אור ברסלב
בנות מדברות על עצמן אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז] › "תשים את הקרטון על הראש!"

בנות מדברות על עצמן

אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז] · "תשים את הקרטון על הראש!"

לאכול חזיר ביום הכיפורים מול ארון הקודש??

סיפר הרב משה ארמוני:

"בצעירותי, לפני שחזרתי בתשובה, שהיתי במשך כ-10 שנים ביפן. הייתי שם הישראלי היחיד באותו איזור... מוקף במיליוני יפאנים.

והנה יום אחד פתאום אני רואה איזה אחד עם שיער ארוך ושש עגילים על האוזן ונעליים "תנכיות" עם גיטרה על הגב... מיד זיהיתי שזה ישראלי.

צעקתי לו מרחוק: "היי... אתה מישראל?"

"כן, איך אתה יודע?"

"מה זה איך אני יודע? רואים עליך!"

הוא שואל: "ומה אתה עושה פה?"

אמרתי לו: "אני 'תקוע' פה כמה שנים. אתה מוכן לבוא אלי הביתה קצת?"

"בטח שאני מוכן". הוא קפץ על המציאה.

גיליתי שהוא היה 'פרובוקטור' מקצועי - אדם שאוהב לעצבן.

"יום אחד נכנסה בי 'רוח קדושה' (זה היה ביום שישי) אני אומר לו: "תשמע, בוא איתי לבית הכנסת. יש קבלת שבת! אני משלם על הארוחה"

הוא אומר: "למה לא? אתה מזמין אותי לארוחה אני בא".

אנחנו באים לבית הכנסת. כל אחד לוקח איזו כיפה מקרטון, שם על הראש ומתחילים את התפילה". (זה היה "בית כנסת" 'רפורמי', אז לא ידעתי שאסור להתפלל שם).

את ה'לכה דודי' עושה איזו בחורה עם 'רם קול' - היא הייתה החזנית.

פתאום "הרבאי" חוטף ממנה את 'הרם קול' והוא צועק לכיוון שלי: "היי... ווד יו מיינד פוט יור ימקה און?" (האם איכפת לך לשים את "הכיפה" על הראש?)

נבהלתי. אני נוגע, הקרטון על הראש! 'מה הוא רוצה ממני...'

אני מסתכל ימינה... והבחור הזה שבא איתי יושב מחייך כשתלתליו סדורים לו על כתפיו בצורה מופתית ו... אין כיפה על ראשו!

אני בועט בו ברגל: "תפסיק! אל תעשה לי בעיות! הבאתי אותך לפה, שילמתי עליך ארוחה... תשים את הקרטון על הראש! נו מה קורה איתך?"

הוא אומר לי: "תגיד אתה משוגע!? "הרבאי" הזה ידבר איתי עם 'רם קול' בשבת ויגיד לי לשים כיפה על הראש???!!... אני לא שם!"

אני אומר ל"רבאי": "הוא לא שם".

"הרבאי" היה המום: "מה???!! הוא לא שם???!!!". הוא צרח עליו במלוא גרונו לתוך ה'רם קול': "באת לכאן כדי להרוס לנו את "קדושת השבת"??!... כנעני שכמוך..."

הבחור מסתכל בו בזילזול ועונה לו בשאט נפש: "אני לא שם!!"

כולם הסתכלו עליו. אני התכווצתי במקום... החלפתי צבעים נהייתי אדום צהוב ירוק מרוב בושה... אבל כך היה! על אפו וחמתו של "הרבאי" הוא לא שם את הכיפה על הראש!

מסיים הרב ואומר: "כאן למדתי דבר חשוב מאוד. גיליתי שלכל אחד יש את ה'נקודה' היהודית שמעניינת אותו. יש אחד שמה שמעצבן אותו זה שלא שמים כיפה מקרטון על הראש! הוא מוכן לדבר בשבת ב'רם קול' ולחלל אותה בפרהסיא קבל עם ועדה... אבל אם אין כיפה על הראש הוא מסוגל להשתולל מרוב זעם"...

