פרק כ · אות ה
ה וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים (במדבר כב, ה), הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי גוֹאֵל אֶתְכֶם וָאֶעֱשֶׂה לָכֶם נִסִּים וְאַתֶּם מַמְרִים אוֹתִי, בּוֹא וּרְאֵה שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת שֶׁגָּאַלְתִּי אֶתְכֶם וֶהֱיִיתֶם חַיָּבִין לְשַׁבְּחֵנִי שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שופטים י, יא יב): וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים, וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן וגו' וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם, הֲרֵי שֶׁבַע גְּאֻלּוֹת, וְהִמְרִיתֶם אוֹתִי בְּשֶׁבַע עֲבוֹדוֹת כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים י, ו): וַיֹּסִיפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, וְכֵן הוּא מוֹכִיחָן (מיכה ו, ג): עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ, מָה הַטְרַחְתִּי לְךָ, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לְךָ הָבִיאוּ לִי עוֹלוֹת מִן חַיּוֹת שֶׁבֶּהָרִים. שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁבִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ד): שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים, וְשֶׁבַע שֶׁאֵינָן בִּרְשׁוּתְךָ (דברים יד, ה): אַיָל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר, שֶׁמָּא הִטְרַחְתִּיךָ עֲלֵיהֶם לְהָבִיא לְפָנַי מֵהַבְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ בִּרְשׁוּתְךָ, לֹא צִוִּיתִי אֶלָּא מִבְּהֵמָה שֶׁהִיא בִּרְשׁוּתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כב, כז): שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד. וְכֵן (ויקרא א, ב): מִן הַבְּהֵמָה וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. וְכִי יָצָא סִיחוֹן וְעוֹג לְהִלָּחֵם בָּכֶם וְלֹא הִפַּלְתִּי אוֹתָם לִפְנֵיכֶם, מָה הֶלְאֵיתִי אֶתְכֶם, שֶׁמָּא אָמַרְתִּי לָכֶם לְהָבִיא קָרְבָּן עֲלֵיהֶם, לֹא רָאָה בָּלָק בֶּן צִפּוֹר שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם כָּל הַנִּסִּים וְשָׂכַר עֲלֵיכֶם בִּלְעָם, וְהָפַכְתִּי אֶת הַקְּלָלוֹת לִבְרָכוֹת.