או מחוסנת או מחוסלת! · מי עושה את מי?
בספר 'המעיין הנצחי' מוסיף על כך דבר נפלא מאוד:
כשרבקה אימנו ביקשה מיעקב אבינו לקחת את הברכות מידי יצחק אביו, היא הלבישה לו עורות של גדיי עיזים על ידיו ועל חלקת צואריו, כדי שידיו וצוארו יהיו שעירים כמו של עשו.
לכאורה, בכדי שיצחק אבינו לא יצליח לזהות אותו... זה מספיק! לא צריך יותר מזה! - אולם רבקה אימנו בחכמתה הרבה לא הסתפקה בכך...
אומרת התורה: "ותקח רבקה את בגדי עשו החמודות... ותלבש את יעקב בנה הקטן".
לשם מה נזקקה להלבישו גם את בגדי עשו?
רבקה אימנו הבינה, כשיעקב יישאל על ידי אביו "מי אתה בני"? הוא יצטרך בעל כרחו לשקר ולומר "אנכי עשו בכורך" (כפי שבאמת כך היה), וכדי שתשובתו של יעקב שהוא עמוד האמת (כמו שכתוב: "תתן אמת ליעקב") לא תהיה חס ושלום שקר, התחכמה מראש והלבישה אותו בבגדי עשו. ובאותם רגעים שהיה לבוש בבגדי עשו, היה אכן עשו! - ומעתה יכל יעקב אבינו לענות לאביו בלב שקט וללא חשש של שקר "אנכי עשו בכורך" וזאת משום שהלבוש עושה את האדם!!!
ולפי זה נבין עוד דבר נפלא: אחד הדברים שגרמו לבני ישראל להיגאל בהיותם במצרים, הוא משום שלא שינו את לבושם. הם נשארו עם אותו לבוש יהודי.
אם בני ישראל היו מחליטים להחליף את לבושם ללבוש מצרי... הם לא היו נגאלים לעולם!!! - משום שהקב"ה הבטיח לאבות הקדושים שיגאל את עם ישראל, ואם עם ישראל היו לובשים את בגדי המצריים, הם היו הופכים בעצמם למצריים!!! ואז במצב כזה לא היה עם ישראל, ולא היה את מי לגאול!!!
בהקשר לכך, מסביר הרבי מוורקא את הויכוח שהיה בין יעקב אבינו ליוסף בנו:
יעקב אבינו טען שהלבוש היהודי הוא מהותי, זה לא סתם לבוש חיצוני אלא יש לו משמעות רבה והשפעה על האדם! ואילו יוסף טען לעומתו, שהלבוש והחיצוניות של האדם לא כל כך חשובים... מה שחשוב באמת זה הלב, הפנימיות, הבפנים של האדם! - יוסף כשירד למצרים המשיך לסלסל בשערו ולבש שונה מהלבוש היהודי... בפנים הוא נשאר קדוש וטהור! ואז קרה לו הניסיון הנורא עם אשת פוטיפר: "ותתפשהו בבגדו ותאמר שכבה עימי".
המדרש אומר, שפתאום דמותו של אביו נראתה לו... ובזכות זה נמנע יוסף מלחטוא עימה.
מה הכוונה "דמות אביו"...?
יוסף תפס בבת אחת שאביו אכן צדק כל השנים!! - יוסף הבין שבאמת הבגד הוא כל כך מהותי ויש לו חשיבות רבה על הלובש - "אם הייתי לבוש בגד יהודי, היא לא הייתה מתחילה איתי בכלל! היא הייתה יודעת שיש בינינו הבדל, חייץ מפריד, וזה בכלל לא שייך".
ואז "ויעזוב בגדו בידה וינוס..." הוא השאיר אצלה את הבגד הגויי שבאמצעותו היא יכלה לפתותו, כיון שהוא היה מקור התקלה".
לבישת בגד צנוע משפיעה באופן ישיר על האשה והבת, להשתנות. זה נותן לה כוח וחשק לרצות לדקדק במצוות וביראת שמים וממילא גם התאוות וההיסחפות אחר הרחוב והחיצוניות, נחלשות! - אף שתאוות הרחוב והחברה הם כוח עצום ואדיר הסוחף את רוב הנשים והבנות ללכת שם כפי איך שהן רוצות.