צוחקת, מי שצוחקת אחרונה! · לרוקן אמבטיה באמצעות כפית מזלג או... כוס?
בעשיית המצוות אין בדרך כלל מושג של 'לחצאין'. או שאדם עשה את כל המצוה או שלא עשה מאומה. לדוגמא: מצות ארבעת המינים. אם לוקחים רק אתרוג הדס וערבה בלי לולב, לא קיימנו את המצוה! וכן אם אדם תולה בפתח ביתו חצי מזוזה... לא קיים את המצוה! כך זה כמעט בכל המצוות כולן. חוץ ממצוה אחת...
מצות התשובה!
כך אומר המבי"ט. שגם עשיית חלק ממנה נחשב כבר לקיום המצוה.
ולכן, אם אשה 'הזיזה' את עצמה ואת ליבה רק מעט לכיוון התשובה, וקיבלה על עצמה דבר קטן בצניעות, והיא עומדת בו, כבר יש בידה את הזכות להתעטר בתואר של 'בעלת תשובה'.
כך שזה ממש לא כל כך קשה כפי שחושבים!
היה פעם בית חולים לחולי נפש. במקום שהו אנשים שאינם בריאים בנפשם, בדרגות שונות של חולי. יום אחד הגיע מישהו לבקר במקום וראה אדם שנראה ממש בסדר.
פנה אל המנהל ושאל: "אני מבין שאתם עושים מבחנים לאנשים, ולפיהם קובעים את רמת שפיותם, האם עשיתם מבחן לאדם הזה?"
"כן", אמר המנהל.
"וכיצד הנכם בוחנים את האנשים לראות אם הם בריאים בנפשם או לא?", המשיך המבקר להתעניין, והמנהל סיפר: "מכניסים אותם לחדר ובו אמבטיה מלאה מים, כפית מזלג וכוס, ומבקשים מהם לרוקן את האמבטיה. הצורה שבה יחליטו לרוקן את המים מעידה על רמת שפיותם".
אמר לו: "ואני מבין שהבריאים מרוקנים את האמבטיה באמצעות הכוס, ואלו שלא - משתמשים עם המזלג..."
"לא!", אמר המנהל, "הבריאים בנפשם פשוט חולצים את הפקק שבתחתית האמבטיה!..."
יש לאשה "אמבטיה" מלאה עוונות - עד עכשיו היא הכשילה בהופעתה החיצונית, מאות ואלפי גברים ובחורים - כיצד "תרוקן" אותה?
פשוט מאוד: עליה "לחלוץ את הפקק" - לעשות תשובה. זה הכל!
עשיית תשובה היא פעולה קלה ולא מסובכת כלל, והיא כוללת: וידוי, חרטה, וקבלה לעתיד.
נסביר איך עושים זאת:
וידוי - היא אומרת בעמידה: "אנא ה', חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך (וכאן היא מפרטת בדיוק באיזה פרט בצניעות היא חטאה: הליכה בפאה, גרביים שקופות, הליכה בחוץ מאופרת או מבושמת, חוסר ריחוק מגברים, לבישת חצאיות קצרות, חולצות מ'לייקרה' וכו')".
חרטה - היא אומרת: "אני מצטערת ומתחרטת שעשיתי זאת".
קבלה לעתיד - היא מוסיפה ואומרת: "אני מקבלת על עצמי שלא אעשה זאת יותר!!"
זוהי תשובה!
בסוף הספר, כתבנו כמה הדרכות מעשיות לתועלתך, היאך תוכלי לשמר את מה שקיבלת על עצמך בצורה קבועה מסודרת ויציבה, ואף להתקדם ולהתחזק עוד ועוד... בעזרת ה' יתברך.
אנחנו זקוקות לסבלנות גם כלפי עצמנו! הרצון הטוב לעלות ולהתחזק בצניעות, נתקל לפעמים בחולשות אופי, בשכחה, באי יציבות, ובשאר התקפותיו של יצר הרע... ואוי ואבוי למי שאין לה סבלנות עם עצמה!
פעם ראו כפרי אחד שהיה משקה את התרנגולות שלו במים רותחים.
אמרו לו: "היי, מה אתה עושה...??"
אמר להם הכפרי: "בשביל מה לי לחכות עד שהתרנגולות יטילו ביצים ואחר כך אלך לעשות ביצים קשות, כבר מעכשיו אני רוצה שהן יטילו לי ביצים קשות".
