צוחקת, מי שצוחקת אחרונה! · מה זה ב'.מ'.פ'.?
שאלו פעם את ה'בן איש חי': "למה היום בזמנינו הנשים לא נפקדות כל כך בילדים כמו פעם?"
והשיב להם: "כיון שקודם היו הנשים הולכות עם שמלות שכיסו עד העקב, וכעת בשביל שקיצרו את השמלה מעט, גרם הדבר לעקרות או לעיכוב בילודה"!!!
רבי מנחם מנדל מרימנוב כותב במכתב לפני כ-220 שנה:
"כל הגזירות והתגברות הגלות וצרות שונות וחולאים ופגעים רבים באים מזה (מהאופנה הארורה), וכל מאדע ("מודה") חדשה מביאה מחלה חדשה בעולם!!!" רחמנא ליצלן!
וכן אמר הגאון בעל ה"בית אהרן":
"גודל התפשטות המחלה 'הידועה' (סרטן) בעולם, היא כגודל התפשטות פירצת הפאה הנוכרית בעולם!!!"
ומאידך בזמן ה"סערה" הגדולה של הפאות, כשנשות עם ישראל גילו מסירות נפש גדולה והסתובבו עם כיסוי ראש מלא ללא הפאה למרות שלא היו רגילות לכך, התגלה דבר פלא!
המחלקה האונקולוגית (המיועדת לחולי המחלה הידועה. בר מינן) ב"תל השומר", הייתה כמעט ריקה!!! לאחד התברר שזו לא המחלה, השני השתחרר לאחר שהוטב מצבו, השלישי בעייה קלה בדם... וכו'. כשערכו בירורים עם המחלקה ב"מכון שרת" התברר שאף שם המחלקה הייתה כמעט ריקה לגמרי!!!
וכך מספרת אחת הנשים:
"מזה מספר שנים מתנדבת אני במחלקה האונקולוגית ילדים בבית החולים תל השומר. מידי שבוע מופיעה אני במחלקה ומעודדת משפחות שבורות שהילדים שלהם חלו. מופנית אני אל חדרי החולים החדשים בכדי לעודד את ההורים ההמומים...
לעולם לא אשכח! איך שבתקופה בה נמנעו נשות ישראל מחבישת הפאה בעיקבות פסק מרן הגאון הרב אלישיב - שהשערות של הפאה מגיע מהודו (שזה עבודה זרה) - ולכן יש להוציא את כל הפאות... הגעתי כדרכי אל בית החולים אולם לא היה לי למי לפנות!!! המחלקה התרוקנה כמעט לגמרי מחולים חרדים!!! לא זו בלבד שלא נכנסו חולים חדשים אלא גם אותם שהיו, שוחררו לביתם עקב שיפור ניכר במצבם.
אך לדאבונינו", היא אומרת, "לאחר שחזרו הפאות, החמיר המצב במחלקה... התווספו עוד יותר חולים ממה שהיה קודם!!!
דבר ידוע הוא, שכאשר חולה הולך לבדיקת 'סי טי' מחשש למחלה הקשה והאיומה... הוא כל כך מייחל ומצפה לכתיבת האותיות: ב'.מ'.פ'. שהם ראשי תיבות: ב'לי מ'מצא פ'תולוגי! - כלומר, אין מחלה! והפלא הגדול הוא שראשי התיבות של ב'.מ'.פ'. הם גם: ב'ת מ'לך פ'נימה!
זה לא חידוש גדול! זהו חשבון פשוט מאוד - שאם על דבר שיש בו חוסר צניעות, הקב"ה שונא!!! ממילא יוצא, שכל תוספת בצניעות, וכל הידור בצניעות, הקב"ה אוהב!!! ומובן מאליו: שדבר שהקב"ה אוהב... שורה בו הברכה בעוצמה רבה!!!
מנהל אירגון חשוב בארץ, סיפר מה ששמע מחבירו שהינו בעל המעשה:
"אותו חבר מתגורר בשכונת גאולה שבירושלים. אשתו, לא עלינו, חלתה במחלת ה"מונו" (מחלה שגורמת לשינה ועייפות מרובה) והיא כמעט אינה מתפקדת.
