבל שלא בבי"ד בתפיסה בעלמא לא אמרינן מה שגבה גבה ועיין בש"ך לחו"מ סימן ק"ד אם לא שנאמר כיון דמהדין מטלטלין לא משתעבד כלל לכתובה רק הגאונים תקנו וכי תקנו במקום שאין בע"ח אבל במקום שיש בע"ח אשר אמרו חכמינו ז"ל כי לו משפט הקדימה לא תקנו הגאונים וא"כ הדרן לדינא דגמרא דלא מישתעבדי כלל לאשה ותפיסתה מיתמי לא מהני ולכך גבי קרקע פסק המחבר בסימן ק"ב סעיף ג' דמהני תפיסה בבית דין ולא הגיה עליו הרמ"א כלל רק גבי מטלטלין הגיה עליו סעיף ב' משום דיש לחלק כמ"ש.
ומה שהרב בעל חלקת מחוקק והרב בית שמואל נסתייעו מתשובת הריב"ש דפסק דיורשי אלמנה הבאים לגבות כתובת אמן אין צריכן להעמיד ערבות מחשש בע"ח מוקדם דממה נפשך במקרקע בלא"ה בע"ח מוקדם גובה ובמטלטלין מה שגבה גבה עיי"ש המעיין בתשובה הנ"ל יראה דהשואל והמשיב פלפלו הכל בענין מוקדם ומאוחר ולא שמו על לב כלל כי במקום בע"ח אין לכתובה דין קדימה במטלטלין אלא ודאי דמיירי שם מנדונייתה שהכניסה לו כי נקרא ג"כ כתובה בפי הגמרא ובפי כל הפוסקים כנודע ובזו אין לבע"ח דין קדימה כי יש לה כל דיני בע"ח בכל אופן ולכך לא הזכיר כלל מהך דלבע"ח יהבינן דזה לא שייך רק אמנה ומאתים ולא אנדוניא ואין כאן ראיה כלל.