פרק כ · אות יב
יב וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לַיְלָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות יב, מב): לֵיל שִׁמֻרִים הוּא לַה' הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה. כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל וּפָרַע לָהֶם מִן הָרְשָׁעִים בַּלַּיְלָה הָיָה (בראשית לא, כד): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה, (בראשית כ, ג): וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, (שמות יב, כט): וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, וּכְתִיב (שמות יד, כ): וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה, (בראשית יד, טו): וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה, וְכֵן כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה נִגְלָה עַל בִּלְעָם לַיְלָה, לֹא הָיָה רָאוּי לְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, לְפִי שֶׁכָּל נְבִיאֵי הַגּוֹיִם בַּלַּיְלָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם. וְכֵן אֱלִיפַז אוֹמֵר (איוב ד, יג): בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיוֹנוֹת לָיְלָה. וְכֵן אֱלִיהוּא אוֹמֵר עַל זֶה שֶׁדִּבֵּר אִתּוֹ לַיְלָה. (במדבר כב, כ): אִם לִקְרֹא לְךָ בָּאוּ הָאֲנָשִׁים קוּם לֵךְ אִתָּם. מִכָּן אַתּ לָמֵד שֶׁבַּדֶּרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ בָּהּ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ, שֶׁמִּתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ (במדבר כב, יב): לֹא תֵלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהֵעֵז פָּנָיו לַהֲלֹךְ הָלַךְ, שֶׁכֵּן כְּתִיב (במדבר כב, כב): וַיִּחַר אַף אֱלֹהִים כִּי הוֹלֵךְ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָשָׁע אֵינִי חָפֵץ בְּאִבּוּדָן שֶׁל רְשָׁעִים, הוֹאִיל וְאַתְּ רוֹצֶה לֵילֵךְ לֵאָבֵד מִן הָעוֹלָם קוּם לֵךְ. (במדבר כב, כ): וְאַךְ אֶת הַדָּבָר, לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּהַתְרָאָה הָלַךְ, מִיָּד וַיַּשְׁכֵּם, קָדַם וְעָמַד בִּזְרִיזוּת הוּא בְּעַצְמוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רָשָׁע, כְּבָר קְדָמְךָ אַבְרָהָם אֲבִיהֶם לַעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, (בראשית כב, ג): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וגו'. (במדבר כב, כא): וַיֵּלֶךְ עִם שָׂרֵי מוֹאָב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהָיָה שָׂמֵחַ בְּפֻרְעָנוּת יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתָן.