הזמן נשרף, אז מה בוער?! · ברגע שתוותרי לו, זה "הסוף" שלך
אך זאת עלייך לדעת בת ישראל יקרה, שלאחר שקיבלת על עצמך איזו שהיא קבלה בצניעות ואפילו קבלה קטנה, היצר לא ינוח ולא ישקוט עד אשר יגרום לך לסגת ממנה, בכל מחיר!!!
שימי לב, כבר מעכשיו, אנחנו מודיעים לך ומזהירים אותך שזה בדיוק מה שעלול לקרות לך.
לכן, עלייך להכין את עצמך מבעוד מועד ולהיות חזקה ונחושה בדעתך במה שקיבלת על עצמך... לא לוותר לו כלל וכלל!! בשום אופן שבעולם!! יהיה מה שיהיה!!
ישנו מעשה אמיתי גדול ונורא שאירע לפני כמה מאות שנים, הוא מובא בקונטרס ישן נושן אשר נמצא בגנזי הספרים. המעשה במקורו הוא ארוך מאוד, אבל אנו נציג את חלקו בקצרה, מכיון שהוא נוגע לעניינינו:
"היה צדיק גדול - שחי לפני כמה מאות שנים - בשם רבי יוסף דילה דיינה שהיה אדם גדול וחכם ובקי בקבלה מעשית. ויהי היום ועלה בליבו להביא את הגאולה הנכספת לה מייחלים כל עם ישראל במשך כל הדורות.
לאחר שנתקדשו ונטהרו - הוא וחמשת תלמידיו - בפרישות גדולה מאוד מאוד מכל ענייני העולם הזה עד לדרגת מלאכים, ולאחר כל התפילות וכל הטבילות, התעניות, והיחודים הנוראים של שמות הקדושים, ומכשולים וניסיונות רבים לאין ערוך ולאין ספור עד שכמעט יצאה נשמתם, זכה רבי יוסף ותלמידיו להתגלותו של "שר הפנים" המלאך מטטרו"ן.
הורה לו המלאך מטטרו"ן מה עליו לעשות ולימדו סודות של כמה שמות קדושים כדי להתגבר על כל המכשולים והקשיים שיהיו בדרכם כדי לכבוש את השטן ואשתו ולהביא על ידי זה את הגאולה השלימה לעם ישראל כולו.
וכך עשו: הלכו בזריזות - רבי יוסף דילה דיינה וחמשת תלמידיו הקדושים והטהורים - דרך הר שעיר, והנה הופיעו לקראתם קבוצות של כלבים שחורים והתחילו לסובבם מכל צד, הזכירו רבי יוסף וחמשת תלמידיו את אותו שם קדוש אשר ציוום המלאך, והכלבים נפלו וברחו.
המשיכו ללכת בדרכם, ולאחר מהלך יום, לעת ערב, מצאו הר גדול של שלג עצום מאוד מן הארץ עד לשמים. מיד נתחזקו בשמות קודש, וכל ההר נעקר לגמרי ממקומו.
וילינו שם בלילה ההוא.
בבוקר קמו מוקדם וילכו במשך יומיים. וביום השלישי, בעלות השחר, והנה לפניהם ים גדול שהיה הולך וסוער וגליו עולים עד לשמים... מיד הזכירו את שמות הקודש ויעברו שם ביבשה בתוך הים. כשהגיעה שעת הצהריים הגיעו לחומת ברזל גדולה מן הארץ עד לשמים, ויקח רבי יוסף את הסכין שכתב עליו אחד מהשמות הקדושים, ויחתוך בחומת הברזל ויעש בה צורה של פתח ויחזיק בה עד אשר עברו כל חמשת תלמידיו.
לאחר מכן עלו לראש הר שעיר והלכו משם עד הערב וימצאו שם בקעה. שם היו כמה חורבות. שמעו רבי יוסף ותלמידיו קול של כלבים צועקים. ויכנסו כולם לתוך החורבה והנה שם שני כלבים שחורים גדולים מאוד, זכר ונקבה, הבין מיד רבי יוסף שהכלב הזכר זה לא אחר מאשר 'הס"מ' (השטן) בכבודו ובעצמו!!! והנקבה היא אשתו 'לילית'!!! וכאשר התקרבו אליהם רבי יוסף ותלמידיו, קפצו עליהם הכלבים כדי לבלוע אותם... היה ביד רבי יוסף שתי טסים עשויים מעופרת מיוחדים וקדושים, בזריזות נתן בידו הימנית את הטס בצואר הכלב הזכר, ובידו השמאלית נתן את הטס השני בצואר הנקבה.
לקחו התלמידים חבלים ויקשרו את שני הכלבים. כשראה הס"מ ואשתו לילית שהם קשורים, מיד נהפכו לצורתם הטבעית כצורת אדם עם כנפיים מלאים עיניים כמו אש בוערת... ויתחננו ויבקשו מרבי יוסף לתת להם לחם ומים שלא ימותו, ויאמרו לו: "אדוני, אנחנו עם כל מחנינו כפופים ואסורים בידך... עשה בנו כטוב בעיניך, רק תן לנו מזון לחיות עד שתבוא אל הר שעיר". וימאן רבי יוסף, ולא רצה לתת להם מאומה כפי אשר הזהירו המלאך מטטרו"ן באזהרה חמורה.
