צוחקת, מי שצוחקת אחרונה! · בנותיו הצבועות של רב נחמן
אומנם, ישנן נשים ובנות רבות החפצות באמת לקיים את רצון ה' יתברך בשלימות וללכת בצניעות גמורה כפי הנדרש מהן, מפני שהן אכן מבינות את גודל חובתן בזה ועד כמה שזה חשוב מאוד מאוד... ובכל זאת, יש דבר אחד הכובל אותן למקומן שאינו מאפשר להן לממש את רצונן העז ולהתקדם בצניעות... הלוא היא:
החברה המודרנית כיום!!!
החברה המודרנית כיום, הינה אחד המפריעים הגדולים וההרסניים ביותר שפוגעים באופן ישיר בצניעות ומשחיתים אותה עד היסוד! - אמנם כבר דיברנו בה מעט במאמרים הקודמים, אך כאן אנו רוצים להרחיב מעט בנושא ולהתייחס באופן ישיר וממוקד אודות בעייה חמורה זו.
הגמרא מספרת, שכאשר בנותיו של רב נחמן היו רוצות להכין סיר מרק או חמין, הן היו בוחשות את הקדירה הרותחת בידיהן החשופות... ללא עזרת שום כף!! ומבלי להיכוות!! כל מי שהיה רואה אותן, היה סבור שמרוב צידקות האש לא הייתה שולטת בהן.
רב עיליש (אחד מחכמי הגמרא) התקשה על הפלא הגדול הזה ואמר: "הרי כתוב במפורש בקהלת, "ואשה בכל אלה (ברמת צדיקות גבוהה) לא מצאתי". והרי ישנן את בנותיו של רב נחמן!" (וצדקניות אלה הלוא סותרות את הפסוק?)
יום אחד, קרה שבנותיו של רב נחמן נישבו. וגם רב עיליש נישבה עימהן.
והנה, באה יונה והמתה. שאל רב עיליש את האדם שהיה יושב לידו (שהיה יודע את שפת העופות), "תגיד, מה אמרה היונה?"
ענה לו: "עיליש, ברח! עיליש, ברח!"
אמר רב עיליש, 'אני סומך על היונה. זאת ההזדמנות שלי לברוח. אלך ואראה מה קורה עם בנותיו של רב נחמן...'
הלך להיכן שהיו נמצאות. שמע שהיו אומרות: "אלו השובים הם הבעלים שלנו! אנחנו לא צריכות יותר את הבעלים שהיו לנו... בואי נבקש מהשובים שלנו שירחיקו אותנו מכאן, כדי שלא יוודע לבעלינו איפה אנחנו ויפדו אותנו".
רב עיליש ברח לבסוף לבדו. וכאשר נפדו והוחזרו גם בנותיו של רב נחמן מן השבי, אמר רב עיליש: "עכשיו הבנתי הכל! מה שעד עכשיו הן היו בוחשות את הקדירה הרותחת בידיהן ולא היו ניכוות, לא היה זה משום צידקות אלא היה זה משום מעשה כשפים!!!"
עד כאן המעשה בגמרא.
חשוב לנו לדעת איך הדרדרו בנותיו של רב נחמן לשפל כזה.
התעלול שהן הציגו לציבור כהוכחה לצידקנותן, היה בחישת הקדירה בידיהן החשופות מבלי להיכוות באש.
מה הכוונה?
ראיתי בספר הנפלא 'בעין יהודית' שהסביר כך את הדברים:
הקירבה לאש, היא סמל לקירבה לחטא!
כששלמה המלך רוצה לדמות את חטא העריות והפריצות של בינו לבינה, הוא משתמש "באש" בתור משל. כמו שכתוב במשלי: "היחתה איש אש בחיקו, ובגדיו לא תשרפנה?!" (ושם ממשיך שלמה המלך את הנמשל ואומר: "כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה").
