אופנת פ'אות א'יפור ר'יח בושם י'ופי וקוסמטיקה ז'נות ופריצות [פאריז] · איזה פיספוס...!
הרב שך סיפר פעם, על אדם שחי כל ימיו בעוני ובמחסור. בימיו האחרונים, סמוך למותו, נודע לו שעשרות שנים חיפשוהו כיורש הקרוב ביותר לעשיר גדול מאוד שהלך לעולמו, והותיר אחריו סכום גדול מאוד עבורו.
הימים האחרונים לחייו היו קשים לו יותר ממה שסבל כל ימיו!
הידיעה, כי "היה עשיר", ומחמת חוסר ידיעתו "פיספס" חיים של אושר ותענוג - וחי תמורתם חיי עוני עלובים, המיטה עליו אסון ושברה את רוחו לחלוטין!".
המשיך הרב שך ואמר: "אילו היינו מודעים "לאוצרות" הרוחניים שיש בנו, כדי לקיים עוד ועוד מצוות ומעשים טובים, היינו מאושרים כל ימינו! ביודענו שיש לנו באמתחתינו מטען "רוחני" כבד ועמוס מאוד כדי לעלות איתו למעלה".
באחד ההרצאות, סיפר על עצמו יהודי בשם מני אדרי, שלפני שחזר בתשובה, הוא היה מעורב עם אנשי העולם התחתון (שכידוע שחיי אדם נחשב אצלם כהפקר).
באחד התקריות, כך סיפר, התחיל קרב קשה של ירי בינו לבין אחד מהפושעים המסוכנים.
הוא חטף כדור מאקדחו של אותו פושע שחדר לו עמוק לגוף והגיע עד לריאות... דם רב פרץ מגופו... בבת אחת כל הגוף שלו התמלא בחום והוא התקשה לנשום... בקושי גרר את עצמו לעבר הרחוב כדי לבקש עזרה... הוא הרגיש שהוא עומד למות בתוך דקות ספורות.
החלק שהכי כאב לו באותם רגעים, כך אמר, זה שהיה עליו לעזוב את העולם הזה ככה סתם...! כל כך כאב לו שלא הספיק לתקן את מעשיו וכבר עליו להיפרד מאותו עולם שעדיין לא הספיק לנצלו כמו שצריך...! - הוא חש תחושת החמצה איומה ונוראה מאוד מאוד שככה עברו לו כל חייו כולם בלי שמילא אותם באיזה תוכן ממשי...