אור ברסלב
בנות מדברות על עצמן צוחקת, מי שצוחקת אחרונה!

בנות מדברות על עצמן

צוחקת, מי שצוחקת אחרונה!

הזמן נשרף, אז מה בוער?!

קומפוט, סלט ירקות, מרק, וכדור כבד קצוץ...

סגולות! מי לא רוצה סגולה שתעזור לה להצליח בחיים...? איזו שהוא פתרון קסם שיוציא אותה מהבעיות ומהצרות?

מכיון שנושא זה מעט מבוקש (ובפרט אצל נשים), נפתח בו את מאמרינו זה.

באמת ישנם סגולות רבות טובות ומועילות; למציאת דירה, למציאת שידוך, למציאת אבידה, לפרנסה טובה, להיפקד בזרע של קיימא, לרפואה, לשלום בית וכו' וכו' סגולות שאכן הוכיחו את עצמן! אמנם כדי להפיק את יעילותה של סגולה זו או אחרת, קודם כל עליך לדעת בת ישראל יקרה, פרט בסיסי וחשוב מאוד בקשר לכך...

אחד הרבנים סיפר על מקרה מוזר ומצחיק שקרה לו בכנס מורים ארצי לכבוד איזה מאורע חגיגי מסוים:

"הובטחה למשתתף סעודת צהריים חגיגית שכנראה היא אשר הצליחה להביא את רוב המורים לכנס. לאחר שמיעת כל הנאומים היבשים, התישבנו ליד שולחנות ערוכים, המעוצבים היטב על ידי סלטי ירקות, ובזמן קצר יחסית כבר המנה הראשונה התאזרחה בצלחתי.

להפתעתי, ולתדהמת החברים היה זה לא פחות מאשר ליפתן פירות (קומפוט) מלווה בעוגת קרם קצפת. אומנם עשתה רושם, אך עוררה תמיהה קטנה, מה למתיקות ולתחילת הסעודה!?

אך גם זה חלף לו.

והנה סוף סוף המנה העיקרית יוצאת מפתח המטבח ונישאת על ידי המלצרים, וניחוח הבשרים ממלא את חלל האויר. קולות שמחה וצהלה הוסיפו נופך לאווירה. הקהל שהיה רעב מאוד, הפעיל את כל מרצו בנתחי הבשר והצ'יפס המטוגן, ולא עברו דקות ספורות והקערות השקערוריות רוקנו היטב...

החברים שהביעו סיפוק רב מן המנה הזו, לא הצליחו להסתיר כי אין כבר מקום בבטן, ולא נותר לנו אלא לזמן ולברך, ולהודות גם למארחים.

והנה בטרם עשינו מים אחרונים, "גזירה" חדשה נחתה עלינו. סיר נפוח עמוס במרק מהביל קנה שביתה על ידי. ובטרם קלטה עיני במתרחש, ונחירי אפי הבליעו כמות מסחרית של אדי מרק בניחוח גן עדן. הווי אומר: שלמרות שובע בטני, ערכתי ניקיון יסודי בצלחתי. אך הפעם כבר לא הייתי מסוגל להוציא הגה מפי. נדבקתי לכסאי, ובעדינות מיששתי את כרסי שעמד לפני פיצוץ... לפי השקט שהיה באולם, הבנתי שמצב כולם כמוני.

אך מי שחשב שהסעודה הייתה בסיומה, טועה! ההיפך הוא הנכון. עדיין לא נראים סימני עייפות על מצחי המלצרים. עדיין דשנים ורעננים הם. ובזריזות יתרה שוב הם מנחיתים לך על שולחנך, דג גדול ככריש כשאת פיו סגרו בגזר, ולצידו דגיגים קטנים שטרם סיימו שנתם הראשונה, בטיבול השף. וכמובן בתוספת אורז מתחלף.

הפעם זה היה מוגזם! לאכול דגים אחרי בשר ומרק צ'יפס מטוגן ועוגת קצפת!? הלוא למשמע אוזן תגעל נפשי!

"רבותי נברך"... נשמעה הקריאה מכיוון בלתי מזוהה. ואז כשהציבור הגדול עונה בהתלהבות "יהי שם"... לאחר מספר רגעים כבר חלק נכבד קם ממקומו.

