תעצרו את "העולם" אני רוצה לרדת! · "הגולם" ו"האסטרונאוטים"
יהודה בן תימא אומר: "הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". - לכאורה קשה, מדוע הורה לנו יהודה בן תימא לרוץ "כצבי", ולא "כאייל"?
הרי אייל רץ מהר יותר מהצבי?
אלא מסבירים, שבאמת האייל רץ מהר יותר מהצבי, אולם כאשר האייל מגיע לגדר, המהווה מכשול בדרכו, הוא מסתובב מיד אחורה וחוזר בחזרה...
הצבי, לעומת זאת, כשהוא נתקל במכשול הוא קופץ מעליו וממשיך הלאה בדרכו. - יהודה בן תימא רצה ללמדינו, כי לא רק המהירות חשובה בעבודת ה' אלא גם ההתקדמות למרות המכשולים, ולמרות הקשיים שישנם בהתגברות על היצר!
עלייך לדעת, בת ישראל יקרה, שככה זה בחיים! לכל דבר כמעט יש קושי! - אבל הקושי הוא חיובי ונחוץ מאוד לחיי האדם! תתפלאי לשמוע אבל הקושי, בעצם, הוא זה ששומר עליך!!
אם תביני את הנקודה החשובה הזו, יהיה לך קל להתגבר על הקושי שבניסיון! ואדרבה, עוד לשמוח בו!
נסביר לך למה אנחנו מתכוונים:
הייתה הרצאה על התעמלות. המרצה הסביר, שהשרירים של האדם מתפתחים כאשר הם מופעלים מול כוח נגדי. הוא הראה שהעיקרון הזה פועל בכל סוגי ההתעמלות הידועים.
מכשירי התעמלות שונים המכילים קפיצים אשר נגד כוחם מפעיל המתעמל את שריריו, או משקולות הנמשכות כלפי מטה ומפתחות את השרירים הפועלים להגבהתן כלפי מעלה.
בעצם כל הליכה של אדם או עליתו במדריגות או בסולם, מפעילה שרירים כנגד עצם משקל גופו של האדם ונותנת את אותה תועלת של התעמלות הגוף.
המרצה אמר, שיש אנשים שאינם נמצאים בשטח פתוח כמו ברחוב בו הם יכולים להלך ולהפעיל את שריריהם... אותם אנשים בבעייה. לדוגמא הוא הציג את האסטרונאוטים.
הם יושבים בחללית במשך שבועות ואף חודשים. נשללת מהם האפשרות להתעמל ולחלץ את עצמותיהם. צריך לזכור שבחללית הנעה בחלל אין לגוף כל משקל, ולכן אף הנעת הגוף אינה דורשת כל מאמץ כמעט. זוהי בעייה שמומחים השקיעו מחשבה רבה כדי לפתור אותה.
כאשר הגוף נח ללא תנועה של ממש, חל בגוף תהליך מסוכן של בריחת הסידן מן העצמות.
זוהי אחת הבעיות של חולה הרתוק למיטתו תקופה ממושכת. עצמותיו מרוקנות ושבירות ביותר. גם זקנים שחולשתם מגבילה את תנועותיהם, סובלים מתופעה חמורה ומסוכנת זו הגורמת לכך שכל נפילה קלה מסתיימת ממש בשבירת עצמות!!!
גם אצל האסטרונאוטים הראשונים אובחנה תופעה זו של בריחת הסידן, ולכן הושקעה מחשבה רבה כיצד לאפשר להם להתעמל בתנאי השטח המצומצם שבחללית כדי למנוע את התופעה.
מה שומר, אם כן, על הגוף - בריאות הגוף ותיקונו? הוי אומר, הקושי המופעל נגדו!!!
ומכאן, אלינו:
אם בבריאות הגוף כך, בבריאות הנשמה על אחת כמה וכמה!!!
כל ניסיון, כל קושי, כל מאמץ שיש לך בצניעות (ובכלל בעבודת ה') מחזקת אותך ברוחניות! מרוממת את נשמתך! ומעלה אותך לגבהים!! (ניסיון זה מלשון "נס" - דבר גבוה. כמו שכתוב "עשה לך שרף ושים אותו על נס"...).
פעם אחת ישבו בביתם אב ובנו. לפתע, קורא האב לבנו שיבוא לראות איזה דבר מה... הבן בא בריצה. האב מצביע לו על "גולם" של פרפר. והנה, הגולם החל לזוז מעט...
"אבא תראה, זה זז", הצביע הילד.
"כן בני", השיב לו האב, "הפרפר בוקע כעת בכנפיו את המעטפת בו היה שרוי כדי לצאת לאוויר העולם!". לאחר כמה דקות, בקע ויצא משם פרפר גדול ויפהפה שהלך והתעופף לו.
לאחר כמה ימים. שוב נתקל הבן בגולם נוסף של פרפר. והנה אף הוא החל לזוז ולהתנועע... 'הפעם', חשב הבן, 'אני אעזור לו'. לקח הבן סכין חדה, ובעדינות ממש החל מקלף את המעטפת... והנה, יצא לו משם פרפר גדול בעל כנפים מרהיבות ביופיין והחל לעוף... לאחר מספר שניות, צנח הפרפר ארצה ו... מת. לתדהמת הבן.
"אבא! אבא! בוא תראה... הפרפר מת!"
"מה עשית לו?", שאל האב.
"עזרתי לו לבקוע ולצאת מכיסוי המעטפת שלו בעזרת סכין", ענה הבן.
"בני היקר", חייך אליו האב, "אתה גרמת לו למות!"
"אני???", התפלא.
"כן", ענה האב, "הפרפר היה חייב בעצמו - בעזרת כנפיו - להתאמץ ולבקוע את המעטפת! זה היה מחזק אותו! ומחשל אותו! שיוכל לעוף אחר כך ללא שום תקלות! אבל, ברגע שמנעת ממנו את הקושי לבקוע את המעטפת בכנפיו, הוא יצא חלש מאוד... וזה מה שגרם לו ליפול ולהתרסק!!!"
כשיודעים את היסוד החשוב הזה, זה נותן הרבה כוחות לעמוד אחר כך בקשיי הניסיון!