אשה בתחילת דרכה בצניעות, מצפה לעלייה מהירה... מה רבה אכזבתה שאינה מצליחה בזה... זו טעות! כי צריכים, כמו שאמרנו, הרבה סבלנות. וסבלנות זה תהליך שלוקח זמן. (שלא כמו אותו כפרי שרצה לעשות "קיצור דרך". אין כזה דבר בעבודת ה'!)
אבל עם כל הסבלנות אין לנו להשלים עם מצבנו, חס ושלום, ולההפך לאדישות. עלינו ללכת בעקביות ובנחישות ולהיות חזקות מאוד כשברצונינו להגיע לשלימות בצניעות. ואפילו אם כמה פעמים נכשלנו, בסוף מצליחים בעזרת ה' יתברך.
וכפי שאמר פעם אחד מגדולי הצדיקים: "אם לא נהיה יותר טובים מחר מהיום, אז בשביל מה הוא המחר???"
לאחר דקה נשפך עלי 'טוליפ'...
לאחר שקיבלת על עצמך ברצינות גמורה ובהחלטה נחושה להשתנות, ולו במשהו קטן בצניעות, את תראי בחוש איך שהקב"ה יעזור לך לא להיכשל! זאת אומרת, יהיו לך מניעות והפרעות רבות שיעזרו לך שלא ליפול שוב באותם דברים!
וכמו שסיפרה הרבנית אוריאנה:
"פעם שהיתי באחד מסופי השבוע עם הרב יוספי - אני יודעת שהוא מאוד חזק בענייני צניעות - אמרתי לו: "כבוד הרב, אני רוצה לספר לך משהו": סיפרתי לו על מישהי שבאה ממשפחה חרדית, מבית בעל שורשים חזקים, שעבדה בתור גננת בתלמוד תורה.
יום אחד אני מגיעה לשם, ואני רואה אותה לבושה בחצאית עם שסע.
אמרתי לה: "נשמה, מה זה השסע הזה?!"
היא אומרת לי: "לא, תראי, זה 25 סנטימטר מתחת לברך, ובואי נמדוד ו..."
אמרתי לה: "תשמעי, שסע אסור בכל מקרה. גם אם זה יהיה 60 סנטימטר מתחת לברך. זה לא שייך, שסע אסור שיהיה!! זו הלכה! - חבל עליך, את מקפידה בהרבה דברים, לא חבל שעל דבר כזה קטן תיפלי?"
אמרתי והלכתי.
באותו לילה אני חולמת, שהיא באה אלי בצורה לא צנועה, והיא צועקת לי בחלום: "תעזרי לי"... "תעזרי לי"... התעוררתי בבוקר, צילצלתי אליה וסיפרתי לה את החלום.
"מה את אומרת?", היא הייתה מזועזעת כולה.
אמרתי לה: "אני יודעת שאת משורש טוב, ממשפחה טובה, חבל שהחצאית עם השסע הזה תעכב אותך - לאחר 120 שנה - להיכנס לגן עדן...
היא אומרת לי: "טוב, טוב, אני לא אלבש יותר את החצאית הזאת!".
ניתקתי את השיחה.
למחרת, היא מתקשרת אלי ואומרת לי: "את יודעת אוריאנה, כשאת דיברת איתי אתמול בטלפון, הייתי עם החצאית הזו עלי. איך שסיימתי לדבר איתך, סגרתי את הטלפון. לאחר דקה, נשפך עלי 'טוליפ' - חומר מיוחד של גננות שלא יורד בכביסה... הלכה לי החצאית, זה כאילו שקיללת את החצאית שלי"
אמרתי לה: "לא! הקב"ה שלל ממך את הבחירה הזו! כיון שקיבלת על עצמך להשתנות, בא הקב"ה ועזר לך!!"
בת ישראל יקרה!
שובי בתשובה שלימה! שני את דרכייך לטובה! את יכולה לעשות זאת בקלות! עם מעט מאמץ ורצון טוב! בסך הכל הרווח הוא רק שלך! לא של אף אחת אחרת!!!
אשמתו של האדם אינה בזה שחוטא, הוא עומד בנסיון גדול, ומה בכוחו לעשות? אשמתו היא שאינו עושה תשובה, כיון שזה יכול לעשות בכל רגע. (רבי שמחה בונם מפשיסחא)