ואז נשמע הכרוז הבא באמצעות הרמקול: "מבקשים מהקהל הנכבד לשבת במקומות על מנת לאפשר למלצרים להגיש את המנה הראשונה. תודה".

והנה קבוצת מלצרים צועדת בקצב הישר אלינו, ומגישה לכל אחד כדור כבד קצוץ ועל ידו כדור סלט ביצה על מצע של תרד ירוק...

אין לי מושג מה עשו כולם, אך מה שבטוח זה שאני נמלטתי מן המקום כל עוד נפשי בי בטרם יחלקו לנו סנדוויצים...

לאחר זמן מה, פגשתי באחד המשתתפים שהיו איתי. דיברנו על אותה סעודה מוזרה ובאותה הזדמנות הוא גילה לי את סוד התרחיש המוזר:

פשוט מאוד! האחראי באותה הסעודה היה עולה חדש, שלא היה בקי בשפתינו, והוא בטעות תירגם את התפריט לרוסית, מהסוף להתחלה!!! לכן כך ניראתה הסעודה כפי שהייתה".

סיפור משעשע. אך אותנו הוא מלמד: שלכל דבר יש סדר בחיים! גם לאוכל!

סגולות, זה דבר נפלא! אבל הבעייה שאנו משתמשים איתם הפוך, מהסוף להתחלה שלא כסדר!

מי הבא בתור...?

למה אנחנו מתכוונים?

זוגות רבים יש להם בעיות בשלום הבית שלהם. (מי יותר ומי פחות.) אז מה הם עושים?

משתמשים בסגולות!

הם מכירים כמה סוגי סגולות הנוגעות לענייני שלום בית. ולכן, הדבר הראשון שהם עושים זה, להוריד מ'הבוידם' את הכתובה הישנה שלהם ולראות שאכן הכל כתוב שם כשורה!

לרוע מזלם, מתברר שהכתובה בסדר גמור! אין בה שום טעות ושום מחיקה!

"בואי ונראה מה קורה עם התפילין שלי?", מציע הבעל.

שולחים את התפילין לבדיקה. לחרדתם התפילין כשרות ומהודרות!

"רגע", אומרת האשה, "מה עם המזוזות? בדקת לאחרונה את המזוזות??"

המזוזות נשלחות אחר כבוד אף הן לבדיקה. למחרת הם מקבלים תשובה ו... אכן! אף המזוזות נמצאו כשרות!

"נזכרתי", אומר הבעל לרעייתו, "שראיתי פעם כתוב שאם ישנה איזו שממית בבית... זה פוגע בשלום הבית!"

"נו אז למה אנחנו מחכים?!", היא אומרת, "קדימה..."

הם מתחילים לחפש ולחפש במשך כמה שעות; בקירות, מתחת למיטות, מאחורי הספות, במגירות, במרפסות, בין הוילונות, מעל למקרר... אולי תמצא סוף סוף שממית אחת מסכנה ועלובה כדי להפיל עליה את "התיק"...

אך לא! למגינת ליבם הבית אף הוא נקי משממיות!

נו... מה עושים עכשיו?

הכל בסדר עם הכתובה עם התפילין והמזוזות ואין אף שממית אחת מתנדבת בשטח...

"מה אם כן מקור הבעייה?? מדוע אין בינינו שלום בית??", הם שואלים.

מה באמת התשובה לשאלתם?

בני הזוג היקרים בדקו אמנם את כל "העולם"... אך את עצמם הם שכחו לבדוק!!!

אותו זוג לא שאל את עצמו: "רגע, אולי אני הוא זה שלא בסדר?

אולי הבעייה נעוצה דווקא בי ולא בבן זוגי?

אולי אני הוא זה שלא השקעתי מספיק בנישואין וזה, מה שגרם, לחוסר בשלום הבית שלי??"

אם שתיהם - הבעל והאשה - קודם כל היו מקפידים לקיים את חובתם הנדרשת בשלימות אחד כלפי השני, ואף על פי כן היו להם צרות ובעיות בשלום הבית, או אז היה המקום המתאים להשתמש בסגולות ולפעול דרכם! אבל, כשמשתמשים קודם עם סגולות לפני שמיצינו את עצמנו במה שצריך... ה'אפקט' של הסגולות כמעט ואיננו יעיל!

"לא הבנתם את סבא שלי"...