הם פנו אל הגאון הרב פריינד וביקשו את ברכתו.
הרב השיב: "שהאשה תקבל על עצמה להסיר את הפאה מראשה, ושתלך רק עם מטפחת".
האשה סירבה. אך כאשר גברה המחלה, הסכימה בלית ברירה, והחליפה למטפחת.
והנה לאחר מספר ימים, לתדהמת כולם, נעלמה המחלה כלא הייתה...
הרב פריינד בעצמו סיפר, שפעם אחת נכנסה לסבו, אשה שלא היו לה ילדים במשך שנים רבות, ובכתה לפניו. סבו הקדוש אמר לה: "אמנם קשה מאוד לפעול בשמים עבורך בכדי שתוכלי להתברך בילדים, אך אם תשני מפאה למטפחת, תזכי לבת עוד השנה".
האשה קיבלה את הדברים, ואכן זכתה לבת.
לאחר תקופה, החלו כמה מחברותיה לשכנע אותה לחזור לפאה.
ואכן לאחר שכנועים רבים היא הסירה את המטפחת וחזרה לחבוש פאה.
כעבור זמן קצר נפטרה לה בתה התינוקת...
האשה נכנסה שוב לרב בצעקות ובבכיות נוראות.
הרב זעק לעברה: "מה את חושבת, שמה שביקשתי שתחליפי למטפחת זה משחק?? זה אש!!! מה עשית?? איך חזרת שוב לפאה...??!!"
סיים הרב פריינד ואמר: "למרבה הצער, סבי לא היה יכול יותר להבטיחה שתלד..."
באחד הפעמים התבטא ואמר: "אין לי כח להבטיח ישועה, מלבד בדבר אחד, שאף ממחלות קשות ועקרות יכול אני להבטיח ישועה, והוא: שאשה מחליפה מפאה למטפחת. לאשה כזו אני יכול להבטיח... וזה בגלל החומרה הנוראה שבדבר!!!"
עובדות קצרות! - ממה שסיפרו נשים.
את רוצה סגולה טובה ובטוחה? את רוצה ברכה וישועה? דבר שיש בו הצלחה וסייעתא דשמיא מרובה...?
צניעות אמיתית כפי רצון ה' יתברך, היא ההזדמנות שלך!!!
למה לך לחכות? תנסי ותראי.
נשים מספרות, שביום שקיבלו על עצמן להתחזק בצניעות ואפילו במשהו קטן - לכבוד הקב"ה - הן ראו סייעתא דשמיא מדהימה מכל הכיוונים!
מאידך היו נשים שהתאמצו מאוד בתפילות, בתהילים, בחסד, בהפרשת חלה... וכו' ולא ראו ישועה עדיין. אבל כשקיבלו על עצמן להעלות את עובי הגרביים או לחזק את כיסוי הראש... מיד ראו הצלחה אדירה ועזרה ממרום בכל התחומים!!!
נציין לך כמה עובדות קצרות (מתוך אלפי מקרים!!) שסיפרו נשים על עצמן:
הייתה אשה אחת שהלכה מאופרת בצורה המושכת את העין.
פגשה אותה רבנית חשובה והעירה לה בעדינות כי היא מאופרת מדי חזק וזה לא צנוע. אותה אשה התנצלה ואמרה לרבנית, שהיא חוזרת בתשובה והיא לא ידעה שזה אסור.
היא הבטיחה לרבנית שכשתגיע לביתה היא תוריד את האיפור. בינתיים היא ביקשה ברכה מהרבנית כי היא גרושה ובעלה התחייב לתת לה דירה אך הוא מתחמק מכך, כך שעכשיו היא נודדת ממקום למקום...
הרבנית ברכה אותה שתזכה להגיע למנוחה ולנחלה. וכך הן נפרדו.
חלפה תקופה.
אותה רבנית עוברת ברחוב, ופתאום ניגשת אליה אשה לא מוכרת, ומחבקת אותה.
"סליחה, מי את...?", מתפלאת הרבנית.
והיא עונה: "רבנית יקרה, אני אותה חוזרת בתשובה שראית אותי לפני כמה חודשים, מצאת אותי מאופרת והערת לי על כך, ואכן כשהגעתי לביתי מחקתי את כל האיפור.
