צניעות "חברת השקעות" בעלת ערך מוסף [בע"מ] בעולם הזה ובעולם הבא!!! · שיגעונותיה של מלכת צרפת!
הבעייה היא, שבנות רבות (ואף נשים נשואות) אינן מעריכות את הצניעות כפי מה שהיא שווה באמת וכל הזמן הן מתלוננות ומתלוננות על כך שמגבילים אותן וקשה להם עם כל מיני הלכות ותקנוני צניעות למיניהם...
הפתרון לבעייתן היא: שחסרה להן הסתכלות נכונה של הדברים!
כשרות המואבייה רצתה להצטרף לנעמי חמותה - לדת ישראל, אמרה לה נעמי: "תדעי לך שזה כלל לא פשוט עבורך להיות יהודייה! כי לנו אסור לצאת מחוץ לתחום בשבת!"
עונה לה רות: "באשר תלכי אלך"
המשיכה נעמי ואמרה לה: "תראי, אסור לנו גם לישון ביחד עם גבר זר בבית אחד"
ורות אומרת: "באשר תליני אלין"
התשובות שרות עונה לחמותה לכאורה הפוכות. אם נעמי אומרת לה שאסור לנו לצאת מחוץ לתחום בשבת, מה רות הייתה צריכה לענות לה? "באשר לא תלכי לא אלך!" בצורה שלילית.
וכן כשאמרה לה נעמי, שאסור להתייחד עם גבר זר בבית אחד, הייתה רות צריכה לענות: "באשר לא תליני לא אלין! - מדוע רות ענתה בצורה חיובית, "באשר תלכי אלך!" "באשר תליני אלין!"?
טמון כאן סוד הנפלא...!
רות השתדלה לראות תמיד את חצי הכוס המלאה!!
רות רמזה לנעמי: "אל תחשבי שזה שאני לא יכולה לצאת חוץ לתחום זה צער בשבילי, כאילו שוללים ממני... כאילו מגבילים אותי... לא! אני מתמקדת רק על הדברים החיוביים! מה כן מותר לי... היכן כן אני יכולה ללכת! היכן כן אני יכולה ללון!
מעניין מאוד שגם בפרשת בראשית אנו רואים את אותה נקודה.
הקב"ה בהתחלה מצוה את אדם הראשון ואומר לו: "מכל עץ הגן אכול תאכל".
אחר כך אומר לו הקב"ה: "ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו...".
אם הקב"ה רוצה שאדם הראשון לא יאכל מעץ הדעת, לכאורה מספיק שיאמר לו: "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" וזהו! וממילא יבין אדם הראשון שמותר לו לאכול משאר העצים.
מפני מה הקב"ה בהתחלה הוסיף ואמר: "מכל עץ הגן אכול תאכל"...?
גם כאן חוזר אותו סוד מופלא שאמרנו, הקב"ה רצה לשדר לאדם הראשון: "מכל עץ הגן אכול תאכל!" - תתמקד בחיובי! במה שכן התרתי לך! - מכל עץ הגן אתה יכול לאכול, אינך מוגבל! - אולם רק זאת עליך לדעת, שישנו איזה עץ מסוים שאני אוסר עליך לאכול מפירותיו.
נפלא ממש!
(אגב, שמעתי שהרב עוזיהו אלכורת ראש ישיבת 'חיי עולם' וכן הרב דן כרמון מרצה בכיר בערכים, ממליצים להורים לנהוג כך באותה טקטיקה, בחינוך ילדיהם.
אם הילד שלך מנדנד לך שהוא רוצה שוקולד ואת לא מעוניינת לתת לו, אז במקום לומר לו: "לא! אני לא מרשה לך לאכול שוקולד!", תאמרי לו בצורה אחרת: "אני מרשה לך לאכול הכל!... אבל חוץ משוקולד!". כך הסבירות היא הרבה יותר טובה שהילד יקבל את הדברים! כיון שמיקדנו לו את המבט להסתכל דווקא בדברים שאנו מתירים לו, ולא רק בדבר האסור!)
לכן לא לחינם את מכונה: "בת מלך" - משום שבת מלך לא מרגישה שהיא מוגבלת. היא לא מקטרת כל היום: "אוף... למה מגבילים אותי...? למה לא משחררים אותי...?" הפוך! היא נהנית בזה! היא חשה גאווה! טוב לה איפה שהיא! היא שמחה היכן שהיא נמצאת!
למלכת צרפת, יש שיגעון 'מיוחד', כל תקופה היא עושה תסרוקת חדשה בשערות. שיערה גדול וכבד והיא מרימה אותו לגובה (זה כמו ללכת עם עציץ על הראש במשך כל היום!!!).
היא משאירה אותו כך מסודר ומעוצב במשך כמה ימים טובים, ובאותם ימים היא אינה חופפת את ראשה בשמפו כלל כדי לא 'לפגוע' באותה תסרוקת 'מיוחדת', וכשהיא חשה איזשהו גירוד בראשה, היא דוחפת כמין מקלון דק וארוך בין שערותיה... ומגרדת.
מה היינו אומרות עליה? - על אחת שכל היום הולכת עם שיער גדול וכבד המתנוסס לגובה, וכך, גם באותה צורה, היא אוכלת וישנה איתו ואינה חופפת את ראשה בשמפו... (תארו לכן איזו הרגשה זאת?) - שזו אחת חולת רוח משוגעת לגמרי! בלי כל ספק!!
אבל אם נשאל: רגע, לה - למלכת צרפת - האם זה מפריע?
ברור שלא! - משום שהיא מלכה! והיא מרגישה (כמובן בשיגעונותיה) שכך מלכה צריכה להיראות כזו יפה ומרשימה...! אז מה אם השיער גדול וכבד!? אז מה אם הוא גם מגרד!? לה, לא איכפת, אני מלכה וכך אני צריכה להיות!
זה בדיוק המבט הנכון שצריכות הבנות להסתכל בענייני צניעות!!! - אני מלכה!!! אני לא אחרת מאשר בתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה!!! - מדוע אתלונן שקשה לי... ולא כל כך נוח לי...? - אדרבה אני גאה להיות צנועה מלכותית ואצילית, שונה לגמרי משאר הבנות והנשים ברחוב!!! אינני סתם עוד איזו אחת...