פרק כג · אות א
א הֲלָכָה מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מַהוּ שֶׁיְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת, כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ מִי שֶׁהָיָה נִרְדָּף מִן הַגּוֹיִם אוֹ מִן הַלִּסְטִים מְחַלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בִּשְׁבִיל לְמַלֵּט אֶת נַפְשׁוֹ, וְכָךְ אָנוּ מוֹצְאִין בְּדָוִד כְּשֶׁבִּקֵּשׁ שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, בָּרַח מִמֶּנּוּ וְנִמְלַט. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ לִגְדוֹלֵי צִפּוֹרִי כְּתָבִים רָעִים מִן הַמַּלְכוּת, הָלְכוּ וְאָמְרוּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא, רַבִּי, כְּתָבִים רָעִים בָּאוּ לָנוּ מִן הַמַּלְכוּת, מָה אַתָּה אוֹמֵר, נִבְרַח, וְהָיָה מִתְיָרֵא לוֹמַר לָהֶם בִּרְחוּ, וְאָמַר לָהֶם בְּרֶמֶז, וְלִי אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, לְכוּ וְשַׁאֲלוּ אֶת יַעֲקֹב וְאֶת משֶׁה וְאֶת דָּוִד, מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב (הושע יב, יג): וַיִּבְרַח יַעֲקֹב, וְכֵן בְּמשֶׁה (שמות ב, טו): וַיִּבְרַח משֶׁה, וְכֵן בְּדָוִד (שמואל א יט, יח): וְדָוִד בָּרַח וַיִּמָּלֵט, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה כו, כ): לֵךְ עַמִּי בֹּא בַחֲדָרֶיךָ, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָאֵלּוּ כָּל גְּדוֹלֵי עוֹלָם יָרְאוּ וּבָרְחוּ מִן שׂוֹנְאֵיהֶם, כָּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעֲשִׂיתֶם בַּמִּדְבָּר לֹא הִנַּחְתִּי אֶתְכֶם לִבְרֹחַ, אֶלָּא הָיִיתִי מַפִּיל שׂוֹנְאֵיכֶם לִפְנֵיכֶם בַּמֶּה שֶׁהָיִיתִי עִמָּכֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא כַּמָּה נְחָשִׁים וְכַמָּה שְׂרָפִים וְכַמָּה עַקְרַבִּים הָיוּ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח, טו): נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב, וְלֹא הִנַּחְתִּי אוֹתָם לְהַזִּיק אֶתְכֶם, לְכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה כְּתֹב אֶת הַמַּסָּעוֹת שֶׁנָּסְעוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יוֹדְעִים מַה נִסִּים שֶׁעָשִׂיתִי לָהֶם, מִנַיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן (במדבר לג, א): אֵלֶּה מַסְעֵי.