המעניין הוא שכל הכספים שנתתי לעורכי דין יקרים, עדיין לא קיבלתי בזכותם דירה, אך אחרי שתיקנתי - בזכותך - את עצמי ומחקתי את האיפור, זכיתי!! בעלי נתן לי את מה שהתחייב לי! וכעת יש לי דירה משלי... הכל בזכותך...! תודה רבה".
על אשה אחרת מסופר שבנה גוייס לצבא, ונקבע מקומו להיות בחזית במקום די מסוכן.
אימו שדאגה לו מאוד החליטה לנסות כל אמצעי אפשרי ובלבד שבנה יועבר לעורף.
היא פנתה למפקד שלו, לראש הישיבה שלו מישיבת ההסדר, לגורמים שונים שאולי יוכלו לפעול בדבר... אך כל המאמצים שעשתה עלו בתוהו. לאחר בירורים רבים היא שמעה שחייל אחד אכן הועבר מהחזית לעורף.
היא פנתה לאימו של אותו חייל, להתייעץ איתה וללמוד ממנה איך תוכל להעביר את בנה מאותו מקום מסוכן.
אותה אם הייתה תושבת ראש העין, אשה תמימה מאוד.
היא אמרה לאם שבאה אליה: "התפללתי לה', זה הכל!"
"גם אני התפללתי", השיבה האם השניה, "ובינתיים... הכל כרגיל?"
אז אמרה לה האשה מראש העין: "תראי, אצלי ענייני הצניעות אינם נמצאים בחזית. בחזית הכל גבולי, השרוול בדיוק במרפק ובכל תנועה מתרומם... הצווארון סגור בערך ולפעמים הוא נפתח... חצאית קצת צמודה וקצת קצרה שכל עליה מרים את הבד יותר מדי... כל אלו אצלי אינם נמצאים בחזית אלא מוצפנים היטב בעורף, והם שגרמו שהבן שלי יהיה בעורף!
תנסי גם את להתלבש כך בביגוד לא גבולי אלא צנוע בכל המצבים".
האם השניה הקשיבה לה בדממה והחליטה שהיא מנסה.
עברו ימים. אף שערה לא הציצה מכיסוי הראש. הכפתור העליון שבחולצה נסגר. אפילו גרביים אטומות 70 דנייר כמו שצריך רכשה לה. ואין לדבר על השסע שנסגר.
והנה כעבור כמה שבועות, הבן מתקשר מהצבא, ביקשו ממנו לסגת מהחזית היות והוא מומחה בתיכנות מחשבים ובזה הם רוצים שיעבוד עד גמר השירות וזה גם יועיל לקידומו בעבודה קבועה בעתיד... לא הייתה לה הפתעה כל כך מאושרת מזו...!
אשה אחרת סיפרה שהיו לה וורידים ברגליים שמאוד מאוד הכאיבו לה. היא ניסתה את כל התרופות שהציעו לה אך ללא הועיל.
הציעו לה ללבוש גרביים עבות מעל לחובה, 100 דנייר. תוך כמה ימים היא נרפאה לגמרי!! מה שלא עשו במשך כמה שנים טובות אמבטיות ומשחות רפואיות וכל מיני תרופות שונות ומשונות, עשו זוג גרביונים מהודרים!
סיפרה אשה, שלבן שלה היה את המחלה 'הידועה' בגרון, הוא היה צריך לעבור בדיקות קשות שקושרים את החולה ומכניסים אותו למכונות, טיפול כזה לוקח שעתיים מינימום.
באמצע הטיפול מתוך צערה על בנה שעובר טיפול כל כך קשה וארוך, היא קיבלה על עצמה לסגור את הכפתור העליון בחולצה. באותו רגע שהיא קיבלה את הקבלה וסגרה את הכפתור, בא הרופא ואמר לה: "גברת, הביתה! הילד משוחרר והכל בסדר!". היא לא האמינה והלכה לשאול את האחות... היא ענתה: "מי המקצועי את או הוא? אם הוא אומר שהכל בסדר אז הכל בסדר". היא שאלה שוב את הרופא והרופא ענה שהכל בסדר.
היה קשה לה להאמין שהכל הסתדר בצורה הטובה והמהירה ביותר.