הלך רבי יוסף ותלמידיו שמחים וטובי לב ופניהם מאירים, והס"מ ואשתו וכל מחניהם הולכים ובוכים. אמר רבי יוסף: 'מי האמין שנצליח להגיע ליום הזה שאנו לוקחים את הס"מ ואשתו לילית כדי לשוחטם על הר שעיר ולבטלם כליל מן העולם... זה היום ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגויים ה' מלך'.
פנה אליו הס"מ ואמר לו: "אדוני, מה תפחד ממני ומכל מחנותיי אין לנו עוד שום כוח נגדך, והננו כולנו תחת ידיך לעשות רצונך... תן לנו איזה דבר מה כדי שנחיה עד שנבוא אל הר שעיר". ויאמר לו רבי יוסף: "לא אתן לך מאומה כאשר צוויתי!!"
ויהי בבואם קרוב להר שעיר, לקח רבי יוסף קורט לבונה (מעט בושם טוב) כדי להריח בה...
ויאמר לו הס"מ: "אם לא תתן לי שום דבר לאכול, לפחות תן לי ממש מעט מהלבונה אשר בידך". הושיט לו רבי יוסף את ידו ויתן לו מעט מהלבונה אשר בידו. ויוציא הס"מ ניצוץ אש מפיו וישרוף את הלבונה אשר הייתה ביד רבי יוסף, ויעלה עשנה לאפו של הס"מ...
לא ידע רבי יוסף, שבזה שנתן לס"מ מעט מהלבונה, הוא עשה אותו לעבודה זרה שמקטירים לפניה וזה גרם לכוחות הקדושה שהיו בטסי העופרת להתבטל...
באותו רגע נהפך כל ההר לעשן ואפילה... מיד וינתקו הס"מ ואשתו לילית את החבלים וישליכו מעליהם את טסי העופרת ויתגברו הם בכוח מחנותיהם... ומקול התרועה אשר הריעו הס"מ ומחנותיו, נפגעו תלמידיו של רבי יוסף. שניים מהם מתו מיד! ושניים האחרים יצאו מדעתם כי נכנס בהם שד!
לבסוף ברחו לעיר צפת. ולאחר חודש ימים, מתו מרוב הצער שהיו מצערים אותם השדים.
ונשאר רבי יוסף לבדו הוא ותלמיד אחד עייף מותש יגע ומשתומם... נהפכו תואר פניהם ונהיו משונים ירוקים וחלשים ביותר...
יצאה בת קול ואמרה: "אוי לך יוסף, ואוי לנשמתך, שלא שמרת את אשר צווית מהמלאך ועבדת עבודה זרה בכך שהקטרת קטורת לס"מ, הנה כעת הוא רודף אחריך כדי לטורדך מהעולם הזה ומהעולם הבא!!!"
כיון שראה רבי יוסף שלא נעשתה עצתו, ובפרט ששמע את דברי הבת קול, נתייאש מהעולם הבא, ומאז התחיל לטמא את עצמו בכל טומאה, והיה משתמש בשמות הקודש ושאר שמות כדי להרע... עד אשר נודע הדבר למלך יון, והוא ציוה שישלחו לו את רבי יוסף כדי לייסרו ולהמיתו ביסורים קשים ומרים. ויהי כאשר ראה רבי יוסף כי כלתה אליו הרעה, הלך והשליך עצמו לים ומת.
כותב תלמידו: "ואני התלמיד החמישי נשארתי לבדי מוטל על ערש דוי כל ימי ואין רפואה למכתי, וכל איבריי רועדים ורוטטים, ואין לי רפואה ומנוחה מן השדים. וכתבתי את זה המעשה לזכרון וה' ירחם עלי ויאמר לצרותיי די. כה דברי התלמיד יהודה מאיר שהיה שותף במעשה הגדול הנ"ל עם רבי יוסף דילה דיינה".
סיפור מופלא ביותר! שהמסר שלו ברור וחזק ביותר: שלעולם, אבל לעולם, אין לוותר ליצר הרע ולו במעט!!! - בשום אופן שבעולם!!! כי ברגע שתוותרי לו, זה יהיה "הסוף" שלך!!! חד משמעית!!!
אם תאמרי לעצמך: 'נכון שקיבלתי על עצמי שיותר אני לא חובשת פאה, אבל רק לחתונה הזו של הבת דודה, באופן חד פעמי, אלבש את הפאה... וזהו!'.
עלייך לדעת, שברגע "ששברת" קבלה שקיבלת על עצמך (ולא משנה איזו...), ואפילו רק פעם אחת בלבד, את בסכנה גדולה מאוד מאוד של נפילה רוחנית רצינית! - כי בזה שעברת על הקבלה שלך, החלשת את רגש המחויבות שלך כלפיה ושוב אין היא חזקה בעיניך כמקודם!
ומי יודע אם "השבירה" הזאת לא תגרור אחריה עוד ועוד "שבירות" נוספות, שיורידו לטמיון את כל מה שקיבלת על עצמך??... לא חבל??
בכל מה שנוגע ליצר הרע, יש לזכור ולהחדיר לתודעתך טוב טוב את המשפט הבא:
"נותנים לו אצבע, רוצה את כל היד כולה"!!! ככה זה עם יצר הרע. - אין הוא "מסתפק במועט" בכל מה שנוגע אליו.