מספרים שפעם באו כמה חסידים אל האדמו"ר מגור בטענה: "כי הסבא שלך - הגאון בעל ה'שפת אמת' - אמר, שאם יכוונו את ליבם בפסוק "אנא ה'" יראו ישועות גדולות והצלחה בכל ענייניהם. והם עושים כך! מכוונים בכל כוחם... שופכים דמעות כמים בעת אמירת "אנא ה'" ועדיין אינם רואים שום ישועה באופק... איך הרב מסביר את זה?"

חייך האדמו"ר ואמר: "לא הבנתם כראוי את דברי סבי. אתם מכוונים ב"אנא ה' הושיעה נא" ו"אנא ה' הצליחה נא", וסבי התכוין לומר שיש לכוין ב"אנא ה' כי אני עבדך!" כלומר, עליכם לקבל על עצמכם להיות עבדי ה', לעשות רצונו בשלימות, ואז תזכו לישועות גדולות וטובות כפי שחפצתם.

הקב"ה כביכול פונה אל עבר הנשים והבנות ואומר להן: "בנותיי היקרות...! קודם כל, לפני שאתן מנסות להשתמש בסגולה זו או אחרת... עליכן לדעת, שבעצם, הסגולה הטובה ביותר! המוצלחת ביותר! והיעילה ביותר! שניתן להצליח על ידה בכל העניינים... זאת הסגולה של "והייתם לי סגולה מכל העמים!" - שאתן, בעצמכן, תהיינה לי סגולה!

איך?

על ידי שתקפדנה ללכת בביגוד רחב ופשוט ובצבעים שקטים וסולידים, כפי שאני רוצה!

על ידי שתתנהגנה בעדינות ובצניעות בלכתכן ברחוב מבלי להתבלט, כפי שאני אוהב!

על ידי שתתרחקנה מחברות מקולקלות ומכשירי האינטרנט המשוקצים, כפי שאני חפץ!

על ידי שתשמורנה את עצמכן מדיבורים מיותרים עם גברים ובחורים, כפי שאני מצפה!

על ידי שתחזקנה אשה את רעותה בשיעורי צניעות ובהלכות צניעות, כפי שאני דורש!

או אז", אומר הקב"ה, "אני מבטיח לכן, שאעניק לכן משפע טובי ברכות נעימות גדולות ורבות עד בלי די!!!".

פתאום מגלים דבר מוזר על הרגל שלה

פעם ישב יהודי ליד ה'חזון איש' ואמר לו: "שהוא שונא ש..."

מיד קטע אותו ה'חזון איש' ואמר לו: "אל תשתמש במילים של "אני שונא" זה ביטוי חריף מדי! אמור שאינך אוהב!..." היה לו צורם לשמוע את המילה "שונא".

ואף על פי כן... ישנו דבר אחד בלבד שהקב"ה ממש "שונא" אותו! - וזאת במובן הכי חריף והכי קיצוני שיכול להיות! (שגם ה'חזון איש' מסכים לו!)

מהו הדבר?

אומר המדרש: בשעה שעלה נבוכדנאצר הרשע למלחמה על ירושלים, הוא הזהיר את חייליו ואמר להם: "תזהרו! בשום פנים ואופן אל תעיזו להתקרב לנשים נשואות! משום שהקב"ה שונא זימה! אתם שומעים...?? זה יפיל אותנו במלחמה על בטוח!"

דברים של זימה (שזה כולל כל דבר שקשור לזה, כמו: פאה, איפור, בושם, תכשיטים, חולצות צמודות בצבעים עזים, חצאיות צמודות וקצרות, גרביים שקופות, נעליים גבוהות, דיבור ללא צורך עם גברים, לצחוק בקול רם וכו' וכו') הקב"ה שונא!!! - וכל אחת מבינה, שדבר שהקב"ה שונא... יש בו קללה!!!

כמה בנות סמינר נסעו לרחוץ בים אשדוד. אחת הבנות הותקפה במים על ידי מדוזה.

הכוויות שהיא קיבלה היו מאוד מאוד צורבות. היא הובהלה מיד לבית החולים והרופאים חיטאו את הרגל שלה. לאחר שהיא עברה את החיטוי, פתאום מגלים דבר מאוד מוזר...

על הרגל שלה היו חרוטות האותיות: ק. ל. ל. ה. בצורה הברורה ביותר.

