בני אהובה על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהונתן אייבשיץ
פרק יז · הלכה ב
במה דברים אמורים וכו' ואין כאן דין קדימה. וכתב המ"מ והכונה כשהנכסים מספיקים אבל אם אינם מספיקים לכולן המלוה קודם לאשה כמו שיתבאר בסמוך עכ"ל ולא ידעתי אם הנכסים מספיקים לכולן מה קדימה שייך כאן כיון שכולן נפרעים ומה קמ"ל דאין בדאקני דין קדימה וצ"ל לדעת המ"מ אף אם הנכסים מספיקים אם ישנו כאן נכסים וגם נכסים במדינת הים המוקדם גובה כאן והמאוחר נדחה למדינה אחרת דהוא כמשועבדין לגבי בע"ח אמנם אם קנה לאחר שלוה ונשא שניהם כאחד חולקין בנכסים שהן במדינה זו ובמדינה אחרת ואין להמוקדם שום קדימה בשום צד וכאן לא אמרינן בלוה ונשא ואח"כ קנה לבע"ח יהבינן ולא לאשה כיון דנפרעים שניהם רק ההבדל בגביית קרוב ורחוק בזה לא אמרינן להקדים בע"ח לאשה ודוחק.
אמנם לולי דעת המ"מ הייתי אומר דהא דכתב הרי"ף דבנשא ולוה ואח"כ קנה דלבע"ח יהבינן ולא לאשה היינו בדלא כתב לשום אחד דאקני וא"כ שניהם באין כאחד משא"כ בכתב לכתובה ובע"ח דאקני וא"כ מה שקנה אח"כ משועבד רק דמשועבד לשניהם א"כ איך ניקח מה שמשועבד לאשה וניתן אותו לבע"ח ואיך נפקיע שעבודה בכדי ועיין בר"ן שנתקשה בזה איך גוזלין האשה וכו' ואף לפי תירוץ שלו יש לומר כל זה בשלא כתב לשום אחד מהן דאקני אבל בכתב לכל אחד דאקני א"כ שעבוד שניהם חל ואיך אפשר להפקיע שעבוד האשה והך הוא דינא דרמב"ם דכתב יחלוקו בדכתב לשניהם דאקני עיין בהרא"ה שצידד לומר אי שעבודא דאורייתא אף בלוה ולוה וקנה אי קדם וגבה לא גבה והיינו בדכתב לו דאקני דאי לאו אין כאן שעבוד כלל וכיון דלא גבה במה שקדם וגבה פשיטא דלא יהבינן לבע"ח דכל הטעם דיהבינן לבע"ח הוא מטעם דבע"ח שקדם וגבה מה שגבה גבה כמ"ש הר"ן עיי"ש.