בנותיו של רב נחמן היו קרובות מדי "לאש" - כלומר, הן הסתכנו במצבים שכל רב היה אוסר אותם...
אך הן הראו את צדקתן, שלמרות קירבתן "לאש" האסורה, הן אינן ניכוות. - כלומר, הן רצו להראות לכולם, שהן מסוגלות להיות קרובות לאותה "אש" אסורה ומסוכנת של פריצות בלי להיפגע ברוחניותן...
זאת, בעצם, הייתה הטעות שלהן! - ומפה התחילה הידרדרותן הנוראה!
וזה בדיוק מה שבאה הגמרא לומר לך: גברת! אל תחיי באשליות!
אין כזה דבר להיות בחברת אנשים או מקומות מפוקפקים בצניעות מבלי שהרוחניות שלך תיפגע!!! אין כזה דבר! חד משמעית!!!
הסיבה האמיתית שבנותיו של רב נחמן לא ניכוו מאותה "אש" מסוכנת של ההתקרבות לחטא הפריצות והטומאה... היה זה משום שהן עצמן כבר היו שקועות עמוק עמוק בשפל המדריגה!!!
כאשר בת הולכת או נמצאת במקומות מפוקפקים שהרבנים אוסרים להיות שם (כמו: קניונים, חנויות ביגוד ללא הכשר, בתי מלונות, מופעים וערבי שירה, סרטים, אייפונים אינטרנט וכו'), שתדע שהיא פשוט מתעסקת "באש" מסוכנת ואכזרית מאין כמוה!!
היא אמנם טוענת אחר כך שהיא לא "ניכוותה", אך במקודם או במאוחר סופם של "הכוויות" להיראות! זו עובדה! מה לעשות, כך קובע זאת שלמה המלך החכם מכל האדם!
לאחר שחזרו המרגלים משליחותם - אחד הדברים שאמרו למשה רבינו לאהרן ולכל ישראל: "ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם".
אמר על כך האדמו"ר מקוצק פירוש מאלף: "זה שאמרתם, "ונהי בעינינו כחגבים" - הרגשנו את עצמנו כמו חגבים קטנים לעומתם... זה עוד איך שהוא מובן. אבל מה שאמרתם אחר כך, "וכן היינו בעיניהם" - "ככה גם הענקים ראו אותנו", זה גרוע מאוד! וכי מה איכפת לך איך אתה נראה בעיני השני...?!"
כאשר אדם חושש איך הוא נראה בעיני האחרים, הרי שכל עבודת ה' שלו היא נבובה ורקובה! משום שעל כל דבר שהוא עושה הוא מסתכל ימינה או שמאלה למצוא חן בעיני הסובבים אותו. ובחברה מודרנית, מתירנית, תאוותנית, כמו החברה שלנו היום, זה עלול להסתיים באסון!!!
הגמרא אומרת, "שבדור האחרון פני הדור יהיו כפני הכלב"!
כולם שואלים: מה ראתה הגמרא לדמות אותנו - הדור האחרון - דווקא לכלב?
הגאון הקדוש רבינו ישראל מסלנט, פירש פירוש נפלא וקולע ממש השייך לתקופתינו.
וכך הוא אומר: הגמרא לא השוותה אותנו לכלב, אלא לתכונתו של הכלב!
כלומר, הכלב רגיל תמיד לרוץ לפני האדון שלו ובכל צומת או פרשת דרכים מסתכל הוא לאחוריו לראות להיכן האדון הולך ואז הוא נכרך בעיקבותיו. וזוהי תהיה התכונה שתאפיין את דורינו הדור האחרון! לחיות בלי שום דעה עצמית! לרוץ ולרוץ... אך כל הזמן לדאוג ולהסתכל אחורה לראות "מה אומרים", "ואיך מגיבים"...
למה זה קורה? השפעת הסביבה! - הסחף הנורא של הרחוב והחברה "החרדית" המודרנית היום!