הרופאים שאלו את הנערה: אם היא חרטה את האותיות האלה?

היא אמרה: "שממש לא! וזה שורף וזה כואב"...

זה היה נראה כאילו שמישהו חרט במחט מלובנת באותיות אדומות: ק. ל. ל. ה.

היא לא ידעה מה פשר הדבר.

היא הגיעה לרבנית קניבסקי. הרבנית ראתה את זה וממש נדהמה.

פתאום הרבנית שואלת: "תגידי לי, את מכסה את הרגל?"

"כן!" ענתה הבת. אני גורבת גרביים"

מה עובי הגרביים שאת גורבת?"

"20 דנייר!"

אמרה לה הרבנית: "הרבנים פסקו ש-20 דנייר זה לא כיסוי! צריך גרב שתכסה 70 דנייר! זאת הסיבה שבגללה אירע לך מה שאירע!".

"הייתי עם אחת מבעלות התשובה, אשה בת 43, ועם בעלה, אצל גדול הדור", מספר הרב שטיין, "היא חזרה בתשובה כשהייתה בת 28.

היא בכתה וגם בעלה בכה... "אין לנו ילדים! הרב, תן לנו ברכה, 15 שנה אין לנו ילדים..."

הרב בירך אותם.

לאחר שהם יצאו ואני נשארתי איתו, אותו גדול דפק על השולחן וצעק (מה שאף פעם הוא לא עושה) ואומר לי כך: "היא עד גיל 28 הלכה בכזה סגנון שגרם לרבבות זוגות של עיניים להסתכל עליה ולגרות אותם. והרי אתה יודע", הוא אומר לי, "שאין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין! ומכלל הן אתה שומע לאו... שאיפה הקללה שרויה? בדבר הגלוי לעין!

אותם רבבות עיניים שננעצו בה, שמו מחיצות ועשו סתימות על אותם איזורים ומקומות שאותה אשה הייתה צריכה להתעבר וללדת ולהניק, ועכשיו זה חסום!! איך אני יכול לסלק את זה??!! וזה בנוסף לנזקים שהיא עשתה לרבבות גברים שהיא תשלם על כל אחד ואחד...

היא לא רק ירתה "יריות" על כולם... היא "ירתה" בעיקר על עצמה!!! - היא פשוט עשתה לעצמה "עין הרע". היא מבקשת ממני ילדים, היא רוצה שאברך אותה... אבל הכל חסום שם!!! הלואי שהיא תזכה לכך".

מקרה דומה אירע עם הרב גלזר:

הוא סיפר שאשה אחת התקשרה אליו וביקשה ממנו, שאם לא קשה לו, אז שבעליה לתורה הוא יחליף לה את השם, כי היא התייעצה עם רב אחד, וזה מה שאמר לה.

"איך יקראו לך עכשיו?"

"שירה".

"למה? מה הסיבה?", אני שואל.

"אין לי ילדים כבר 13 שנים"

"תראי", אני אומר לה, "אני לא מזלזל בשום רב, אבל הוא ראה איך את נראית?"

היא נפגעה: "הרב, למה אתה ככה מדבר...??"

"גברת, מי מחליף שם לבן אדם כשכל כולו הולך נגד רצון ה'??!! שם מחליפים רק לאחר שהבן אדם בסדר כלפי ה' יתברך באופן כללי והוא מאוד משתדל לעשות את רצונו אף שקשה לו. אני רוצה שתביני", אני מסביר לה, "זה כמו שבן אדם מסתכל על גזע עץ רקוב מאוד... כולו מלא בתולעים, בנחשים, בג'וקים, במקקים ובעוד כל מיני זחלבוטים שונים... והוא מסתכל על הגזע הזה ונאנח. עובר מישהו ושואל אותו: "מה קרה? על מה אתה נאנח?" וההוא עונה בטיפשותו: "חבל, העלה שעל העץ עומד ליפול". ההוא פורץ בצחוק ואומר לו: "תגיד לי אתה נורמאלי?! על זה אתה מסתכל?! הרי כל העץ, מלמטה ועד למעלה, אכול ורקוב כולו!!! ואותך מה שמעניין זה העלה...??!!".

וזה מה שאני אומר גם לך: "לא תשתני בצניעות, לא תקבלי ילדים!! שינוי השם לא יעזור לך!! את רוצה ילדים? תתלבשי כמו שה' יתברך אוהב!!!".