ויש אחת דתייה חילונית ('דתילונית') שהולכת בגילוי ראש גמור עם מכנסיים צמודים בנעלי אצבע ללא גרביים... זועקת כל כולה פריצות נוראה ומזעזעת... אבל חלילה וחס, היא לא תעז בשום פנים ואופן! לגזור לבן שלה את הצפרניים בלילה!!

למה? כי היא שמעה מאיזו אחת שאולי ואולי על צד רחוק יש בזה איזו שהיא 'בעייה' הלכתית (למרות שאין כל ספק ופקפוק שזה מותר מצד הדין), ועל כן היא מאוד מקפידה וחרידה על כך... עד כדי חירוף נפש!!

זו תופעה מדהימה.

הגאון רבי שלום שבדרון סיפר:

"היה בשכנותי ספר יהודי שהיה מגלח לגברים את הזקנים והפאות בתער!!! שזה, כידוע, אחד מהאיסורים החמורים ביותר הכתובים בתורה. אבל כשהיה מסיים את עבודתו ב'מספרה' היה יוצא אותו ספר ומנשק את המזוזה לא פחות משלוש פעמים!!! ורק אחר כך היה נועל את הדלת. - הוא חשב שבזה הוא מקיים מצווה גדולה"...

מספר הרב דיאמנט:

"אשה אחת התלוננה. מה הייתה התלונה? היא ראתה איזה שהוא פלאקט מאוד יפה, וקנתה אותו. בפלאקט הזה היה כתוב: "גם ציפור מצאה בית ודרור קן לה". הגרפיקה הייתה מאוד יפה, ולא היה שם שום ציור! רק גרפיקה עם צבעים מאוד מרשימים. היא אמרה, 'זה משהו יפה לחדר הילדים'.

היא קנתה, והביאה את זה הביתה כדי להראות לבעלה...

הוא לא הרשה לה לתלות את זה בחדר הילדים!

למה?

כי הוא ראה שכתוב בספרים, שלא להראות לילד בעלי חיים טמאים! כי זה משפיע על הנפש!

אמרו לו: "תראה, לא כולם מקפידים על זה... אתה רוצה להקפיד, מאה אחוז! אבל אין פה שום ציור או תמונה של בעל חיים...? אז מה הבעייה?"

"לא!", הוא עונה, "כי כתוב כאן דרור!"

"אבל זה פסוק מתהילים? מה, אתה רוצה שנמחק את זה מספר התהילים?"

"זה לא משנה!!", הוא היה נחרץ.

אומר הרב: "הדרור, זה עוף כשר! הוא בכלל לא קשור למשפחת הבעלי החיים הטמאים. ולא עוד, התמונה שלו גם לא מופיעה בפלאקט... ובכל זאת, הוא לא היה מוכן שאשתו תתלה את הפלאקט בחדר הילדים.

זה מדהים עד כמה אדם יכול להיות מעוות בשכלו".

אנחנו צוחקים על אותם מסכנים חסרי דעה, שמעולם לא למדו דינים והלכות והם מרשים לעצמם לקבוע על פי דעתם המשובשת מה מותר ומה אסור מה חמור ומה לא, ואינם יודעים על מה באמת צריך לשים את הדגש בקיום המצוות ומה באמת עיקר ומה תפל...!!!

ומה איתנו?...

האם אנחנו באמת מבינות מהי חובת הצניעות הנדרשת מאיתנו???

לא נעים כל כך להודות, אבל זאת המציאות המרה! ישנן הרבה מאוד נשים ובנות חרדיות מבטן ומלידה, התופסות את כל נושא הצניעות כדבר שולי חסר טעם, משעמם, ואף... כמפריע ומציק! (אפשר, לדוגמא, לשאול את הבנות בסמינר מה דעתן על תקנון הצניעות...)

תוכן העניינים

בנות מדברות על עצמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה