הזמן נשרף, אז מה בוער?! · השמים הם הגבול!
היה פעם אדם מסכן שישב כלוא במגדל בודד וגבוה במשך 20 שנה. אוכל ושתיה סיפקו לו אנשים רחמנים מידי יום ביומו ואת כל צרכיו העלו אליו לרום המגדל באמצעות חבל.
רע ומר היה גורלו. עיניו היו נפוחות מרוב בכי. הוא התאבל מרה על החופש ששללו ממנו, על ההזדמנויות הרבות שמנעו ממנו לצאת אל העולם הגדול. הוא היה שרוי בדיכאון ושבור נפשית כל היום וכל הלילה - בוקר צהריים וערב. כמה שניסה להירגע... לא עלה הדבר בידו. ליבו דימם ללא הרף.
יום בהיר אחד, מרוב שיעמום, עשה אותו אדם דבר מדהים בפשטותו. הוא ניגש אל הדלת, הוריד את הידית ו... הופתע לגלות שהיא כלל לא הייתה נעולה!! הוא היה המום שיכול היה - במשך כל אותם 20 שנה ארוכות וכואבות - לפתוח את הדלת ולצאת מכלאו בלי שאיש היה עוצר בעדו. אכן, נדמה היה לו שנבצר ממנו לעשות כן, אבל האמת הייתה שהוא היה אדם חופשי כל הזמן!!! הוא פשוט לא ניסה לבדוק זאת. הוא היה כלוא בדמיונו.
מצבינו אינו שונה בהרבה מזה של אותו אדם. השמים הם הגבול למה שאנו יכולות להגיע בצניעות (ואף בשאר תחומים בעבודת ה' כתפילה, ברכות, זהירות מלשון הרע וכו') האופק פתוח וביכולתך להמריא... אם תקחי החלטה נחושה להצליח ולא תחסכי כל מאמץ כדי לעשות כל מה שמצות וחובת הצניעות דורשת ממך, תיווכחי לדעת שכל המכשולים העומדים בדרכך אינם יותר מאשר אשליה, דמיון, וטעות אופטית. הם אינם קיימים במציאות!!! - תגלי שלא כל כך קשה לשנות את ההרגל כפי שהינך חושבת. כל הקושי הוא פרי דמיונך בלבד!!!