את רוצה ברכה? אל תמשכי תשומת לב!!!

תסתירי את הגוף שלך!!!

אל תבליטי את גופך בפאה ובבגדים צמודים!!!

אל תגלי את רגלייך בחצאיות קצרות!!!

באיזה שהוא שלב זה יכול, חלילה, לפגוע בך!!!

רק בישראל מאובחנות מידי שנה כ-4,000 נשים חולות בסרטן השד (אחת מכל 8 נשים, כורתים לה את השד!!!).

שיעורי התמותה מסרטן השד הם הגבוהים ביותר בעולם מבין כל סוגי הסרטן אצל נשים. 1,000 נשים מתות בשנה!!!

מאיפה המגיפה הזאת הגיעה??? ולמה דווקא באותו מקום???

כל אחת מבינה לבד את התשובה!

מהי הסיבה האמיתית לצניחת הרחם אצל נשים?

שלמה המלך אומר בקהלת: "בעצלתיים ימך המקרה".

הסביר הגאון הרב יצחק רצאבי את הפסוק הזה כך: אשה שמתגלים חלקים מגופה, כגון: מידיה או מרגליה או משיער ראשה, כי בגדיה ומטפחתה זזים לכאן ולכאן מפני שאינה נוהגת בצניעות ומתעצלת כל פעם לכסות את מה שנתגלה, או שאינה נזהרת בתנועותיה שלא יתגלה, העוון הזה יגרום לה לחולי נפילת המקור (נפילת הרחם'). זאת אומרת, שהוא נעקר וזז ממקומו ונופל ומכאיב לה.

ונמצא שזה מידה כנגד מידה, שהרחם ינתק ויזוז ממקומו כשם שבגדיה זזים.

וכך הוא מסביר את הפסוק:

"בעצלתיים" - אם אשה מתעצלת לכסות את עצמה כמו שצריך לבל יתגלה גופה, אז... "ימך" - מלשון נמוך.

"המקרה" - מלשון מקור. זאת אומרת שהמקרה - שזה הרחם - ימך ויפול ממקומו.

ומסיים הרב ואומר: "וראוי שתדענה הנשים זאת, שתתעוררנה ותפחדנה פן תבואנה חלילה לידי כך. כי הרבה מתייסרות וסובלות מזה גם בזמנינו, בפרט כשהן הולכות ומזדקנות, וזה מה שנקרה היום בשם: "צניחת הרחם" ה' ירחם.

(וזה מה שגורם היום לנשים רבות לעבור ניתוח של "כריתת הרחם". אמר לי מורה הוראה בטהרת המשפחה, שההשלכה של ניתוח זה לעיתים חמורה! משום שהיא גורמת אחר כך לבעיות נפשיות רבות המתבטאות; בעצבנות יתר, חוסר שלווה, דיכאונות, איבוד חשק, עצבות, מרירות... כיון שחסרים לאותן נשים את אותם "הורמונים" בריאים שהיו מקבלות בעוד שרחמן היה אז תקין.)

ומסתבר גם כי תיקון חטא זה, הוא סגולה להן לרפואה שלימה בעזרתו יתברך".

ופעם אחת דיבר הרב בכולל אברכים על בעייה מצויה בנושא המטפחות, שישנן נשים שאומנם זכו ללכת בכיסוי ראש - מטפחת, אך הן מרשות לעצמן לגלות את השיער מעט מלפנים.

הרב התריע על התופעה הזו, שצריכה כל אשה ואשה לכסות את ראשה במטפחת כמו שצריך! עד השערה האחרונה! ולא להקל בזה!

אברך אחד, שאשתו הייתה מקילה בזה, הסביר לאשתו את מה ששמע מהרב רצאבי וביקש ממנה כי מכאן ולהבא תכסה את ראשה כמו שצריך.

אשתו אמרה לו: "עזוב אותי כמו שאני! ככה מתחשק לי...!"

האברך שוב ניסה להסביר לה שזה לא פשוט בהלכה... ולמה לה להקל בזה?

אך היא בשלה: "עזוב אותי, אני לוקחת את האחריות על עצמי!... בסדר?"

יותר הוא לא העיר לה.

