אור ברסלב
בן פורת חלק א סימן ד › ז

בן פורת חלק א· רבי יוסף ענגיל

סימן ד · ז

ו

ומה שהקשה מהראשונים גיטין פ' האומר דכתבו דמה שקיבל השליח הכח לקבל הגט הוא דבר שלם בפ"ע ולא הוי חצי דבר. התוס' שם חולקים ע"ז וחשבו לי' חצי דבר וגם לראשונים הנ"ל אין לו עניין לדברינו במכתב הקדום כלל דהתם הרי קיבל השליח את השליחות דכמו שהאשה נתנה לו כח השליחות לקבל הגט כן הוא קיבל ברצונו כח זה ורצה להעשות שליח ולקבל הגט וע"כ שפיר נגמר עניין השליחות והוא דבר בפ"ע ומשא"כ בדבר עביר' לפי דברינו במכתב הקדום הא לא קיבל השליח כלל לעשות המעשה דרצונו האמתי שלא לעשות המעשה אף שאומר לעשות יעיין היטב במכתבי הקדום ויבן:

ובגוף מחלוקת התוס' וראשונים ז"ל הנ"ל אי מה שהשליח מקבל הכח ונעשה מוכשר לקבל הגט הוא דבר בפ"ע או הוא חלק מן קבלת הגט בעצמו. כתבתי בחידושי דהוא פלוגתא דר' יוחנן ור"ל קידושין ריש האומר דס"ל לר' יוחנן בעשאה שליח לקבל קידושין דחוזרת ור"ל ס"ל דאינה חוזרת והיינו דר' יוחנן ס"ל כתוס' הנ"ל דכח שלו לקבל הקידושין הוא חלק מקבלת הקידושין וכיון שהקבלה עדיין לא היתה לכן לא נגמר עדיין דבר שלם ו כולה לחזור יעיין תוס' גיטין (דף ל"ב ע"ב) ד"ה ר' ששת וד"ה התם ור"ל ס"ל כראשונים הנ"ל דמה שקיבל הכח לקבל הקידושין הוא דבר שלם בפ"ע ואם כן הרי כבר נגמר דבר שלם ולכן אלים טפי וחשוב כמעשה ואינה יכולה לחזור והוספתי תבלין בזה דמצינו מחלוקת דומה לזה בחולין (דף קי"ח ע"ב) דפליגי רב ור' יוחנן דר"י ס"ל דיש ידי להכשר מטעמא דהכשר תחלת טומאה היא ורב פליג דאין יד דהכשר לאו תחלת טומאה היא ע"ש והסברא גם שם דומה ממש למחלוקת התוס' וראשונים ז"ל הנ"ל דגם שם דנין אם מה שהדבר נעשה מוכשר לקבל טומאה הוא חלק מקבלת הטומאה עצמה ויש לו משום זה דין הטומאה ואמרי' בי' יד כמו בטומאה א"ד מה שהדבר נעשה מוכשר לקבל טומאה הוא עניין ודבר בפ"ע מגוף קבלת הטומאה ואינו תחלת טומאה ולכן אין לו דין הטומאה ולכן ר"י לטעמי' דס"ל דהכשר תחלת טומאה לכן ס"ל גם כאן כן דמה שהשליח נעשה מוכשר לקבל הקידושין הוא חלק מגוף הקידושין ולא דבר בפ"ע ודו"ק ויש לפלפל בזה עוד הרבה מאוד ויעוין לקח טוב כלל א' לעניין אי עשיית שליחות לד"ע הוא חלק מגוף העבירה ואכ"מ להאריך:

תוכן העניינים

בן פורת חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה