פרק כג · אות ב
ב זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים עז, כא): נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן, מַה נָחִיתָ, נוֹטָרִיקוֹן הוּא, נָחִיתָ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נִ'סִּים עָשִׂיתָ עִמָּהֶם, חַ'יִּים נָתַתָּ לָהֶם, יָ'ם קָרַעְתָּ לָהֶם, תּ'וֹרָה נָתַתָּ לָהֶם, וְעַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר נִ'פְלָאוֹת עָשִׂיתָ לָהֶם, חֵ'רוּת נָתַתָּ לָהֶם, יְ'מִינְךָ הוֹשִׁיעַ אוֹתָם, תְּ'לוּי רֹאשׁ נָתַתָּ לָהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. וְרַבּוֹתֵינוּ אוֹמְרִים, נָחִיתָ, נְ'בִיאִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, חֲ'סִידִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, יְ'שָׁרִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, תְּ'מִימִים הֶעֱמַדְתָּ מֵהֶם, עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִית, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, נ'וֹרָאוֹת עָשִׂיתָ בְשׂוֹנְאֵיהֶם, חֲ'רוֹן אַף שָׁלַחְתָּ בָּהֶם, יָ'דְךָ הֻלְחַמָּה אוֹתָם, תְּ'הוֹמוֹת כִּסִּיתָ עֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי מִי עַל יְדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַהוּ כַּצֹּאן, אֶלָּא מַה הַצֹּאן הַזֶּה אֵין מַכְנִיסִין אוֹתָהּ לְצֵל הַקּוֹרָה, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָשׂוּ בַּמִּדְבָּר לֹא נִכְנְסוּ לְצֵל הַקּוֹרָה, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ, מַה הַצֹּאן אֵין כּוֹנְסִין לָהּ אוֹצָרוֹת אֶלָּא רוֹעִים אוֹתָהּ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר נִזּוֹנוּ בְּלֹא אוֹצָרוֹת, לְכָךְ נִמְשְׁלוּ כַּצֹּאן. דָּבָר אַחֵר, נָחִיתָ כַצֹּאן, מַה הַצֹּאן כָּל הֵיכָן שֶׁהָרוֹעֶה מַנְהִיגָהּ הִיא נִמְשֶׁכֶת אַחֲרָיו, כָּךְ יִשְׂרָאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן מַסִּיעִים אוֹתָם הָיוּ נוֹסְעִים אַחֲרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: נָחִיתָ כַצֹאן עַמֶּךָ.