בוקר אחד נכנס האברך לכולל, וסיפר בהתרגשות לרב רצאבי ולאברכים מה שאירע איתו ועם אשתו. הוא סיפר, שהם נסעו ברכב כרגיל כשאשתו יושבת לידו. ומשום מה קרתה לפתע תאונה... הרכב שלהם נכנס ברכב אחר והזכוכיות שהתנפצו חדרו לתוככי הרכב.

הוא יצא בנס מהאירוע, שלם ללא פגע! אך כשהביט בפני אשתו הוא היה המום... כל החלק הקדמי של השיער - שהיא הייתה מגלה תמיד ולא כיסתה אותו במטפחת - היה חבול ושותת דם!!! ומאידך, שאר חלקי גופה היו בריאים ושלימים!!! הראו לה בחוש עד כמה טעתה בחושבה שזה בסדר...

מה זה ב'.מ'.פ'.?

שאלו פעם את ה'בן איש חי': "למה היום בזמנינו הנשים לא נפקדות כל כך בילדים כמו פעם?"

והשיב להם: "כיון שקודם היו הנשים הולכות עם שמלות שכיסו עד העקב, וכעת בשביל שקיצרו את השמלה מעט, גרם הדבר לעקרות או לעיכוב בילודה"!!!

רבי מנחם מנדל מרימנוב כותב במכתב לפני כ-220 שנה:

"כל הגזירות והתגברות הגלות וצרות שונות וחולאים ופגעים רבים באים מזה (מהאופנה הארורה), וכל מאדע ("מודה") חדשה מביאה מחלה חדשה בעולם!!!" רחמנא ליצלן!

וכן אמר הגאון בעל ה"בית אהרן":

"גודל התפשטות המחלה 'הידועה' (סרטן) בעולם, היא כגודל התפשטות פירצת הפאה הנוכרית בעולם!!!"

ומאידך בזמן ה"סערה" הגדולה של הפאות, כשנשות עם ישראל גילו מסירות נפש גדולה והסתובבו עם כיסוי ראש מלא ללא הפאה למרות שלא היו רגילות לכך, התגלה דבר פלא!

המחלקה האונקולוגית (המיועדת לחולי המחלה הידועה. בר מינן) ב"תל השומר", הייתה כמעט ריקה!!! לאחד התברר שזו לא המחלה, השני השתחרר לאחר שהוטב מצבו, השלישי בעייה קלה בדם... וכו'. כשערכו בירורים עם המחלקה ב"מכון שרת" התברר שאף שם המחלקה הייתה כמעט ריקה לגמרי!!!

וכך מספרת אחת הנשים:

"מזה מספר שנים מתנדבת אני במחלקה האונקולוגית ילדים בבית החולים תל השומר. מידי שבוע מופיעה אני במחלקה ומעודדת משפחות שבורות שהילדים שלהם חלו. מופנית אני אל חדרי החולים החדשים בכדי לעודד את ההורים ההמומים...

לעולם לא אשכח! איך שבתקופה בה נמנעו נשות ישראל מחבישת הפאה בעיקבות פסק מרן הגאון הרב אלישיב - שהשערות של הפאה מגיע מהודו (שזה עבודה זרה) - ולכן יש להוציא את כל הפאות... הגעתי כדרכי אל בית החולים אולם לא היה לי למי לפנות!!! המחלקה התרוקנה כמעט לגמרי מחולים חרדים!!! לא זו בלבד שלא נכנסו חולים חדשים אלא גם אותם שהיו, שוחררו לביתם עקב שיפור ניכר במצבם.

אך לדאבונינו", היא אומרת, "לאחר שחזרו הפאות, החמיר המצב במחלקה... התווספו עוד יותר חולים ממה שהיה קודם!!!

דבר ידוע הוא, שכאשר חולה הולך לבדיקת 'סי טי' מחשש למחלה הקשה והאיומה... הוא כל כך מייחל ומצפה לכתיבת האותיות: ב'.מ'.פ'. שהם ראשי תיבות: ב'לי מ'מצא פ'תולוגי! - כלומר, אין מחלה! והפלא הגדול הוא שראשי התיבות של ב'.מ'.פ'. הם גם: ב'ת מ'לך פ'נימה!

זה לא חידוש גדול! זהו חשבון פשוט מאוד - שאם על דבר שיש בו חוסר צניעות, הקב"ה שונא!!! ממילא יוצא, שכל תוספת בצניעות, וכל הידור בצניעות, הקב"ה אוהב!!! ומובן מאליו: שדבר שהקב"ה אוהב... שורה בו הברכה בעוצמה רבה!!!

מנהל אירגון חשוב בארץ, סיפר מה ששמע מחבירו שהינו בעל המעשה:

"אותו חבר מתגורר בשכונת גאולה שבירושלים. אשתו, לא עלינו, חלתה במחלת ה"מונו" (מחלה שגורמת לשינה ועייפות מרובה) והיא כמעט אינה מתפקדת.

הם פנו אל הגאון הרב פריינד וביקשו את ברכתו.

הרב השיב: "שהאשה תקבל על עצמה להסיר את הפאה מראשה, ושתלך רק עם מטפחת".

האשה סירבה. אך כאשר גברה המחלה, הסכימה בלית ברירה, והחליפה למטפחת.

והנה לאחר מספר ימים, לתדהמת כולם, נעלמה המחלה כלא הייתה...

הרב פריינד בעצמו סיפר, שפעם אחת נכנסה לסבו, אשה שלא היו לה ילדים במשך שנים רבות, ובכתה לפניו. סבו הקדוש אמר לה: "אמנם קשה מאוד לפעול בשמים עבורך בכדי שתוכלי להתברך בילדים, אך אם תשני מפאה למטפחת, תזכי לבת עוד השנה".

האשה קיבלה את הדברים, ואכן זכתה לבת.

לאחר תקופה, החלו כמה מחברותיה לשכנע אותה לחזור לפאה.

ואכן לאחר שכנועים רבים היא הסירה את המטפחת וחזרה לחבוש פאה.

כעבור זמן קצר נפטרה לה בתה התינוקת...

האשה נכנסה שוב לרב בצעקות ובבכיות נוראות.

הרב זעק לעברה: "מה את חושבת, שמה שביקשתי שתחליפי למטפחת זה משחק?? זה אש!!! מה עשית?? איך חזרת שוב לפאה...??!!"

סיים הרב פריינד ואמר: "למרבה הצער, סבי לא היה יכול יותר להבטיחה שתלד..."

באחד הפעמים התבטא ואמר: "אין לי כח להבטיח ישועה, מלבד בדבר אחד, שאף ממחלות קשות ועקרות יכול אני להבטיח ישועה, והוא: שאשה מחליפה מפאה למטפחת. לאשה כזו אני יכול להבטיח... וזה בגלל החומרה הנוראה שבדבר!!!"

עובדות קצרות! - ממה שסיפרו נשים.

את רוצה סגולה טובה ובטוחה? את רוצה ברכה וישועה? דבר שיש בו הצלחה וסייעתא דשמיא מרובה...?

צניעות אמיתית כפי רצון ה' יתברך, היא ההזדמנות שלך!!!

למה לך לחכות? תנסי ותראי.

נשים מספרות, שביום שקיבלו על עצמן להתחזק בצניעות ואפילו במשהו קטן - לכבוד הקב"ה - הן ראו סייעתא דשמיא מדהימה מכל הכיוונים!

מאידך היו נשים שהתאמצו מאוד בתפילות, בתהילים, בחסד, בהפרשת חלה... וכו' ולא ראו ישועה עדיין. אבל כשקיבלו על עצמן להעלות את עובי הגרביים או לחזק את כיסוי הראש... מיד ראו הצלחה אדירה ועזרה ממרום בכל התחומים!!!

נציין לך כמה עובדות קצרות (מתוך אלפי מקרים!!) שסיפרו נשים על עצמן:

הייתה אשה אחת שהלכה מאופרת בצורה המושכת את העין.

פגשה אותה רבנית חשובה והעירה לה בעדינות כי היא מאופרת מדי חזק וזה לא צנוע. אותה אשה התנצלה ואמרה לרבנית, שהיא חוזרת בתשובה והיא לא ידעה שזה אסור.

היא הבטיחה לרבנית שכשתגיע לביתה היא תוריד את האיפור. בינתיים היא ביקשה ברכה מהרבנית כי היא גרושה ובעלה התחייב לתת לה דירה אך הוא מתחמק מכך, כך שעכשיו היא נודדת ממקום למקום...

תוכן העניינים

בנות מדברות על עצמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה